משנה תורה, הלכות אבל ב
Rambam, Mourning 2 (Mishneh Torah, Mourning 2) · משנה תורה, הלכות אבל · free full Hebrew text
Open in the reader →אֵלוּ שֶׁאָדָם חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן דִּין תּוֹרָה. אִמּוֹ וְאָבִיו בְּנוֹ וּבִתּוֹ וְאָחִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו. וּמִדִּבְרֵיהֶם שֶׁיִּתְאַבֵּל הָאִישׁ עַל אִשְׁתּוֹ הַנְּשׂוּאָה. וְכֵן הָאִשָּׁה עַל בַּעְלָהּ. וּמִתְאַבֵּל עַל אָחִיו וְעַל אֲחוֹתוֹ שֶׁהֵן מֵאִמּוֹ:
אֲפִלּוּ הַכֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ מִתְטַמֵּא לְאָחִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ וְלַאֲחוֹתוֹ הַנְּשׂוּאָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֵאָבִיו. מִתְאַבֵּל הוּא עֲלֵיהֶן. וְאִם הָיְתָה אֲחוֹתוֹ זוֹ הַנְּשׂוּאָה מֵאָבִיו הֲרֵי הוּא מִתְאַבֵּל עָלֶיהָ דִּין תּוֹרָה:
בְּנוֹ אוֹ אָחִיו הַבָּא מִן הַשִּׁפְחָה וּמִן הַנָּכְרִית אֵינוֹ מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן כְּלָל. וְכֵן מִי שֶׁנִּתְגַּיֵּר הוּא וּבָנָיו אוֹ נִשְׁתַּחְרֵר הוּא וְאִמּוֹ אֵין מִתְאַבְּלִין זֶה עַל זֶה. וְכֵן אִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה אֵינוֹ מִתְאַבֵּל עָלֶיהָ וְלֹא אוֹנֵן וְכֵן הִיא לֹא אוֹנֶנֶת וְלֹא מִתְאַבֶּלֶת עָלָיו:
כָּל קְרוֹבִים שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן הֲרֵי זֶה מִתְאַבֵּל עִמָּהֶם בִּפְנֵיהֶם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁמֵּת בֶּן בְּנוֹ אוֹ אֲחִי בְּנוֹ אוֹ אֵם בְּנוֹ חַיָּב לִקְרֹעַ בִּפְנֵי בְּנוֹ וְלִנְהֹג אֲבֵלוּת בְּפָנָיו אֲבָל שֶׁלֹּא בְּפָנָיו אֵינוֹ חַיָּב. וְכֵן בִּשְׁאָר הַקְּרוֹבִים:
אִשְׁתּוֹ הַנְּשׂוּאָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִתְאַבֵּל עָלֶיהָ אֵינוֹ מִתְאַבֵּל עִמָּהּ עַל שְׁאָר קְרוֹבִים אֶלָּא עַל אָבִיהָ וְעַל אִמָּהּ מִשּׁוּם כְּבוֹד אִשְׁתּוֹ נוֹהֵג אֲבֵלוּת עֲלֵיהֶן בְּפָנֶיהָ. כֵּיצַד. מִי שֶׁמֵּת חָמִיו אוֹ חֲמוֹתוֹ כּוֹפֶה מִטָּתוֹ וְנוֹהֵג אֲבֵלוּת עִם אִשְׁתּוֹ בְּפָנֶיהָ אֲבָל לֹא שֶׁלֹּא בְּפָנֶיהָ. וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁמֵּת חָמִיהָ אוֹ חֲמוֹתָהּ נוֹהֶגֶת אֲבֵלוּת בְּפָנָיו. אֲבָל שְׁאָר קְרוֹבִים כְּגוֹן שֶׁמֵּת אֲחִי אִשְׁתּוֹ אוֹ בְּנָהּ וְהָאִשָּׁה שֶׁמֵּת אֲחִי בַּעְלָהּ אוֹ בְּנוֹ אֵין מִתְאַבְּלִין זֶה עַל זֶה. וְכֵן יֵרָאֶה לִי שֶׁאִם מֵתָה אֵשֶׁת קְרוֹבוֹ אוֹ בַּעַל קְרוֹבָתוֹ כְּגוֹן שֶׁמֵּתָה אֵשֶׁת בְּנוֹ אוֹ בַּעַל בִּתּוֹ אֵינוֹ חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
כַּמָּה חֲמוּרָה מִצְוַת אֲבֵלוּת. שֶׁהֲרֵי נִדְחֵית לוֹ הַטֻּמְאָה מִפְּנֵי קְרוֹבָיו כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסֵּק עִמָּהֶן וְיִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא ב) "כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ" וְגוֹ' (ויקרא כא ג) "לָהּ יִטַּמָּא" מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאִם לֹא רָצָה לְהִטָּמֵא מְטַמְּאִין אוֹתוֹ עַל כָּרְחוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְכָרִים שֶׁהֻזְהֲרוּ עַל הַטֻּמְאָה אֲבָל הַכֹּהֲנוֹת הוֹאִיל וְאֵינָן מֻזְהָרוֹת עַל הַטֻּמְאָה כֵּן אֵינָן מְצֻוּוֹת לְהִתְטַמֵּא לַקְּרוֹבִים. אֶלָּא אִם רָצוּ מִתְטַמְּאוֹת וְאִם לָאו לֹא מִטַּמְּאוֹת:
אִשְׁתּוֹ שֶׁל כֹּהֵן מִתְטַמֵּא לָהּ עַל כָּרְחוֹ. וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהּ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. עֲשָׂאוּהָ כְּמֵת מִצְוָה. כֵּיוָן שֶׁאֵין לָהּ יוֹרֵשׁ אֶלָּא הוּא לֹא תִּמְצָא מִי שֶׁיִּתְעַסֵּק בָּהּ. וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא אֶלָּא לִנְשׂוּאָהּ בִּלְבַד אֲבָל הָאֲרוּסָה אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהּ:
וְכֵן כָּל אוֹתָן שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן כְּגוֹן הֲרוּגֵי בֵּית דִּין וְשֶׁפָּרְשׁוּ מִדַּרְכֵי צִבּוּר וְהַנְּפָלִים וְהַמְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת אֵין הַכֹּהֵן מִטַּמֵּא לָהֶן. וְעַד מָתַי מְצֻוֶּה לְהִתְטַמֵּא לִקְרוֹבָיו עַד שֶׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁנִּסְתַּם הַגּוֹלֵל הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר כָּל הַמֵּתִים שֶׁאִם נִטְמָא בָּהֶן לוֹקֶה:
אִשְׁתּוֹ הַפְּסוּלָה אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהּ. לְפִיכָךְ מִי שֶׁשָּׁמְעָה שְׁמוּעָה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ וְנִשֵּׂאת וּבָא בַּעְלָהּ. שְׁנֵיהֶן אֵין מִטַּמְּאִין לָהּ שֶׁהֲרֵי הִיא פְּסוּלָה לִשְׁנֵיהֶן. אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְאִמּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא חֲלָלָה. וְכֵן מִטַּמֵּא לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו וְלַאֲחוֹתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהֵן פְּסוּלִין. אֲפִלּוּ הָיוּ מַמְזֵרִים מִטַּמֵּא לָהֶן:
אֲחוֹתוֹ הַנְּשׂוּאָה אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נְשׂוּאָה לְכֹהֵן. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא ג) "הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ". הַבְּתוּלָה פְּרָט לַאֲנוּסָה וּמְפֻתָּה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אֶת הַבּוֹגֶרֶת וּמֻכַּת עֵץ תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ מִי שֶׁהֲוָיָתָהּ בִּידֵי אִישׁ. אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ פְּרָט לַאֲרוּסָה שֶׁאֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא אֲרוּסָה לְכֹהֵן:
נִתְגָּרְשָׁה אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵרוּסִין מִטַּמֵּא לָהּ. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא ג) "הַקְּרוֹבָה אֵלָיו" לְהָבִיא אֶת הַמְגֹרֶשֶׁת מִן הָאֵרוּסִין:
אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהֶן. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא ב) "וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו" (ויקרא כא ג) "וְלַאֲחֹתוֹ". מַה בְּנוֹ הָרָאוּי לִירֻשָּׁתוֹ אַף אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ הָרְאוּיִים לִירֻשָּׁתוֹ:
הַסְּפֵקוֹת אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא ג) "לָהּ יִטַּמָּא" מִטַּמֵּא הוּא עַל הַוַּדַּאי וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא עַל הַסָּפֵק. לְפִיכָךְ הַוְּלָדוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ וְהַבֵּן שֶׁהוּא סָפֵק בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן אוֹ בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהֶן מִסָּפֵק. וְכֵן כָּל הַמִּתְגָּרֶשֶׁת סְפֵק גֵּרוּשִׁין אוֹ בְּגֵט פָּסוּל אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהּ:
אֵין הַכֹּהֵן מִטַּמֵּא לְאֵבֶר מִן הַחַי מֵאָבִיו וְלֹא לְעֶצֶם מֵעַצְמוֹת אָבִיו. וְכֵן הַמְלַקֵּט עַצְמוֹת אָבִיו אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהֶן אַף עַל פִּי שֶׁהַשִּׁדְרָה קַיֶּמֶת:
נִקְטַע רֹאשׁוֹ שֶׁל אָבִיו אֵינוֹ מִטַּמֵּא לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא ב) "לְאָבִיו" בִּזְמַן שֶׁהוּא שָׁלֵם וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא חָסֵר. וְכֵן שְׁאָר הַקְּרוֹבִים. הַטֻּמְאָה לַקְּרוֹבִים דְּחוּיָה הִיא וְלֹא הֻתְּרָה לַכּל. לְפִיכָךְ אָסוּר לְכֹהֵן לְהִתְטַמֵּא לְמֵת אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁמִּתְטַמֵּא לִקְרוֹבָיו שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא ג) "לָהּ יִטַּמָּא" אֵינוֹ מִטַּמֵּא לַאֲחֵרִים עִמָּהּ. שֶׁלֹּא יֹאמַר הוֹאִיל וְנִטְמֵאתִי עַל אָבִי אֲלַקֵּט עַצְמוֹת פְּלוֹנִי אוֹ אֶגַּע בְּקֶבֶר פְּלוֹנִי. לְפִיכָךְ כֹּהֵן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת צָרִיךְ לְהִזָּהֵר וּלְקָבְרוֹ בְּסוֹף בֵּית הַקְּבָרוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְלֹא יִתְטַמֵּא בְּקִבְרוֹת אֲחֵרִים כְּשֶׁיִּקְבֹּר מֵתוֹ:
Meforshim on this section
- בן אריה על משנה תורה, הלכות אבל Ben Aryeh on Rambam, Mourning
השגת הראב"ד: כל קרובים כו'. נ"ב ע' הרדב"ז חלק ה' שאלה ש"א ר"ע:
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות אבל Hasagot HaRa'avad on Rambam, Mourning
כל קרובים שהוא חייב להתאבל עליהם וכו'. א"א לא מחוור דבנו עצמו מדרבנן הוא:
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות אבל Kessef Mishneh on Rambam, Mourning
אלו שאדם חייב להתאבל עליהם דין תורה. בפרק ואלו מגלחין (מועד קטן דף כ' ע״ב) ת״ר כל האמור בפרשת כהנים שכהן מיטמא להם אבל מתאבל עליהם ואלו הן אשתו אביו ואמו אחיו ואחותו בנו ובתו הוסיפו עליהם אחיו ואחותו הבתולה מאמו ואחותו הנשואה בין מאביו בין מאמו. וא״ת מאחר…
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות אבל Kiryat Sefer on Rambam, Mourning
אלו שאדם חייב להתאבל עליהם דין תורה אמו ואביו ובנו ובתו ואחיו ואחותו דהני כתיבי גבי כהן שחייב להטמא ולהתאבל עליהם כדאמר' לעיל.
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות אבל Lechem Mishneh on Rambam, Mourning
וכן האשה על בעלה וכו'. כתב הרב כ"מ דטעמא דאבלות כטומאה וכשם שהאשה מטמאה וכו'. ואין טעם זה מספיק לדעת רבינו שהוא סובר דלא כהרמב"ן והרא"ש ז"ל דהנשים אינן מצוות ליטמאות לאנשים כמ"ש רבינו לקמן בפרק זה וכיון שאין להם מצוה בענין הטומאה איך נלמוד משם האבלות. אלא…
- מקורי הרמב"ם לרש"ש על משנה תורה, הלכות אבל Mekorei HaRambam LeRashash on Rambam, Mourning
אשתו של כהן מתטמא לה על כרחו וא"מ לה אלא מד"ס כו'. עי' בכ"מ ולח"מ מש"כ ע"ז ברה"פ. ול"נ ראיה נכונה לרבינו מהא דיחזקאל לא חשיב לה בין אותם שהכהן מטמא להם ולא שייר אלא אותה (לאפוקי בנשים האסורות להם שייר תרתי זונה וחללה) ע"ש מ"ד כ"ה. ומה שהקשה הק"א איך יבואו…
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אבל Migdal Oz on Rambam, Mourning
אלו שאדם חייב להתאבל כו' עד דין של תורה. פרק אלו מגלחין (דף כ"ב):
- משנה למלך על משנה תורה, הלכות אבל Mishneh LaMelech on Rambam, Mourning
אבל הארוסה אינו מטמא לה. נסתפקתי בהא דקי"ל דאינו מיטמא לאחותו ארוסה אם נתקדשה קדושין דרבנן מהו מי אתו קדושין דרבנן ודחו עשה דלה יטמא או לא. והנה ראיתי בפ' האשה רבה עלה דההיא דאשתו קטנה דמטמא לה בעלה דקא מתמה תלמודא והא הכא דמדאורייתא אביה מטמא לה ואתו רבנן…
- קונטרס תשובה מיראה על משנה תורה, הלכות אבל Teshuvah MeYirah on Rambam, Mourning
וכן יראה לי שאם מתה אשת קרובו וכו'.
- ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות אבל Tziunei Maharan on Rambam, Mourning
כיצד הרי שמת בן בנו כו'. ובהשגות א"א לא מחוור דבנו עצמו מדרבנן הוא, ועי' בלח"מ דנוסחא משובשת נזדמנה לו להר"א בדברי רבינו שהיה כתוב בן בן בנו כו', ולא אדע הא רבינו כתב ג"כ או אחי בנו וזה לא משכחת אלא באחיו מאמו וא"כ שפיר השיג הראב"ד דהא בנו עצמו אינו מחוייב…
- יד איתן על משנה תורה, הלכות אבל Yad Eitan on Rambam, Mourning
ומדבריהם שיתאבל האיש על אשתו הנשואה. רבינו אזיל לטעמיה שפסק בהל' אישות ובהל' נחלות לענין ירושת בעל לאשתו דאינו אלא מד"ס דס"ל דשארו זו אשתו לא הוי דרשא גמורה ושם בהל' אישות ונחלות הארכתי ליישב דעת רבינו ממה שהקשו המפרשים:
- יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות אבל Yitzchak Yeranen on Rambam, Mourning
עיין בספרי תועפות ראם דף פ"א ע"ג.