משנה למלך אחרון (הרמב"ם) עד

האמת כי זה עשרה שנים בערך ששבק לן חיים ושמו ר' אהרן לוריא ובהיותי בתוניס מצאתי שם את בנו בשפל מצב מאד העליון ירומם קרנו בזכות משפחתו) ובקראי כתבו הנז' נתברר לנו שהאר"י הי' ג"כ ממשפחה הנז' ולא לחנם כתב בשו"ת יוסף אומץ להגאון חיד"א שהאר"י הי' אשכנזי ולא כמ"ש בשה"ג כי בידאי התשו' הם עיקר לגבי שה"ג ולענ"ד דגם הח"ס בא"ח סי' ט"ו שכתב שהי' ספרדי אין כוונתו מגזע ספרד אלא ר"ל שנעשה ספרדי יען שהי' דירתו במקום חכמי ספרד נמשך אחריהם לנהוג כמותם בכל דיני התורה ורשאי אדם לעשות כן כמ"ש מרן הב"י בתשו' אבק"ר סי' רי"ב דכל איש היוצא ממקום שמחמירין למקום שמקילין ואין דעתו לחזור דצריך לנהוג כמותם כמנהג המקום שבא לשם ולאו דוקא יחיד אלא אפי' קהל גדול הבאים ביחד בטלים הם לגבי הדרים שם אעפ"י שהם מועטים וסיים שם דהאשכנזים הדרים בפליבינא מותרים לאכול מבדיקת הספרדים ולא עוד אלא שאם באו להחמיר על עצמם אינם רשאים יע"ש

ואם כי יש חולקים בזה עי' בשו"ת הרד"ך בית יד היינו דוקא גבי קהל אבל לא ביחיד ועי' בזה בסי' תס"ח וחצ"ו במג"א ופר"ח ואם תאמר אפי' ביחיד כמו שנראה מדברי הרד"ך שם בפירושו במוגרמתא דרב ושמואל דאכלה ר' זירא כי סליק לא"י מ"מ יש לחלק בין היכא דס"ל שאין הדין כחכמי המקום שבא לשם להיכא דס"ל שהדין עמהם דבזה כו"ע אזלי ומודי לדברי מרן הב"י ועי' בש"ך יו"ד סי' קי"ט ובסי' רי"ד מ"ש דקי"ל כהרא"ש ולא חילק בין נראה לו היתר או לא כמו שחילק שם בסי' קי"ט) ועפי"ז לא קשה אם האר"י הי' אשכנזי איך נהג עצמו כספרדי דבאופן זה כו"ע סבירא להו סברת מרן הב"י

ומעתה נהדר אנפין לדעיל לדברי הי"מ שבתוס' סוכה הנז' דצריך טעם מדוע לא ניחא להו לתרץ קושייתם כמ"ש רש"י ותוס' ואפשר לומר משום דס"ל כשיטת הירושלמי ושלמי הנז' וכמ"ש לעיל דבנין ביהמ"ק יהי' קודם ביאת ב"ד וכל הנביאים לא נתנבאו בנסים חוץ מהטבע בתכלית רחוק מאד כזה אלא לימות המשיח אחר שיבא ולכן דחקו לפרש דמיירי בעי"ט משא"כ רש"י ותוס' אפשר דס"ל כשיטת הרמב"ם דאחר ביאת בן דוד יבנה המקדש לכן פירשו דיבא מן השמים דאחר ביאת משיח לא נס זה לבד יהי' אלא כמה נסים היוצאים מדרך הטבע כמבואר בנביאים ובאגדות רז"ל ובכל ספרי חכמי ישראל והבט וראה