משנה תורה, הלכות מכירה כ
Rambam, Sales 20 (Mishneh Torah, Sales 20) · משנה תורה, הלכות מכירה · free full Hebrew text
Open in the reader →הַמְבַקֵשׁ לִקְנוֹת מֵחֲבֵרוֹ מִקָּח. מוֹכֵר אוֹמֵר בְּמָאתַיִם אֲנִי מוֹכֵר לְךָ וְהַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר אֵינִי קוֹנֶה אֶלָּא בְּמָנֶה. וְהָלַךְ זֶה לְבֵיתוֹ וְזֶה לְבֵיתוֹ וְאַחַר כָּךְ נִתְקַבְּצוּ וּמָשַׁךְ זֶה הַחֵפֶץ סְתָם. אִם הַמּוֹכֵר הוּא שֶׁתָּבַע הַלּוֹקֵחַ וְנָתַן לוֹ הַחֵפֶץ אֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא מָנֶה. וְאִם הַלּוֹקֵחַ הוּא שֶׁבָּא וּמָשַׁךְ זֶה הַחֵפֶץ סְתָם חַיָּב לִתֵּן מָאתַיִם:
הַלּוֹקֵחַ מֵאֶחָד מֵחֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם וְכָל אֶחָד מֵהֶן תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ וְאוֹמֵר אֲנִי הוּא בַּעַל הַמִּקָּח. וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי מֵהֶם לָקַח. מַנִּיחַ דְּמֵי הַמִּקָּח בֵּינֵיהֶם וּמִסְתַּלֵּק וְיִהְיוּ הַדָּמִים מֻנָּחִין עַד שֶׁיּוֹדוּ אוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ. וְאִם הוּא חָסִיד נוֹתֵן דָּמִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם:
לָקַח מִקָּח מֵאֶחָד מֵחֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם וְכָפַר בּוֹ וְנִשְׁבַּע עַל שֶׁקֶר וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה וַהֲרֵי הוּא רוֹצֶה לְשַׁלֵּם וְכָל אֶחָד וְאֶחָד תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ וְאוֹמֵר אֲנִי הוּא שֶׁכָּפַרְתָּ בִּי וְנִשְׁבַּעְתָּ לִי וְהוּא אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ. חַיָּב לְשַׁלֵּם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִפְּנֵי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה:
נֶאֱמָן בַּעַל הַמִּקָּח לוֹמַר לָזֶה מָכַרְתִּי וְלָזֶה לֹא מָכַרְתִּי. אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁהַמִּקָּח יוֹצֵא מִתַּחַת יָדוֹ. אֲבָל אִם אֵין הַמִּקָּח יוֹצֵא מִתַּחַת יָדוֹ הֲרֵי הוּא עֵד אֶחָד בִּלְבַד. וְדִינוֹ בְּעֵדוּת זוֹ כְּדִין כָּל אָדָם שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ נוֹגֵעַ בְּעֵדוּתוֹ. לְפִיכָךְ אִם נָטַל הַדָּמִים מִשְּׁנַיִם וְנָטַל מֵאֶחָד מִדַּעְתּוֹ וּמֵאֶחָד בַּעַל כָּרְחוֹ וְלֹא יָדַע מִמִּי נָטַל מִדַּעְתּוֹ וּמִמִּי נָטַל בְּעַל כָּרְחוֹ. בֵּין שֶׁהָיָה הַמִּקָּח בְּיָדוֹ בֵּין שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶן תּוֹפְסִין בּוֹ אֵין כָּאן עֵדוּת כְּלָל. וְכָל אֶחָד מֵהֶן נִשְׁבָּע בְּתַקָּנַת חֲכָמִים בִּנְקִיטַת חֵפֶץ וְנוֹטֵל חֲצִי הַמִּקָּח וַחֲצִי דָּמִים:
הֲרֵי שֶׁטָּעַן עַל חֲבֵרוֹ וְאָמַר מָכַרְתָּ לִי. וְזֶה אוֹמֵר לֹא מָכַרְתִּי. אוֹ מָכַרְתִּי וְלֹא נָתַתָּ לִי דָּמִים. אוֹ שֶׁטָּעַן הַלּוֹקֵחַ וְאָמַר שֶׁנָּתַן הַדָּמִים וַעֲדַיִן לֹא מָשַׁךְ. אוֹ מָשַׁכְתִּי וְלֹא רָאִיתִי מוּם זֶה. וְהַמּוֹכֵר אוֹמֵר לוֹ הוֹדַעְתִּיו לְךָ. אוֹ שֶׁאָמַר אֶחָד מֵהֶם כָּךְ וְכָךְ תְּנַאי הָיָה בֵּינֵינוּ וְהָאֶחָד אוֹמֵר לֹא הָיָה שָׁם תְּנַאי כְּלָל. בְּכָל אֵלּוּ הַטְּעָנוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה:
לֹא הָיְתָה שָׁם רְאָיָה. נִשְׁבַּע הַכּוֹפֵר שֶׁמְּבַקְּשִׁין לְהוֹצִיא מִיָּדוֹ שְׁבוּעַת הֶסֵּת. וְאִם הוֹדָה בְּמִקְצָת הַטַּעֲנָה אוֹ שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד אֶחָד נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה כִּשְׁאָר הַטְּעָנוֹת כֻּלָּן:
אָמַר לְחֶנְוָנִי תֵּן לִי בְּדִינָר פֵּרוֹת וְנָתַן לוֹ וַהֲרֵי הַפֵּרוֹת מֻנָּחִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְהַחֶנְוָנִי תּוֹבֵעַ אֶת הַדִּינָר וּבַעַל הַבַּיִת אוֹמֵר לוֹ נָתַתִּי לְךָ הַדָּמִים וְהִשְׁלַכְתָּ אוֹתָם לְתוֹךְ כִּיסְךָ. הֲרֵי הַלּוֹקֵחַ נִשְׁבָּע כְּתַקָּנַת חֲכָמִים בִּנְקִיטַת חֵפֶץ וְנוֹטֵל הַפֵּרוֹת הוֹאִיל וּכְבָר יָצְאוּ מֵרְשׁוּת הַמּוֹכֵר וַהֲרֵי הֵן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְאִלּוּ הָיוּ בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ הָיָה נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הֶסֵּת וְנִפְטַר. וְאִלּוּ הָיוּ עֲדַיִן בִּרְשׁוּת הַחֶנְוָנִי הָיָה נִשְׁבָּע הֶסֵּת וְיִשָּׁאֲרוּ פֵּרוֹתָיו אֶצְלוֹ:
נָתַן הַלּוֹקֵחַ דִּינָר לְחֶנְוָנִי וּבָא לִטּל פֵּרוֹת הַמֻּנָּחִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְאָמַר הַחֶנְוָנִי דִּינָר זֶה שֶׁנָּתַתָּ לִי עַכְשָׁו הוּא דְּמֵי פֵּרוֹת שֶׁכְּבָר נְתַתִּים לְךָ וְהוֹלַכְתָּם לְתוֹךְ בֵּיתְךָ אֲבָל פֵּרוֹת אֵלּוּ הַמֻּנָּחִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לֹא מְכַרְתִּים לְךָ. הֲרֵי הַחֶנְוָנִי נִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁכָּךְ הָיָה הַדָּבָר וּמַחֲזִיר פֵּרוֹתָיו לָחֶנְוָנִי. שֶׁהֲרֵי לֹא הוֹדָה לוֹ שֶׁמְּכָרָן לוֹ מֵעוֹלָם. וְאִלּוּ הָיוּ בַּחֲנוּתוֹ הָיָה נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הֶסֵּת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
וְכֵן הַדִּין בְּנוֹתֵן דִּינָר לְשֻׁלְחָנִי לִטּל מָעוֹת. בִּזְמַן שֶׁהַמָּעוֹת צְבוּרִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אִם הַשֻּׁלְחָנִי הוֹדָה שֶׁמְּכָרָן וַעֲדַיִן לֹא נָטַל הַדִּינָר נִשְׁבָּע הַלּוֹקֵחַ בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁנָּתַן וְנוֹטֵל הַמָּעוֹת. וְאִם לֹא הוֹדָה שֶׁמְּכָרָן לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹדֶה שֶׁלָּקַח מִמֶּנּוּ דִּינָר עַתָּה וְטוֹעֵן שֶׁדִּינָר זֶה דְּמֵי הַמָּעוֹת שֶׁכְּבָר הוֹלִיכָן הַלּוֹקֵחַ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. הֲרֵי הַשֻּׁלְחָנִי נִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ וְיַחְזִיר מְעוֹתָיו לַחֲנוּתוֹ:
הַמַּחְלִיף פָּרָה בַּחֲמוֹר וְיָלְדָה וְכֵן הַמּוֹכֵר שִׁפְחָתוֹ וְיָלְדָה. זֶה אוֹמֵר עַד שֶׁלֹּא מָכַרְתִּי יָלְדָה וְזֶה אוֹמֵר מִשֶּׁלָּקַחְתִּי יָלְדָה. אֲפִלּוּ אָמַר הַמּוֹכֵר אֵינִי יוֹדֵעַ. עַל הַלּוֹקֵחַ לְהָבִיא רְאָיָה. אַף עַל פִּי שֶׁהַפָּרָה עוֹמֶדֶת בַּאֲגַם וְהַשִּׁפְחָה עוֹמֶדֶת בְּסִמְטָא הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת הַמּוֹכֵר עַד שֶׁיָּבִיא הַלּוֹקֵחַ רְאָיָה. לֹא הֵבִיא רְאָיָה יִשָּׁבַע הַמּוֹכֵר בִּנְקִיטַת חֵפֶץ עַל וְלַד הַפָּרָה. אֲבָל עַל וְלַד הַשִּׁפְחָה אֵינוֹ נִשְׁבָּע אֶלָּא הֶסֵּת. שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין בִּנְקִיטַת חֵפֶץ עַל הָעֲבָדִים וְלֹא עַל הַקַּרְקָעוֹת. כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן:
זֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ וְזֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ וְאֵינָם בִּרְשׁוּת אֶחָד מֵהֶן יַחֲלֹקוּ. זֶה אוֹמֵר בִּרְשׁוּתִי יָלְדָה וְהָאַחֵר שׁוֹתֵק זָכָה הַטּוֹעֵן בַּוָּלָד:
מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים קָטָן וְגָדוֹל. אוֹ שְׁתֵּי שָׂדוֹת אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה. הַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר גְּדוֹלָה לָקַחְתִּי וְהַמּוֹכֵר אוֹמֵר קְטַנָּה הִיא שֶׁלָּקַחְתָּ. עַל הַלּוֹקֵחַ לְהָבִיא רְאָיָה. אוֹ יִשָּׁבַע הַמּוֹכֵר הֶסֵּת שֶׁלֹּא מָכַר אֶלָּא קָטָן:
אָמַר הַלּוֹקֵחַ גָּדוֹל לָקַחְתִּי וְהַמּוֹכֵר שׁוֹתֵק זָכָה הַלּוֹקֵחַ בַּגָּדוֹל. וְאִם אָמַר הַמּוֹכֵר אֵינִי יוֹדֵעַ עַל הַלּוֹקֵחַ לְהָבִיא רְאָיָה. אוֹ נִשְׁבָּע הַמּוֹכֵר הֶסֵּת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וְאֵין לָזֶה אֶלָּא קָטָן:
כָּל מִי שֶׁנּוֹלַד הַסָּפֵק בִּרְשׁוּתוֹ עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה. כֵּיצַד. הַמַּחְלִיף פָּרָה בַּחֲמוֹר וּמָשַׁךְ בַּעַל הַחֲמוֹר אֶת הַפָּרָה וְלֹא הִסְפִּיק בַּעַל הַפָּרָה לִמְשֹׁךְ זֶה הַחֲמוֹר עַד שֶׁמֵּת הַחֲמוֹר עַל בַּעַל הַחֲמוֹר לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁהָיָה חֲמוֹרוֹ קַיָּם בִּשְׁעַת מְשִׁיכַת הַפָּרָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
מַחַט הַנִּמְצָא בָּעֳבִי בֵּית הַכּוֹסוֹת וְנִקְּבָה אוֹתוֹ נֶקֶב מְפֻלָּשׁ. אִם נִמְצָא עָלֶיהָ קֹרֶט דָּם בְּיָדוּעַ שֶׁזּוֹ נִטְרְפָה קֹדֶם שְׁחִיטָה. לְפִיכָךְ אִם הִגְלִיד פִּי הַמַּכָּה בְּיָדוּעַ שֶׁזּוֹ נִטְרְפָה שְׁלֹשָׁה יָמִים קֹדֶם שְׁחִיטָה. לֹא הִגְלִיד פִּי הַמַּכָּה הֲרֵי הַדָּבָר סָפֵק וְעַל הַטַּבָּח לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁקֹּדֶם לְקִיחָתוֹ נִטְרְפָה. שֶׁהֲרֵי בִּרְשׁוּתוֹ נוֹלַד הַסָּפֵק. וְאִם לֹא הֵבִיא רְאָיָה יְשַׁלֵּם הַדָּמִים לַמּוֹכֵר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
Meforshim on this section
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות מכירה Even Ha'azel on Rambam, Sales
נאמן בעל המקח לומר לזה מכרתי, ולזה לא מכרתי אימתי בזמן שהמקח יוצא מתחת ידו, אבל אם אין המקח יוצא מתחת ידו, הרי הוא עד אחד בלבד, ודינו בעדות זו כדין כל אדם שהרי אינו נוגע בעדותו לפיכך אם נטל הדמים משנים ונטל מאחד מדעתו ומאחד בעל כרחו ולא ידע ממי נטל מדעתו וממי…
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות מכירה Hasagot HaRa'avad on Rambam, Sales
חצי המקח וחצי הדמים וכו'. א"א אין דבריו מתחוורים משמע מכלל דבריו דרישא שהוא מעיד אין שם שבועה לשניהם בנקיטת חפץ ולא ידעתי למה וכי מפני הכרעת עד אחד יטול זה בלא שבועה אין דין זה ברור אצלנו. עכ"ל:
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות מכירה Kessef Mishneh on Rambam, Sales
הלוקח מאחד מחמשה בני אדם וכו' ואם הוא חסיד נותן דמים לכל אחד ואחד. למד כן מדתנן בפרק המפקיד (דף ל"ז) אמר לשנים גזלתי לאחד מכם מנה ואיני יודע אי זה מכם אביו של אחד מכם הפקיד אצלי מנה ואיני יודע אי זה הוא נותן לזה מנה ולזה מנה ואוקימנא לה בגמ' בבא לצאת ידי שמים:
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות מכירה Kiryat Sefer on Rambam, Sales
משך סתם כשנחלקו קודם על דמי המקח הולכין אחר הנתבע.
- מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה Maggid Mishneh on Rambam, Sales
המבקש לקנות מקח מחבירו וכו'. תוספתא בקדושין הובאה בהלכות פ"ק דקדושין וז"ל והמוכר [חפץ] לחבירו וכו' זה אומר במנה וזה אומר במאתים והלך זה לביתו וזה לביתו ואח"כ תבעו זה את זה אם הלוקח תבע את המוכר יעשו כדברי המוכר ואם המוכר תבע את הלוקח יעשו כדברי הלוקח ע"כ. וזה…
- מלאכת שלמה על משנה תורה, הלכות מכירה Melekhet Shelomoh on Rambam, Sales
נאמן בעל המקח לומר לזה מכרתי ולזה לא מכרתי אמתי בזמן שהמקח יוצא מתחת ידו אבל אם אין המקח יוצא מתחת ידו הרי הוא עד אחד בלבד וכו' ולפיכך אם נטל הדמים משניהם [וכו'] אין כאן עדות כלל וכל אחד מהן נשבע בנקיטת חפץ. הנה דעת רבינו נראה לכאורה דס"ל דעד אחד המסייע לנתבע…
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מכירה Migdal Oz on Rambam, Sales
המבקש לקנות מקח מחבירו עד חייב ליתן מאתים. בתוספתא דקדושין והביאה ר"י אלפס ז"ל בהלכות פ"ק דקדושין:
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות מכירה Mishneh LaMelech on Rambam, Sales
זה אומר איני יודע וכו'. הן אמת שדברי רבינו הם מגומגמים וה"ה ז"ל טרח ליישבם ונדחק מאד בפירושם ולא עלה בידו כאשר הניח הדבר בצ"ע. ואי לאו דמסתפינא הייתי אומר דלעולם רבינו סובר דאפילו כשהמוכר טוען שמא אפילו הלוקח טוען ברי בחזקת המוכר מוקמינן ליה ודייק הרב כן מהא…
- אור שמח על משנה תורה, הלכות מכירה Ohr Sameach on Rambam, Sales
המחליף פרה בחמור וילדה כו' אע"פ שהפרה עומדת באגם וכו' ואינם ברשות אחד מהן יחלוקו כו' ובהלכה י"ג ואם אמר המוכר א"י כו': מפשט דברי רבינו מוכח דמיירי בהלכה זו אפילו באינם עומדין ברשות שניהן ואפ"ה הוי העבד בחזקת מוכר אע"פ שהלוקח טוען ברי והמוכר טוען שמא, ודלא…