משנה תורה, הלכות מכירה יט
Rambam, Sales 19 (Mishneh Torah, Sales 19) · משנה תורה, הלכות מכירה · free full Hebrew text
Open in the reader →אָסוּר לַמּוֹכֵר לִמְכֹּר לַחֲבֵרוֹ קַרְקַע אוֹ מִטַּלִטְלִין שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲסִיקִין וְיֵשׁ בָּהּ דִּין עַד שֶׁיּוֹדִיעוֹ. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָאַחֲרָיוּת עָלָיו אֵין אָדָם רוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן מְעוֹתָיו וְיוֹרֵד לְדִין וְיִהְיֶה נִתְבָּע מֵאֲחֵרִים:
הַמּוֹכֵר קַרְקַע לַחֲבֵרוֹ וְאַחַר שֶׁקָּנָה הַלּוֹקֵחַ בְּאֶחָד מִן הַדְּרָכִים שֶׁקּוֹנִין בָּהֶן קֹדֶם שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ יָצָא עָלָיו מְעַרְעֲרִין. הֲרֵי זֶה יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. שֶׁאֵין לְךָ מוּם גָּדוֹל מִזֶּה שֶׁעֲדַיִן לֹא נֶהֱנָה בּוֹ וּבָאוּ הַתּוֹבְעִין. לְפִיכָךְ יִבָּטֵל הַמִּקָּח וְיַחְזִיר הַמּוֹכֵר אֶת הַדָּמִים וְיַעֲשֶׂה דִּין עִם הַמְעַרְעְרִין. וְאִם נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ הַלּוֹקֵחַ כָּל שֶׁהוּא וַאֲפִלּוּ דָּשׁ הַמֵּצַר שֶׁלָּהּ וְעֵרְבוֹ עִם הָאָרֶץ אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ אֶלָּא עוֹשֶׂה דִּין עִם הַמְעַרְעְרִין. וְאִם הוֹצִיאוּ מִיָּדוֹ בְּדִין יַחְזֹר עַל הַמּוֹכֵר כְּדִין כָּל הַנִּטְרָפִין:
כָּל הַמּוֹכֵר קַרְקַע אוֹ עֶבֶד אוֹ שְׁאָר מִטַּלְטְלִין הֲרֵי זֶה חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. כֵּיצַד. אִם הוֹצִיא הַמִּקָּח מִיַּד הַלּוֹקֵחַ מֵחֲמַת הַמּוֹכֵר. חוֹזֵר הַלּוֹקֵחַ וְנוֹטֵל כָּל הַדָּמִים שֶׁנָּתַן מִן הַמּוֹכֵר שֶׁהֲרֵי נִלְקָח הַמִּקָּח מֵחֲמָתוֹ. כָּךְ הַדִּין בְּכָל מִמְכָּר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ הַלּוֹקֵחַ דָּבָר זֶה אֶלָּא קָנָה סְתָם. אֲפִלּוּ מָכַר הַקַּרְקַע בִּשְׁטָר וְלֹא הִזְכִּיר בּוֹ הָאַחֲרָיוּת הֲרֵי זֶה חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. שֶׁאַחֲרָיוּת שֶׁלֹּא נִזְכַּר טָעוּת סוֹפֵר הוּא:
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהוֹצִיא הַמִּקָּח מִיַּד הַלּוֹקֵחַ בְּבֵית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כְּגוֹן שֶׁהָיָה הַמִּקָּח מִטַּלְטְלִין וְהָיוּ גְּנוּבִין אוֹ גְּזוּלִין אוֹ שֶׁהָיְתָה הַקַּרְקַע גְּזוּלָה. אוֹ שֶׁבָּא בַּעַל חוֹב שֶׁל מוֹכֵר וּטְרָפָהּ מִיַּד הַלּוֹקֵחַ וְהַכּל בְּבֵית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אִם הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים הוּא שֶׁהוֹצִיא הַמִּקָּח מִן הַלּוֹקֵחַ בֵּין בְּדִין הַמֶּלֶךְ בֵּין בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶן. אֵין הַמּוֹכֵר חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים טוֹעֵן שֶׁהַמּוֹכֵר גָּנַב חֵפֶץ זֶה אוֹ גְּזָלָהּ מִמֶּנּוּ וְהֵבִיא עֵדֵי עַכּוּ"ם עַל כָּךְ אֵין הַמּוֹכֵר חַיָּב כְּלוּם. שֶׁזֶּה אֹנֶס הוּא וְאֵין הַמּוֹכֵר חַיָּב בְּאַחֲרָיוּת אֹנֶס:
הַמּוֹכֵר קַרְקַע לַחֲבֵרוֹ וְהִתְנָה עִמּוֹ שֶׁכָּל אֹנֶס שֶׁיִּוָּלֵד בְּקַרְקַע זֶה יִהְיֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם. אֲפִלּוּ בָּא עַכּוּ"ם וּגְזָלָהּ מֵחֲמַת הַמּוֹכֵר חַיָּב לְשַׁלֵּם. אֲבָל אִם נִפְסַק הַנָּהָר שֶׁהָיָה מַשְׁקֶה אוֹתָהּ. אוֹ שֶׁחָזַר הַנָּהָר לַעֲבֹר בְּתוֹכָהּ וְנַעֲשֵׂית בְּרֵכָה. אוֹ שֶׁבָּאָה זְוָעָה וְהִשְׁחִיתָה אוֹתָהּ. הֲרֵי זֶה פָּטוּר. שֶׁאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֹנֶס שֶׁאֵינוֹ מָצוּי הוּא וְלֹא עָלָה עַל לֵב הַמּוֹכֵר דְּבַר זֶה הַפֶּלֶא בְּעֵת שֶׁהִתְנָה. וְכָל אֹנֶס שֶׁאֵינוֹ מָצוּי אֵינוֹ בִּכְלַל הַתְּנַאי הַזֶּה:
וְהוּא הַדִּין לְכָל תְּנַאי מָמוֹן שֶׁאוֹמְדִין דַּעַת הַמַּתְנֶה וְאֵין כּוֹלְלִין בְּאוֹתוֹ הַתְּנַאי אֶלָּא דְּבָרִים הַיְדוּעִין שֶׁבִּכְלָלָן הָיָה הַתְּנַאי וְהֵם שֶׁהָיוּ בְּדַעַת הַמַּתְנֶה בִּשְׁעַת שֶׁהִתְנָה:
מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׂכַר מַלָּחִים לְהָבִיא שֻׁמְשְׁמִין לְמָקוֹם פְּלוֹנִי. וְהִתְנָה עִמָּהֶם שֶׁהֵן חַיָּבִין בְּכָל אֹנֶס שֶׁיֶּאֱרַע לָהֶם עַד שֶׁיַּגִּיעוּ הַשֻּׁמְשְׁמִין לְמָקוֹם פְּלוֹנִי. וְנִפְסַק הַנָּהָר שֶׁהָיוּ מוֹלִיכִין בּוֹ. וְאָמְרוּ חֲכָמִים זֶה אֹנֶס שֶׁאֵינוֹ מָצוּי וְאֵין חַיָּבִין לְהוֹלִיךְ שֻׁמְשְׁמִין אֵלּוּ עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה עַד אוֹתוֹ מָקוֹם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
הַמּוֹכֵר קַרְקַע לַחֲבֵרוֹ וְהִתְנָה הַמּוֹכֵר שֶׁלֹּא יִהְיֶה עָלָיו אַחֲרָיוּת. אֲפִלּוּ נוֹדַע בְּוַדַּאי שֶׁזּוֹ הָאָרֶץ גְּזוּלָה וְיָצָאת מִיַּד הַלּוֹקֵחַ. אֵין הַמּוֹכֵר חַיָּב כְּלוּם. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם בָּא בַּעַל חוֹב וּטְרָפָהּ שֶׁאֵינוֹ מַחְזִיר לוֹ כְּלוּם. שֶׁכָּל תְּנַאי שֶׁבְּמָמוֹן קַיָּם:
רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא בְּאַחֲרָיוּת. וּבָא לֵוִי וְהוֹצִיאָהּ מִיַּד שִׁמְעוֹן. אִם רָצָה רְאוּבֵן לַעֲשׂוֹת דִּין עִם לֵוִי עוֹשֶׂה. וְאֵין יָכוֹל לֵוִי לוֹמַר לוֹ מַה לִּי וּלְךָ וַהֲרֵי אֵין עָלֶיךָ אַחֲרָיוּת. שֶׁהֲרֵי רְאוּבֵן אוֹמֵר לוֹ אֵין רְצוֹנִי שֶׁיִּהְיֶה לְשִׁמְעוֹן תַּרְעֹמֶת עָלַי שֶׁהֲרֵי הִפְסִיד בִּגְלָלִי:
רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא בְּאַחֲרָיוּת וְחָזַר וּלְקָחָהּ מִשִּׁמְעוֹן בְּאַחֲרָיוּת. וּבָא בַּעַל חוֹב שֶׁל רְאוּבֵן לִטְרֹף אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ. אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר עַל שִׁמְעוֹן. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו אַחֲרָיוּת לְשִׁמְעוֹן אַחֲרָיוּת עַצְמוֹ קִבֵּל שֶׁלֹּא יִהְיֶה הוּא הַמּוֹכֵר וְהוּא הַמּוֹצִיא לְעַצְמוֹ. אֲבָל אִם בָּא בַּעַל חוֹב שֶׁל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וּטְרָפָהּ מִיַּד רְאוּבֵן. חוֹזֵר בְּכָל הַדָּמִים עַל שִׁמְעוֹן. מִפְּנֵי שֶׁשִּׁמְעוֹן קִבֵּל לוֹ הָאַחֲרָיוּת וּרְאוּבֵן לֹא קִבֵּל לְשִׁמְעוֹן אַחֲרָיוּת שֶׁל אֲחֵרִים כְּלָל:
Meforshim on this section
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות מכירה Even Ha'azel on Rambam, Sales
המוכר קרקע לחבירו ואחר שקנה הלוקח בא' מן הדרכים שקונין בהם קודם שישתמש בה יצא עליו מערערין ה"ז יכול לחזור בו שאין לך מום גדול מזה שעדיין לא נהנה בו ובאו התובעין לפיכך יבטל המקח ויחזיר המוכר את הדמים ויעשה דין עם המערערין ואם נשתמש בהם הלוקח כל שהוא אפי' דש…
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות מכירה Kessef Mishneh on Rambam, Sales
המוכר קרקע לחבירו וכו' ואפילו דש המצר וכו'. כבר פירשתיו למעלה בפ"א וכתוב בעיטור להרי"ף ודוקא דאית ליה נכסי לאשתלומי מיניה הא לאו הכי יכול לחזור בו דמצי א"ל אדהכי והכי אכלת להו לזוזי וליכא לאשתלומי מינך:
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות מכירה Kiryat Sefer on Rambam, Sales
המוכר חייב באחריות מה שמכר אם נלקח המקח מחמתו בדיני ישראל ואם התנה שכל אונס שיולד יהיה חייב לשלם חייב לשלם על כל אונס המצוי אפילו אינו מחמת המוכר וכן אם התנה שלא יהיה עליו אחריות אין המוכר חייב אפילו נלקח מחמתו דכל תנאי שבממון קיים וכדילפינן מתנאי בני גד ובני…
- מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה Maggid Mishneh on Rambam, Sales
אסור למכור לחבירו קרקע או וכו'. דינו של הרב ז״ל פשוט הוא בטעם שלא יהיה זה פחות משאר האונאות שהן אסורות וה״ז כמום, ובפ' שבועת העדות (שבועות דף ל"א) אמרינן ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו זה הלוקח שדה שיש עליו עסיקין וכיון שהלוקח לא טוב עשה נראה שאסור למוכר למכור…
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מכירה Migdal Oz on Rambam, Sales
אסור למוכר למכור עד ויהיה נתבע מאחרים. פ"ק דמציעא:
- אור שמח על משנה תורה, הלכות מכירה Ohr Sameach on Rambam, Sales
אבל אם העו"ג הוא שהוציא וכו' שזה אונס הוא וכו': בכס"מ הקשה למה כשהוציא בדיני ערכאות אינו חייב הא קיי"ל דינא דמלכותא דינא וא"כ הוציא ממנו כדין ולפי דברי הרב המגיד הכל תלוי בזה אם הוציא ממנו בדין או לא, ובאמת לק"מ, כי דינא הוא דוקא בדינא מכאן ולהבא כמו אינשי…