מר ואהלות קכב

גם הר' שו"ת כנסת יחזקאל סי' ס"א כתב שרוב הדעות משוין איסור לממון ע"ש וכ"ת דיש חלוק בין ס' חרם לס' שבועה דשבועה שאני שהוציאה מפיו הא ליתא ועוד דגם בנ"ד אינו מוציא שבועה מפיו ואם הוציא אינה אלא דרבנן וכדכתיבנא : הרי לך דדברי מהריב"ל דסי' קי"ד שהוא כנדון דידן כ"ע מודים בו ואף דפליגי עליה במקומות אחרים ואסיקו דלא כוותיה אלא ס' שבוע' להחמיר הכא בנדון דידיה דהוא נדון דידן ממש כ"ע מודו דלא אמרי' ביה ס' שבועה להחמיר ונעלם כל זה מכבוד הר' לב שלמה ומי יוכל להוצי' ממון מהבעל נגד כל הני רבוותא שזכרנו

ועוד אני אומר מלתא חדתא בנ"ד דאפילו אם נימא שהיה הדבר בשבועה דאורייתא והויא ספיקא דאורייתא מ"מ בספק ספיקא ליכא שום אסור אפי' באיסור דאורייתא כידוע וה"נ איכא ספק ספיקא בנ"ד ס' הלכתא כהרמב"ם דס"ל דבנולד לט' ונגמרו סימניו הוי בר קיימא מדאוריי' ואת"ל דהלכת' כהראב"ד דאף זה הוי ספיק' דאוריי' מ"מ שמא בלשון בני אדם קרוי זש"ק וכמ"ש הרב עבודת הגרשוני והרשב"א הנז"ל וכבר קי"ל דאזלינן בתר לשון בני אדם אפי' להוציא ממון כדכתב הרשב"א והריב"ש הבאנו דבריהם לעיל וכיון דאיכא ס"ס וכ"ש לאוקומי ממונא תו ליכא משום ספיקא להחמיר אלא ספיקא לקולא אפילו בדאוריית' כיון דהוי ס"ס

ועוד הרי ידוע מ"ש מהר"ם ן' חביב בתשוב' כ"י שכת' דבמלתא דאסורא דשבועה אזלינן בתר רובא דדוקא בספק שקול אמרי' ספיקא לחומרא והכא רוב הפוס' ז"ל ס"ל דאפילו לא חיה ל' יום הוי בר קיימא והלכתא כרובא ואף בממונא אזלינן בתר רובא דאע"ג דאין הולכין בממון אחר הרוב היינו להוציא אבל להחזיק אמרינן שפיר דאזלי' בתר רובא וה"נ מלבד רוב הפו' אלא גם רוב יולדות לט' עם גמר סימנים הוו בר קיימא וכמ"ש הרב יד אליהו שם עש"ב באופן דזכה הבעל בכל צדדיו לאו איסור שבועה רמי עליה ולאו מנהגא ולאו דינא דחיובא ואין להוציא ממנו כלום זהו הנלע"ד להלכה ולמעשה: נאום החו' פצ"י היום ר"ח שב"ט ש' כי תקדמנ"ו ברכות טוב

נאום הצעיר אברהם בכמהר"ר יצחק ענתיבי זל"הה ס"ט

הסכמה שלוחה אלי מהרב המובהק ר"מ ור"מ קהל קדוש דמשק יע"א הי"ו וז"ל

נשאלתי לחוות דעתי דעת הדיוט בדין זה וההכרח לא יגונה ומה' אשאל יעמידני על אמת ואמתו בד"ת כיר"א ויבא יעקב אחורי ארי מנהי"ר עט"ר הרב המופלא ר"מ ור"מ אדוני רם הרב מר דודי מגן אברהם יהיה בעזרו ושמרו עד בא גואל כיר"א ומה אני איני חשוב לכלום להבל דמה ומה גם במקום שפסק עט"ר הרב מר דודי נר"ו ומי כמוהו מור"ה משום לא תסור הוכרחתי לחוות דעי גם אני וזאת אודיע כי זה לי שלשים שנה אני מטפל בדינים ודנים לפני דיינים שהיו רבני מתא במעשים רבים פה דמשק ולא ידעתי ולא ראיתי ולא שמעתי כשהולד הוא שלם בסימניו שכפי הדין הוא זש"ק גמור אפילו מת תוך ל' יום ללידתו שחולקים עם הבעל כשנולד בן ט' חי ושלם בסימניו ולפי ספרי הפוס' ונוסח תקנת דמשק יע"א המובאה בספר יד אהרן אה"ע ח"ב סימן קי"ב בשם הרב המוסמך שהוא היה מאריה דאתרא דמשק כידוע וע"ש מ"ש בשם מהר"י בירב ומהרש"ו ז"ל שגם הם היו מארי דאתרין והעידו שזהו נוסח תקנת דמשק דמפו' יוצא מהם לדינא דזכה הבעל בכל ובהגהת ב"י אות ל"ב כתב בשם עבודת הגרשוני דאף על גב דמדברי מהרמ"ג נראה דחי ל' יום בעינן אין דבריו של א' במקום שנים הרשב"א והריב"ל ע"ש והא דהביא הרב פרי הארץ דברו מהרלב"ח ועדותו דזש"ק דהיינו שנתקיים ל' אפשר כשאינו בן ט' ואינו שלם בסימניו איירי וכן הר' אדמת קדש בהכי מיירי ובלא"ה הר' אדמת קדש אפי' בעה"ק ירוש' העיד על המתנות שהם לבעל והרב פרי הארץ העיד דלא כוותי' ע"ש

וראיתי להחק"ל אה"ע בדף צ"א שכת' ע"ד ש"ק שהרי מהר"א יצחקי העיד להפך שכן נהגו לפשר וכדברי החק"ל בתשו' מ"ה באורך ע"ש דנפקא מנייהו טובא לנ"ד דאין להשגיח במנהג כשהוא הפך הכתוב' ע"ש דצ' ולע"ד ה"ה הכא דכתוב לשון התקנ' וחתום ואיתי' בספרי' להדייא ולפי' יד אהרן אות מ"ט דאם כתב זרע לבד אפי' חיה שעה א' כי א"כ בנוסח דמשק שכתוב וולד חי לע"ד די שעה א' דאפי' חיי חיי שעה חי מקרי ולא הוי כמ"ש זש"ק והרב לב שלמה הלוי כתב וז"ל להקת נביאים וכו' שהסכימו שאפי' כתוב זש"ק לבד ולא שהה ל' יום הבעל יורש הכל ע"ש גם הר' דבר משה ח"א סי' מ"ו העלה כן ולא אמרי' בזה ס' חרם להחמיר וגם הרב עדות ביעקב סימן ל' ואביו עמו כתב כן ועיין י"א מ"ו מ"ח מ"ט ומהר"ם אלשיך סי' כ"ז כ"ח והרב בני חיי אות ד' ע"ש ועיין בספר שער יהודה בחי' על הרמב"ם בפ"א מהלכות יבום ובשו"ת פרמ"א ח"א דף ס"ה ס"ו ובס' ברכות המים מדף קכ"א ואילך ואחרי דכ"כ קמאי ובתראי ומהם רבני אתרין אמרו שזכה הבעל בכל והם לא כתבו שהמנהג להפך מי יוכל להוציא מהבעל שהוא יורש ודאי ומוחזק והדין עמו ואפילו שימצא עדיות שדנו פעמים להוציא אין ראיה אימא נתברר להם שלא כלו לו לאותו וולד ט' חדשים או רצה הבעל לתת מתנה מכיסו לאיזה סיבות או שטעו הם בדין ועיין ספר פרח שושן והגו"ר הביאם יד אהרן