משנה תורה, הלכות שכנים ח
Rambam, Neighbors 8 (Mishneh Torah, Neighbors 8) · משנה תורה, הלכות שכנים · free full Hebrew text
Open in the reader →הַמְבַקֵשׁ לְהוֹצִיא זִיז מִכָּתְלוֹ עַל אֲוִיר חֲצַר חֲבֵרוֹ כָּל שֶׁהוּא בַּעַל הֶחָצֵר מְעַכֵּב עָלָיו שֶׁהֲרֵי מַזִּיקוֹ בִּרְאִיָּה בְּעֵת שֶׁתּוֹלֶה בּוֹ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. הוֹצִיא אֶת הַזִּיז וְלֹא מִחָה בּוֹ לְאַלְתַּר בַּעַל הֶחָצֵר הֲרֵי הֶחֱזִיק בַּעַל הַזִּיז:
הָיָה הַזִּיז טֶפַח הֶחֱזִיק בַּאֲוִיר הֶחָצֵר כְּנֶגְדּוֹ. וְאִם רָצָה בַּעַל הֶחָצֵר לִבְנוֹת תַּחַת הַזִּיז וּלְבַטֵּל תַּשְׁמִישׁוֹ בַּעַל הַזִּיז מְעַכֵּב עָלָיו. וְאִם אֵין בַּזִּיז טֶפַח לֹא הֶחֱזִיק בַּאֲוִיר הֶחָצֵר וְכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה בַּעַל הֶחָצֵר לִבְנוֹת תַּחְתָּיו וּלְבַטֵּל תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁל זִיז אֵין בַּעַל הַזִּיז יָכוֹל לְעַכֵּב עָלָיו:
הָיָה הַזִּיז שֶׁהוֹצִיא רָחְבּוֹ טֶפַח וּמָשׁוּךְ בַּאֲוִיר חֲצֵרוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים וְלֹא מִחָה בּוֹ הֶחֱזִיק בּוֹ בְּאַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה וְאִם רָצָה לְהַרְחִיב אֶת הַזִּיז עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה הֲרֵי זֶה מַרְחִיב וְאֵין בַּעַל הֶחָצֵר יָכוֹל לִבְנוֹת בַּאֲוִיר חֲצֵרוֹ תַּחַת הַזִּיז כְּלוּם אֶלָּא אִם כֵּן הִנִּיחַ לוֹ תַּחְתָּיו גֹּבַהּ אֲוִיר עֲשָׂרָה טְפָחִים כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּזִּיז:
הַמַּעֲמִיד סֻלָּם קָטָן שֶׁאֵין לוֹ אַרְבָּעָה חַוָּקִין בְּצַד כָּתְלוֹ בְּתוֹךְ חָצֵר שֶׁל חֲבֵרוֹ אוֹ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ לֹא הֶחֱזִיק בְּנֵזֶק זֶה וְכָל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה בַּעַל הֶחָצֵר בּוֹנֶה בְּצַד סֻלָּם וּמְבַטֵּל תַּשְׁמִישׁוֹ. וְאִם הָיָה סֻלָּם גָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבָּעָה חַוָּקִין אוֹ יָתֵר הֶחֱזִיק וְאִם בָּא לִבְנוֹת וּלְבַטְּלוֹ בַּעַל הַסֻּלָּם מְעַכֵּב עָלָיו עַד שֶׁיַּרְחִיק כַּשִּׁעוּר שֶׁהֲרֵי מָחַל לוֹ לְהַעֲמִיד סֻלָּם גָּדוֹל. לְפִיכָךְ כְּשֶׁיָּבוֹא בַּעַל הַגַּג לְהַעֲמִיד סֻלָּם גָּדוֹל בַּעַל הֶחָצֵר יָכוֹל לִמְחוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחֲזִיק עָלָיו. אֲבָל אִם הֶעֱמִיד סֻלָּם קָטָן אֵינוֹ יָכוֹל לְמָנְעוֹ שֶׁהֲרֵי אוֹמְרִין לוֹ אֵין עָלֶיךָ הֶפְסֵד בָּזֶה כָּל זְמַן שֶׁתִּרְצֶה תִּטְּלֶנּוּ:
הָרוֹצֶה לְהוֹצִיא צִנּוֹר עַל חֲצַר חֲבֵרוֹ כְּדֵי שֶׁיְּקַלֵּחַ שָׁם הַמַּיִם. אוֹ שֶׁעָשָׂה מַזְחֵילָה עַל כָּתְלוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַמַּיִם נִזְחָלִין וְיוֹרְדִין לַחֲצַר חֲבֵרוֹ. בַּעַל הֶחָצֵר מְעַכֵּב עָלָיו. וְאִם לֹא מִחָה בּוֹ הֶחֱזִיק זֶה בַּצִּנּוֹר. רָצָה אַחַר כָּךְ לִסְתֹּם הַצִּנּוֹר בַּעַל הֶחָצֵר מְעַכֵּב עָלָיו. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהֶחְזִיק בַּעַל הַגַּג לִשְׁפֹּךְ מֵימָיו לַחֲצַר חֲבֵרוֹ כָּךְ הֶחֱזִיק בַּעַל הֶחָצֵר שֶׁיִּהְיוּ מֵימֵי גַּגּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בָּאִין אֶצְלוֹ לִרְשׁוּתוֹ. רָצָה בַּעַל הַגַּג לַעֲקֹר הַצִּנּוֹר מִצַּד זֶה וּלְהַחְזִירוֹ בְּצַד אַחֵר אוֹ שֶׁהָיָה אָרֹךְ וְרָצָה לְקַצְּרוֹ אֵין בַּעַל הֶחָצֵר יָכוֹל לְעַכֵּב עָלָיו שֶׁלֹּא הֶחֱזִיק אֶלָּא בְּמֵימֵי הַגַּג וַהֲרֵי הֵם בָּאִים אֶצְלוֹ מִכָּל מָקוֹם. וְכֵן אִם רָצָה בַּעַל הֶחָצֵר לִבְנוֹת תַּחַת הַצִּנּוֹר אֵין בַּעַל הַגַּג יָכוֹל לְעַכֵּב עָלָיו שֶׁאֵין הַצִּנּוֹר עָשׂוּי לְתַשְׁמִישׁ כְּזִיז כְּדֵי שֶׁיַּחְזִיק בַּאֲוִיר הֶחָצֵר. שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי אֶלָּא לְקִלּוּחַ הַמַּיִם:
מִי שֶׁהוֹרִיד מֵי גַּגּוֹ עַל חֲצַר חֲבֵרוֹ וְלֹא מִחָה בּוֹ וְהֶחֱזִיק בְּדָבָר זֶה. אִם הַמַּיִם מְנַטְּפִין וְרָצָה לְקַבְּצָם לְמָקוֹם אֶחָד וְלַעֲשׂוֹתָם צִנּוֹר עוֹשֶׂה. וְכֵן אִם הָיוּ בָּאִין דֶּרֶךְ צִנּוֹר מִמָּקוֹם אַחֵר וְחִלְּקָן עַל רֹחַב הַכֹּתֶל וְהֶחֱזִירָן נוֹטְפִין עוֹשֶׂה. וַאֲפִלּוּ לִבְנוֹת עַל גַּגּוֹ כְּמִין צְרִיף עַד שֶׁיֵּרְדוּ הַמַּיִם בִּמְהֵרָה לַחֲצַר חֲבֵרוֹ בּוֹנֶה שֶׁהֲרֵי הֻחְזְקוּ מֵימָיו שֶׁל זֶה לֵירֵד לַחֲצַר חֲבֵרוֹ:
כֹּתֶל שֶׁבֵּין רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן אִם הָיוּ שֻׁתָּפִין בּוֹ שְׁנֵיהֶם מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ זֶה חוֹפֵר מִצַּד זֶה וּמַכְנִיס קוֹרוֹתָיו כָּל שֶׁהֵן. וְזֶה חוֹפֵר מִצַּד זֶה וּמַכְנִיס קוֹרוֹתָיו. הָיָה הַכֹּתֶל שֶׁל רְאוּבֵן לְבַדּוֹ אֵין שִׁמְעוֹן יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. חָפַר שִׁמְעוֹן בְּכֹתֶל זֶה וְהִכְנִיס בָּהּ קוֹרָה אַחַת וְשָׁתַק רְאוּבֵן וְלֹא מִחָה בּוֹ הֶחֱזִיק בִּמְקוֹם הַקּוֹרָה. אֲפִלּוּ הָיְתָה קְטַנָּה וְרָצָה שִׁמְעוֹן לְהַחְלִיפָהּ בְּקוֹרָה גְּדוֹלָה וְעָבָה מַחְלִיף. הָיְתָה הַקּוֹרָה סֻכַּת עַרְאַי כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם לֹא הֶחֱזִיק בָּהּ סְתָם שֶׁהֲרֵי רְאוּבֵן אוֹמֵר לֹא מָחַלְתִּי וְהִנַּחְתִּיךָ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא עַרְאַי. לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם הֶחֱזִיק שֶׁאֵין זֶה עַרְאַי. וְאִם סֻכַּת יְמֵי הֶחָג הִיא כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג לֹא הֶחֱזִיק לְאַחַר שִׁבְעָה הֶחֱזִיק. וְאִם חִבֵּר רֹאשׁ הַקּוֹרָה בַּכֹּתֶל בְּטִיט מִיָּד הֶחֱזִיק וְהוּא שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שֶׁרְאוּבֵן סִיֵּעַ עִמּוֹ אוֹ רָאָה וְלֹא מִחָה:
מִי שֶׁהֶחְזִיק בְּכֹתֶל זֶה בְּקוֹרָה אַחַת אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיק בְּקוֹרָה שְׁנִיָּה שֶׁהֲרֵי לֹא מָחַל לוֹ אֶלָּא עַל הָאַחַת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהוֹדָה שֶׁאֵין הַכֹּתֶל זֶה שֶׁלּוֹ אֶלָּא חֲבֵרוֹ מָחַל לוֹ עַל הַכְנָסַת קוֹרָה זוֹ. אֲבָל אִם טָעַן שֶׁכֹּתֶל זֶה שֻׁתָּף אֲנִי בּוֹ הוֹאִיל וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בְּקוֹרָה אַחַת נֶאֱמָן וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֻלָּן אַחַר שֶׁיִּשָּׁבַע שְׁבוּעַת הֶסֵּת שֶׁהוּא שֻׁתָּף בְּכָל הַכֹּתֶל:
הָיוּ קוֹרוֹתָיו שֶׁל רְאוּבֵן בְּתוֹךְ הַכֹּתֶל וּבְצַד שִׁמְעוֹן מְקוֹמוֹת חֲפוּרִין לְהַכְנִיס בָּהֶן רָאשֵׁי הַקּוֹרוֹת לֹא הֶחֱזִיק בָּהֶן שִׁמְעוֹן לְהַכְנִיס בָּהּ קוֹרוֹת וְאֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹן שֶׁהוּא שֻׁתָּף בּוֹ שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ בּוֹ תַּשְׁמִישׁ וְיָכוֹל רְאוּבֵן לִטְעֹן שֶׁאֲנִי חָפַרְתִּי מְקוֹמוֹת אֵלּוּ בְּצִדְּךָ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים עַד שֶׁתִּקְנֶה מִמֶּנִּי אוֹ שֶׁתְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי וְאֶמְחל לְךָ וְתַכְנִיס הַקּוֹרוֹת בְּלֹא חֲפִירָה בַּכֹּתֶל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְמַטְמֵט כָּתְלִי בְּעֵת חֲפִירָה:
Meforshim on this section
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות שכנים Even Ha'azel on Rambam, Neighbors
המבקש להוציא זיז מכותלו על אויר חצר חבירו כל שהוא חבירו מעכב עליו שהרי מזיקו בראיה בעת שתולה בו ומשתמש בו, הוציא את הזיז ולא מיחה בו לאלתר בעל החצר, הרי החזיק בעל הזיז. עיין בכ"מ וכונתו הוא שהרמב"ם מפרש שבעל הזיז מעכב מלבנות תחת הזיז, דהרשב"ם והרמ"ה מפרשים…
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות שכנים Hasagot HaRa'avad on Rambam, Neighbors
היה הזיז שהוציא רחבו וכו' ואם רצה להרחיב וכו' שישתמש בזיז. א"א איני מודה לו בזה אלא א"כ בא מחמת טענה עכ"ל:
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות שכנים Kessef Mishneh on Rambam, Neighbors
היה הזיז טפח החזיק באויר החצר כנגדו ואם רצה בעל החצר לבנות תחת הזיז וכו'. נראה שרבינו מפרש הא דתנן זיז טפח יש לו חזקה היינו לענין שיכול למחות בעל הזיז בבעל החצר מלבנות תחת אותו הזיז שמבטל תשמישו:
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות שכנים Kiryat Sefer on Rambam, Neighbors
המחזיק באי זה תשמיש בחצר חברו ולא מיחה בו חברו זכה בו ואין בעל החצר יכול לחלקו אחר כך:
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכנים Lechem Mishneh on Rambam, Neighbors
הוציא את הזיז ולא מיחה וכו'. רבינו סובר דמה שאמרו במשנה פחות מטפח אין לו חזקה היינו אין לו חזקה לענין לבנות תחתיו אבל ודאי שאינו יכול למחות בו בעל החצר אלא ישתמש בו בעל הגג דטעמא דחזקה מכח מחאה קא אתיא וכיון דהיה יכול למחות בו כשהוציאו ולא מיחה החזיק לאלתר…
- מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים Maggid Mishneh on Rambam, Neighbors
המבקש להוציא זיז מכותלו וכו'. סוף פרק חזקת (בבא בתרא דף נ"ט ע"ב) ופסק כרב הונא וכן בהלכות:
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שכנים Migdal Oz on Rambam, Neighbors
המבקש להוציא זיז כו' עד אין בעל הזיז יכול לעכב עליו. פרק חזקת הבתים (דף נ"ט):
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות שכנים Mishneh LaMelech on Rambam, Neighbors
המבקש להוציא זיז כו'. כתב הטור סימן קנ"ג סי"א בשם ה"ר ישעיה דכל זה לא מיירי אלא בחצר חבירו שאין בו לא פתח ולא חלון אבל בחצר של שותפין שיש עליו פתחים וחלונות אם רוצה להוציא זיז לפני חלונו לשמש עליו אין יכול למחות בו ועיין בשער אפרים סימן קנ"ט ודוק:
- אור שמח על משנה תורה, הלכות שכנים Ohr Sameach on Rambam, Neighbors
היה הזיז שהוציא רחבו טפח ומשוך כו' החזיק בו בד' על ד' ואם רצה להרחיב כו': בהשגות א"א איני מודה לו בזה אלא א"כ בא מחמת טענה. והנה הראב"ד ביאר שיטתו לעיל פרק ה' שכל אלו המחילות כמגדל תרנגולין וכיו"ב בחצר שאינו שלו, אם רצה לבנות בית בחצירו בונה והחזקה בטילה…