משנה תורה, הלכות אבל א
Rambam, Mourning 1 (Mishneh Torah, Mourning 1) · משנה תורה, הלכות אבל · free full Hebrew text
Open in the reader →מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְאַבֵּל עַל הַקְּרוֹבִים. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י יט) "וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה'". וְאֵין אֲבֵלוּת מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא בְּיוֹם רִאשׁוֹן בִּלְבַד שֶׁהוּא יוֹם הַמִּיתָה וְיוֹם הַקְּבוּרָה. אֲבָל שְׁאָר הַשִּׁבְעָה יָמִים אֵינוֹ דִּין תּוֹרָה. אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה (בראשית נ י) "וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים" נִתְּנָה תּוֹרָה וְנִתְחַדְּשָׁה הֲלָכָה. וּמשֶׁה רַבֵּנוּ תִּקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת וְשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה:
מֵאֵימָתַי יִתְחַיֵּב אָדָם בָּאֵבֶל. מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִקְבַּר הַמֵּת אֵינוֹ אָסוּר בְּדָבָר מִן הַדְּבָרִים שֶׁהָאָבֵל אָסוּר בָּהֶן. וּמִפְּנֵי טַעַם זֶה רָחַץ דָּוִד וְסָךְ כְּשֶׁמֵּת הַיֶּלֶד טֶרֶם שֶׁיִּקָּבֵר:
הֲרוּגֵי מַלְכוּת שֶׁאֵין מְנִיחִין אוֹתָן לְהִקָּבֵר מֵאֵימָתַי מַתְחִילִין לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן וְלִסְפֹּר שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים מִשֶּׁיִּתְיָאֲשׁוּ לִשְׁאל לַמֶּלֶךְ לְקָבְרָן. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ מִלִּגְנֹב אוֹתָן:
מִי שֶׁטָּבַע בַּנָּהָר אוֹ מִי שֶׁאֲכָלַתּוּ חַיָּה רָעָה. מִשֶּׁנִּתְיָאֲשׁוּ לְבַקֵּשׁ. מְצָאוּהוּ אֵיבָרִים אֵיבָרִים אֵין מוֹנִין לוֹ עַד שֶׁיִּמָּצֵא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ אוֹ יִתְיָאֲשׁוּ מִלְּבַקֵּשׁ:
מִי שֶׁדַּרְכָּן לִשְׁלֹחַ הַמֵּת לִמְדִינָה אַחֶרֶת לְקָבְרוֹ וְאֵינָם יוֹדְעִים מָתַי יִקָּבֵר מֵעֵת שֶׁיַּחְזְרוּ פְּנֵיהֶן מִלְּלַוּוֹתוֹ מַתְחִילִין לִמְנוֹת שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים וּמַתְחִילִין לְהִתְאַבֵּל:
הַנְּפָלִים אֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן. וְכָל שֶׁלֹּא שָׁהָה שְׁלֹשִׁים יוֹם בָּאָדָם הֲרֵי זֶה נֵפֶל. אֲפִלּוּ מֵת בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים אֵין מִתְאַבְּלִין עָלָיו:
וְאִם נוֹדַע בְּוַדַּאי שֶׁנּוֹלַד לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים גְּמוּרִים אֲפִלּוּ מֵת בַּיּוֹם שֶׁנּוֹלַד מִתְאַבְּלִים עָלָיו:
בֶּן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים שֶׁנּוֹלַד מֵת וּבֶן שְׁמוֹנָה שֶׁמֵּת אֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. וּמִי שֶׁיָּצָא מְחֻתָּךְ אוֹ מְרֻסָּס אַף עַל פִּי שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו. הֲרֵי זֶה נֵפֶל וְאֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן וְלֹא מִתְעַסְּקִין עִמָּהֶם:
כָּל הֲרוּגֵי מַלְכוּת אַף עַל פִּי שֶׁנֶּהֶרְגוּ בְּדִין הַמֶּלֶךְ וְהַתּוֹרָה נָתְנָה לוֹ רְשׁוּת לְהָרְגָן. הֲרֵי אֵלּוּ מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן וְאֵין מוֹנְעִין מֵהֶן כָּל דָּבָר. וּמָמוֹנָם לַמֶּלֶךְ. וְנִקְבָּרִין בְּקִבְרֵי אֲבוֹתֵיהֶן. אֲבָל כָּל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין אֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן אֲבָל אוֹנְנִין. שֶׁאֵין אֲנִינוּת אֶלָּא בַּלֵּב. וְאֵין נִקְבָּרִין עִם אֲבוֹתֵיהֶן עַד שֶׁיִּתְאַכֵּל הַבָּשָׂר. וּמָמוֹנָם לְיוֹרְשֵׁיהֶם:
כָּל הַפּוֹרְשִׁין מִדַּרְכֵי צִבּוּר וְהֵם הָאֲנָשִׁים שֶׁפָּרְקוּ עֹל הַמִּצְוֹת מֵעַל צַוָּארָן וְאֵין נִכְלָלִין בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְוֹת וּבִכְבוֹד הַמּוֹעֲדוֹת וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת אֶלָּא הֲרֵי הֵן כִּבְנֵי חוֹרִין לְעַצְמָן [כִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת] וְכֵן הָאֶפִּיקוֹרוֹסִין [וְהַמּוּמָרִים] וְהַמּוֹסְרִין כָּל אֵלּוּ אֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן. אֶלָּא אֲחֵיהֶם וּשְׁאָר קְרוֹבֵיהֶם לוֹבְשִׁין לְבָנִים וּמִתְעַטְּפִים לְבָנִים וְאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים שֶׁהֲרֵי אָבְדוּ שׂוֹנְאָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר (תהילים קלט כא) "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא":
הַמְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת אֵין מִתְעַסְּקִין עִמּוֹ לְכָל דָּבָר וְאֵין מִתְאַבְּלִין עָלָיו וְאֵין מַסְפִּידִין אוֹתוֹ. אֲבָל עוֹמְדִין עָלָיו בְּשׁוּרָה וְאוֹמְרִין עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא כָּבוֹד לַחַיִּים. וְאֵי זֶהוּ הַמְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת. לֹא שֶׁעָלָה לַגַּג וְנָפַל וּמֵת אֶלָּא הָאוֹמֵר הֲרֵינִי עוֹלֶה לְרֹאשׁ הַגַּג. רָאוּהוּ שֶׁעָלָה מִיָּד דֶּרֶךְ כַּעַס אוֹ שֶׁהָיָה מֵצֵר וְנָפַל וּמֵת. הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁאִבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת. אֲבָל אִם רָאוּהוּ חָנוּק וְתָלוּי בָּאִילָן אוֹ הָרוּג וּמֻשְׁלָךְ עַל גַּב סֵיפוֹ הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת כָּל הַמֵּתִים וּמִתְעַסְּקִין עִמּוֹ וְאֵין מוֹנְעִין מִמֶּנּוּ דָּבָר:
Meforshim on this section
- חידושים ומקורים מהר"ץ חיות על משנה תורה, הלכות אבל Annotations of Maharatz Chajes on Rambam, Mourning
אבל שאר השבעה ימים אינו דין תורה אע"פ שנאמר בתורה ויעש לאביו אבל שבעת ימים ניתנה תורה ונתחדשה הלכה. אע"ג דעיקר דבריו הוא מירושלמי פ"ק דמ"ק, אכן שם בירושלמי נאמר הלשון אין למדין דבר מקודם מתן תורה, אבל הלשון ניתנה תורה ונתחדשה הלכה הוציא מגמ' (שבת קל"ה.) דורות…
- בן אריה על משנה תורה, הלכות אבל Ben Aryeh on Rambam, Mourning
כ"מ: אבל שבעת ימים ניתנה תורה ונתחדשה הלכה. נ"ב ע' ירושלמי מועד קטן פרק אלו מגלחין הלכה ה' [וע"ש במראה הפנים ד"ה ולמדין דבר קודם למתן תורה וע' תוס' מו"ק דף כ' ע"א ד"ה מה כו' וע' רמב"ם ה' אישות פ' עשירי ה' י"ד מלא שבוע זאת כו' והוא מן הירושלמי פ"ק דמו"ק הובא…
- חידושים מהגאון בעל מחנה אפרים על משנה תורה, הלכות אבל Chidushim of Machaneh Ephraim on Rambam, Mourning
כתב הבעל"מ ד"ה שהוא יום המיתה ואפילו נתרץ לקושיא זאת מה שתירץ הר"ן ז"ל בשב ואל תעשה. נ"ב לא הבנתי זה דתשמיש המטה קום עשה הוי ודוק בהר"ן ע"כ:
- אבן האזל על משנה תורה, הלכות אבל Even Ha'azel on Rambam, Mourning
מצות עשה להתאבל על הקרובים שנאמר ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה'. וכתב הכ"מ יש לתמוה שבמקרא לא צוה שיתאבלו אלא שאמר שלא ייטב בעיני ה', ויש לתמוה על תמיהתו דהרי הא דלא ייטב הרי הוא מטעם אבלות דבלא זה למה לא ייטב וזה רק מגדר אונן שאסור בקדשים.
- השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות אבל Hasagot HaRa'avad on Rambam, Mourning
בן תשעה חדשים וכו'. א"א זה אינו מחוור שהרי הלכה כרשב"ג דמשתהא:
- כסף משנה על משנה תורה, הלכות אבל Kessef Mishneh on Rambam, Mourning
מצות עשה להתאבל על הקרובים. דעת הגאונים כדעת רבינו וכן דעת הרי"ף והרמב"ן אע"פ שר"ת ור"י חולקין ומ"מ הראיה שהביא רבינו ממה שנאמר ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה' יש לתמוה עליה שבמקרא לא צוה שיתאבלו אלא שאמר אהרן שלא ייטב בעיני ה' שיאכל חטאת באותו יום ובספר…
- קרית ספר על משנה תורה, הלכות אבל Kiryat Sefer on Rambam, Mourning
מצות רלח להתאבל על הקרובים דכתיב ואכלתי חטאת היום היטב בעיני ה' היום אסור ולמחר מותר דאין אבלות מן התורה אלא יום ראשון בלבד שהוא יום המיתה ויום הקבורה וכתיב ואחריתה כיום מר ובספר מנין המצות כתב הרב ז"ל במצוה ל"ז שנצטוו הכהנים שיטמאו לקרובים הנזכרי' בתורה…
- לחם משנה על משנה תורה, הלכות אבל Lechem Mishneh on Rambam, Mourning
שנאמר ואכלתי חטאת היום וכו'. הרי"ף ז"ל בפרק ואלו מגלחין כתב ומאן דשכיב ליה שכבא וכו' דיום ראשון דאורייתא הוא דכתיב ואכלתי חטאת היום וכו'. ונראה דעל דרך זה כתב רבינו כאן פסוק זה להודיע דאיסור יום מן התורה אבל ענין מצות עשה להתאבל ודאי דלאו מהכא נפקא ליה דאין…
- מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אבל Migdal Oz on Rambam, Mourning
מצות עשה להתאבל כו' עד ושבעת ימי המשתה. בזבחים פרק טבול יום (דף ק'):
- אור שמח על משנה תורה, הלכות אבל Ohr Sameach on Rambam, Mourning
נתנה תורה ונתחדשה הלכה: נ"ב ירושלמי ולמדין דבר מקודם מתן תורה עיין שם:
- ציוני מהר"ן על משנה תורה, הלכות אבל Tziunei Maharan on Rambam, Mourning
אבל שאר השבעה ימים אינו דין תורה אע"פ שנאמר בתורה ויעש לאביו אבל שבעת ימים נתנה תורה ונתחדשה הלכה ומשה רבינו תקן להם לישראל ז' ימי אבילות וז' ימי המשתה. הכ"מ לא הראה מוצא הדברים ובס' בית הילל ביו"ד סי' שצ"ח הביא דברי רבינו הללו וכתב עליו וגם מש"כ שתיקן להם…
- יד איתן על משנה תורה, הלכות אבל Yad Eitan on Rambam, Mourning
אין אבילות מה"ת אלא ביום ראשון כו' אע"פ שנאמר בתורה ויעש לאביו אבל שבעה ימים ניתנה תורה ונתחדשה הלכה. כ"מ מדאיתא בירושלמי והובא בתוס' במועד קטן (דף כ') דאין למידין מקודם מתן תורה. והטעם פי' בס' לוית חן פרשת ויחי דיוצא מזה קולא לענין ביטול תלמוד תורה ושבת שלא…