משנה תורה, הלכות שכנים ז
Rambam, Neighbors 7 (Mishneh Torah, Neighbors 7) · משנה תורה, הלכות שכנים · free full Hebrew text
Open in the reader →מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ חַלּוֹן בְּכָתְלוֹ וּבָא חֲבֵרוֹ וְעָשָׂה חָצֵר בְּצִדּוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לְבַעַל הַחַלּוֹן סְתֹם חַלּוֹן זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּבִּיט בִּי שֶׁהֲרֵי הֶחֱזִיק בְּהֶזֵּק זֶה. וְאִם בָּא חֲבֵרוֹ לִבְנוֹת כָּתְלוֹ כְּנֶגֶד הַחַלּוֹן כְּדֵי שֶׁיָּסוּר הֶזֵּק רְאִיָּתוֹ צָרִיךְ לְהַרְחִיק אֶת כָּתְלוֹ מִכְּנֶגֶד הַחַלּוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאֲפִיל עָלָיו:
הָיְתָה הַחַלּוֹן לְמַטָּה בַּכֹּתֶל כּוֹפֶה אֶת חֲבֵרוֹ לִבְנוֹת כְּנֶגְדָּהּ בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת וּלְהַגְבִּיהַּ הַבִּנְיָן אַרְבַּע אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יַבִּיט בּוֹ מִן הַחַלּוֹן:
הָיְתָה הַחַלּוֹן לְמַעְלָה בַּכֹּתֶל וּבָנָה חֲבֵרוֹ כֹּתֶל כְּנֶגֶד הַחַלּוֹן מִלְּמַטָּה אִם הָיָה מֵרֹאשׁ הַכֹּתֶל שֶׁבָּנָה עַד הַחַלּוֹן גֹּבַהּ אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ יוֹתֵר אֵינוֹ יָכוֹל לְמָנְעוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִרְחִיק מִכֹּתֶל הַחַלּוֹן כְּלוּם שֶׁהֲרֵי לֹא הֶאֱפִיל עָלָיו וְאֵינוֹ מַזִּיקוֹ בִּרְאִיָּה. אֲבָל אִם נִשְׁאַר גֹּבַהּ מֵרֹאשׁ הַכֹּתֶל עַד הַחַלּוֹן פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת כּוֹפֵהוּ לְמַעֵט הַכֹּתֶל כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲמֹד עַל רֹאשׁ הַכֹּתֶל וְיַשְׁקִיף מִן הַחַלּוֹן. אוֹ יַגְבִּיהַּ הַכֹּתֶל עַל הַחַלּוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת וְיִהְיֶה הַכֹּתֶל רָחוֹק מִן הַחַלּוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאֲפִיל וְלֹא יָצִיץ וְיִרְאֶה:
בָּנָה כֹּתֶל אֶחָד בְּצַד הַחַלּוֹן צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִן הַחַלּוֹן טֶפַח וּמַגְבִּיהַּ הַכֹּתֶל אַרְבַּע אַמּוֹת עַל הַחַלּוֹן אוֹ כּוֹנֵס רֹאשׁ הַכֹּתֶל כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵשֵׁב עָלָיו וְיָצִיץ וְיִרְאֶה:
בָּנָה שְׁנֵי כְּתָלִין מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַחַלּוֹן. צָרִיךְ לִהְיוֹת בֵּינֵיהֶן רֹחַב אַרְבַּע אַמּוֹת וְהַחַלּוֹן בְּאֶמְצַע הָאַרְבַּע. וְלֹא יְסַכֵּךְ עַל גַּבֵּיהֶן אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק הַסִּכּוּךְ מִן הַכֹּתֶל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַחַלּוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאֲפִיל עָלָיו. לְפִיכָךְ מִי שֶׁבָּא לִפְתֹּחַ חַלּוֹן לַחֲצַר חֲבֵרוֹ בֵּין חַלּוֹן גְּדוֹלָה בֵּין חַלּוֹן קְטַנָּה בֵּין לְמַעְלָה בֵּין לְמַטָּה בַּעַל הֶחָצֵר מְעַכֵּב עָלָיו. שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ תַּזִּיק לִי בִּרְאִיָּה וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא גְּבוֹהָה תַּעֲלֶה בַּסֻּלָּם וְתִרְאֶה:
הֲרֵי שֶׁפָּתַח חַלּוֹן לַחֲצַר חֲבֵרוֹ וּמָחַל לוֹ בַּעַל הֶחָצֵר אוֹ שֶׁגִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁהִנִּיחוֹ כְּגוֹן שֶׁבָּא וְסִיֵּעַ עִמּוֹ. אוֹ שֶׁיָּדַע הַנֵּזֶק וְלֹא עִרְעֵר. הֲרֵי זֶה הֶחֱזִיק בַּחַלּוֹן וְאֵינוֹ יָכוֹל אַחַר כָּךְ לַחְזֹר וּלְעַרְעֵר עָלָיו לִסְתֹּם. וְכֵיצַד דִּינָהּ שֶׁל חַלּוֹן זֶה שֶׁהִנִּיחָהּ לְפָתְחָהּ. אִם רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם יָכוֹל לִכָּנֵס מִמֶּנָּה אוֹ שֶׁהָיְתָה לְמַטָּה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רֹאשׁוֹ נִכְנָס מִמֶּנָּה אֵין בַּעַל הֶחָצֵר יָכוֹל לִבְנוֹת כְּנֶגְדָּהּ אוֹ מִצִּדֶּיהָ אֶלָּא אִם כֵּן הַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
הָיְתָה חַלּוֹן קְטַנָּה שֶׁאֵין רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם נִכְנָס מִמֶּנָּה וְהָיְתָה לְמַעְלָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת בַּעַל הֶחָצֵר יָכוֹל לִבְנוֹת כְּנֶגְדָּהּ וּבִצְדֶדֶיהָ שֶׁהֲרֵי טוֹעֵן וְאוֹמֵר לֹא הִנַּחְתִּיךָ לִפְתֹּחַ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהִיא קְטַנָּה וּגְבוֹהָה. אֲבָל שֶׁתַּחְזִיק עָלַי עַד שֶׁאַרְחִיק הַבִּנְיָן לֹא הִנַּחְתִּי. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁפְּתָחָהּ לְתַשְׁמִישׁ אוֹ כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס בָּהּ הָרוּחַ. אֲבָל אִם פְּתָחָהּ לְאוֹרָה אֲפִלּוּ הָיְתָה קְטַנָּה בְּיוֹתֵר וּגְבוֹהָה בְּיוֹתֵר הוֹאִיל וְלֹא עִרְעֵר הֶחֱזִיק וְאֵין בַּעַל הֶחָצֵר יָכוֹל לִבְנוֹת כְּנֶגְדָּהּ אוֹ מִצְּדָדֶיהָ עַד שֶׁיַּרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאֲפִיל עָלָיו שֶׁהֲרֵי מָחַל לוֹ עַל הָאוֹרָה. וְכֵן מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ חַלּוֹן מֻחְזֶקֶת וּבָא חֲבֵרוֹ וּבָנָה כְּנֶגְדָּהּ אוֹ מִצְּדָדֶיהָ בְּלֹא הַרְחָקָה אוֹ סְתָמָהּ וְשָׁתַק בַּעַל הַחַלּוֹן אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר וּלְעַרְעֵר לִפְתֹּחַ הַחַלּוֹן אוֹ לְהַרְחִיק הַבִּנְיָן. שֶׁכֵּיוָן שֶׁשָּׁתַק מָחַל שֶׁאֵין אָדָם עָשׂוּי שֶׁסּוֹתְמִין אוֹרוֹ בְּפָנָיו וְשׁוֹתֵק אֶלָּא אִם כֵּן מָחַל:
מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חַלּוֹנוֹת לְמַטָּה בְּכָתְלוֹ וּבָא חֲבֵרוֹ לִבְנוֹת בִּפְנֵיהֶן וְאָמַר לוֹ אֲנִי אֶפְתַּח לְךָ חַלּוֹנוֹת אֲחֵרוֹת בְּכֹתֶל זֶה עַצְמוֹ לְמַעְלָה מֵאֵלּוּ הֲרֵי זֶה מְעַכֵּב עָלָיו וְאוֹמֵר לוֹ בְּעֵת שֶׁתִּפְתַּח הַחַלּוֹנוֹת תַּרְעִיד אֶת הַכֹּתֶל וּתְקַלְקֵל אוֹתוֹ. וַאֲפִלּוּ אָמַר אֲנִי אֶסְתֹּר כָּל הַכֹּתֶל וְאֶבְנֶה אוֹתוֹ לְךָ חָדָשׁ וְאֶעֱשֶׂה בּוֹ חַלּוֹנוֹת לְמַעְלָה וְאֶשְׂכֹּר לְךָ בַּיִת שֶׁתָּדוּר בּוֹ עַד שֶׁאֶבְנֶה יָכוֹל לְעַכֵּב עָלָיו וְאוֹמֵר לוֹ אֵין רְצוֹנִי שֶׁאֶטְרַח מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. לְפִיכָךְ אִם לֹא הָיָה שָׁם טֹרַח כְּלָל וְאֵין צָרִיךְ לְפָנוֹת אֵינוֹ יָכוֹל לְעַכֵּב עָלָיו. וְכוֹפִין אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה חֲבֵרוֹ סוֹתֵם חַלּוֹן זֶה שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ וְעוֹשֶׂה לוֹ חַלּוֹן מִלְּמַעְלָה שֶׁזּוֹ מִדַּת סְדוֹם. וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁזֶּה נֶהֱנֶה בּוֹ וְאֵין חֲבֵרוֹ מַפְסִיד וְאֵין חָסֵר כְּלוּם כּוֹפִין עָלָיו:
אֲבָל בַּעַל הַחַלּוֹנוֹת שֶׁרָצָה לְשַׁנּוֹת מְקוֹם חַלּוֹנוֹ בֵּין לְמַעְלָה בֵּין לְמַטָּה אֲפִלּוּ הָיְתָה גְּדוֹלָה וְאָמַר אֶפְתַּח אַחֶרֶת קְטַנָּה וְאֶסְתֹּם זוֹ בַּעַל הֶחָצֵר מְעַכֵּב עָלָיו. וְכֵן אֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְחִיב בַּחַלּוֹן כָּל שֶׁהוּא:
שְׁנֵי אַחִין שֶׁחָלְקוּ חָצֵר מִדַּעְתָּן וְשָׁמוּ הַבִּנְיָן וְהָעֵצִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עַל שׁוּמַת הָאֲוִיר. וְהִגִּיעַ לְאֶחָד מֵהֶן בְּחֶלְקוֹ תַּרְבַּץ הֶחָצֵר וְלַשֵּׁנִי הָאַכְסַדְרָה. אִם רָצָה בַּעַל הֶחָצֵר לִבְנוֹת כֹּתֶל בְּסוֹף חֶלְקוֹ בּוֹנֶה בִּפְנֵי הָאַכְסַדְרָה וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּאֲפִיל עָלָיו שֶׁהֲרֵי לֹא שָׁמוּ הָאֲוִיר:
Meforshim on this section
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות שכנים Even Ha'azel on Rambam, Neighbors
הרי שפתח חלון לחצר חבירו ומחל לו בעל החצר, או שגילה דעתו שמחל לו, או שידע הנזק ולא ערער הרי זה החזיק בחלון ואינו יכול אח"כ לחזור ולערער עליו לסתום, וכיצד דינה של חלון זה שהניחה לפתחה אם ראשו של אדם יכול ליכנס ממנה או שהיתה למטה מד' אמות אע"פ שאין ראשו של אדם…
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות שכנים Hasagot HaRa'avad on Rambam, Neighbors
וכיצד דינה של חלון זה וכו' או שהיתה למטה וכו' כמו שביארנו. א"א אין אנו משוים לא עמו ולא עם רבו בדרך זה שלא חילקו בגמ' בארבע אמות ולמטה מד' אמות שיהא חזקה אלא בחלון הצורי אבל בחלון המצרי לעולם אין לו חזקה וכן הסכימו כל רבותי:
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות שכנים Kessef Mishneh on Rambam, Neighbors
הרי שפתח חלון לחצר חבירו וכו'. כתב הטור בסימן קצ"ד בשם הרי"ף והרמב"ן ז"ל דחלון אם יש בו היזק ראייה לעולם אין בו חזקה ואפילו נתן לו רשות לפתחו ואפילו מחל לו הנזק [יכול לומר סבור הייתי לקבל ואי אפשי לקבל] וכו' וכ"כ הרמב"ם שאין חזקה להיזק ראיית חלון אבל א"א…
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות שכנים Kiryat Sefer on Rambam, Neighbors
מי שפתח חלון ברשותו אין יכול חברו לבנות כנגדו עד שירחיק ארבע אמות כדי שלא יאפיל עליו אורו שזכה בו כבר:
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכנים Lechem Mishneh on Rambam, Neighbors
לפיכך מי שבא לפתוח וכו'. אינו מדוקדק לשון לפיכך דלא קאי אדסמיך ליה אלא אדלעיל מיניה קאי דכיון דחשו חכמים מלמעלה שמגביה ארבע אמות כדי שלא יציץ ויראה ה"ה גבי חלון אע"פ שהוא למעלה יכול למחות בו כדי שלא יעלה בסולם ויראה:
- מגיד משנה על משנה תורה, הלכות שכנים Maggid Mishneh on Rambam, Neighbors
מי שהיתה לו חלון בכותלו וכו'. זה פשוט ומפורש פרק לא יחפור (בבא בתרא דף כ"ב) ובהרבה מקומות:
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות שכנים Migdal Oz on Rambam, Neighbors
מי שהיתה לו חלון עד כדי שלא יאפיל עליו. פ"ק דב"ב:
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות שכנים Mishneh LaMelech on Rambam, Neighbors
הרי שפתח חלון לחצר חבירו כו' ה"ז החזיק בחלון. כתוב בתשובות המיוחסות להרמב"ן סי' י"ז וז"ל ודעו שאילו אדם מחזיק בדבר ואותו דבר שהחזיק בו נפל או נתקלקל אע"פ שחזרו בעלים ובנאוהו נתבטלה חזקתו לפי שלא החזיק אלא על אותו גוף בלבד כו' והראיה על זה שאפילו באותו כותל…
- אור שמח על משנה תורה, הלכות שכנים Ohr Sameach on Rambam, Neighbors
בהשגות. א"א לפי דעתי יש הפרש בין סותם למאפיל כו': זכר לדבר, דבירושלמי אמר מכיון שאין לה חזקה אינה מביאה את הטומאה, ומזה למד רמב"ן דהעשוי לאורה דיש לה חזקה הוא כשיעורו לטומאה במלא מקדח יעוין בחידושיו, וכן מצאנו לענין טומאה דאם ממעט החלון בכלי צריך שיבטלנו שם…