מר ואהלות קכד

מר ואהלות

שאלות ותשובות חשן משפט

שאלה א'

הא דקי"ל דבזמן הזה אין דנין אלא מידי דשכיח ואית ביה ח"כ אם נזקי אש ובור שכיחי ודנין בזמן הזה או לא שכיחי ואין דנין ועוד הא דקי"ל דגזלות דנין אי דוקא גזילות דשכיחי לאפוקי גזלות שע"י חבלות א"ד ל"ש ובכל גזילות דנין

תשובה קודם שנבא לפרק נגמר הדין בתחי' נבא להבין דברי הרמב"ם ז"ל בפ"ה מה' סנהדרין מי שגנב וכו' ותמהו בדבריו חכמי לב הרלח"מ ומהרש"ל והר' גידולי תרומה דאיך כת' דגובין ממנו הקרן דייני ח"ל והלא בהלכה ח' כתב דגזלות וחבלות אין דנין אותם אלא מומחין והלח"מ והג"ד הניחו בצ"ע ומהרש"ל תי' דמ"ש הרמב"ם גזלות וחבלות היינו גזלות שעל ידי חבלות ע"ש וכן נראה מדברי מרן בכ"מ דאוקי למתני' דבעי מומחין בגזלות וחבלות היינו בגזלות שעל ידי חבלות וכמו שפי' התוספות בסנהדרין ובהחובל ע"ש

והנה לכאור' יש לתמוה דהיכי מצינן לאוקמי מתני' דסנהדרין דקתני גזלות וחבלות בגזלות שע"י חבלות והא מבואר בגמ' שם דהאי דקתני גזלות וחבלות משום דעקר ג' דכתיבי וכו' גזלות דכתי' ונקרב בעל הבית אל האלהים ופרש"י דהאי קרא בש"ח שזה טוענו ששלח יד בפקדון דהיינו גזלות ע"כ הרי מבואר בגמרא דגזלות דמתני' דבעי מומחין היינו בגזלות שלא ע"י חבלות וכן יש לתמוה על הנ"י דאוקי למתני' דבעי מומחין לגזלות היינו כעין ויגזול את החנית מיד וכו' אבל בכופר בפקדון דשכיח דנין א אפילו בזמן הזה דמה יענה בסוגיא זו דמבואר ממנה דאפי' גזלה דפקדון בעי מומחין

וראיתי להגאון מהרש"א שכתב על דברי התו' וז"ל ודוקא גזילות שע"י חבלות ר"ל גזלות וחבלות דנקט בכל מקום בתלמוד איכא לפרושי הכי גזלות שע"י חבלות מיהו גזלות וחבלות דמתני' דהכא ע"כ גזלות וחבלות ממש כדקאמר גזילות דכתיב ונקרב וכו' עכ"ל ולכאו' דבריו אינם מובנים דהא כל עיקר קושייתם של התו' הוא מדאמרינן הכא במתניתין דסנהדרין רין דגזלות וחבלות בעו מומחין ובתחלה הקשו וא"ת מה"ט לא ליבעו מומחין ור"ל ואיך קאמר הכא דבעו מומחין ותי'וכו' ולבסוף הקשו דבכמ' מקומות וכו' ועל זה תי' היש מפרשים דהא דבעי הכא מומחין היינו בגזילות שע"י חבלות וכן בגטין סוף פ' המגרש דקאמר אי הכי גזלות וחבלו' נמי וכו' ופרש"י ואנן קי"ל בשמעתא קמייתא דסנהדרין דבעו מומחין ועיין ג"כ שם בתו' שתי' ר"י דהא דבעי מומחין היינו בגזלות שע"י חבלות ובסנהדרין מיירי בגזילות שע"י חבלות וכן בהחובל מבוארים דבריהם ע"ש דפ"ד בד"ה א"נ וכו' ע"ש ועוד מה יענה המהרש"א בלשון מרן כ"מ שכתב להדייא דמתני' דסנהדרין בגזילות שע"י חבלות הרי דדברי הי"מ שהביאו התו' קאי אמתני' דסנהדרין ועוד אפי' יהיבנא ליה שיטתיה להגאון ז"ל דהי"מ קאי אשאר מקומות מ"מ מה הקנו בזה הי"מ דאכתי הקושיא עומדת דהכא בסנהדרין מוכח דאפילו גזילות לחודייהו בעו מומחין ולא עבדינן בהו תקנתא דהא מתני' דסנהדרין בתר תקנתא שתקנו בהודאות והלואות דליסגי בג' הדיוטות דליעבוד שליחותייהו דמומחין ולא תקנו הכי בגזילו' וחבלות ואלו בכמה מקומות מצינו שדנין דיני גזילות ומה תי' בזה הי"מ לכן נרא' לע"ד בכוונת הגאון מהרש"א ז"ל דודאי אזיל ומודי דגזלות דקתני במתני' היינו ע"י חבלות אבל כוונת דבריו למעיין שפיר בדבריו דה"ק דבכ"מ דנקט בתלמוד כמו בפ' המגרש דקאמר א"ה גזלות וחבלות נמי ה"ק גזילות שע"י חבלות וחדא קתני דפי' גזלו' וחבלות דהיינו גזלות שבאין ע"י חבלות וכל פרכת הש"ס מגזילות שבאו ע"י חבלות ולא מעקר חבלות אבל ההיא מתני' דסנהדרין דקתני גזלות וחבלות ע"כ תרתי קתני ור"ל שאין אנו יכולין לפרש המשנה דחדא קתני גזלות שע"י חבלות ועיקר חבלות לא קתני במתני' דזה א"א מדאמרינן בגמרא גזלות דכתיב וכו' חבלות מה לי חבל וכו' הרי מוכח דלא מצינן לפרושי מתני' דחדא קתני אלא תרתי קטני גזילות חדא בבא ופי' דגזלות דמתני' ני' דבעי מומחין בגזלות שבאו לו ע"י חבלות שאלו לא שכיחי ובעו מומחין אף לאחר תקנה דתקנו בהוראות והלואות אבל בגזלות לחודייהו דייהו מבלי הכאה ולא באו ע"י חבלה נהי דבעו מומחין מדין תורה וכדמוכח בגמ' דיליף מש"ס דהתם כתוב מומחין מ"מ בגזלות כה"ג עבדינן שליחותייהו דהוי שכיח ואית בהו ח"כ וא"כ מתני' דאיירי בהך תקנת' לא איירי אלא במידי דלא שכיח דהיינו בגזילי' שע"י חבלות וכן וחבלות דקתני במתני' היא בבא בפני עצמה והיינו בחבלות דלא שכיחי אבל בחבלות