משמרות כהונה חלק ג שכג

דאפי' נמכר לישראל מגרע מפדיונו ויוצא וז"ש ומה אני מקיים והשיגה ידו והשיב דאתיא להיקישא ועיין להרב שמחת יהודה ז"ל

פרק ג' הלכה א' רע"א מן כך ובין כן נרצע נר' דה"ק בין אדון יש לו אשה בין אין לו לאדון אשה דלא דריש כי טוב לו עמך אבל לעבד בעי' דיש לו אשה ובנים דקרא כתיב אהבתי את אשתי ואת בני דלא כהש"י וכנ"ל מגמ' דכ"א ע"ב דפריך ות"ל דאין כהן נרצע דבעי' אהבתי את אשתי ומאי פריך נוקמה לההיא ברייתא כר"עק דלא בעי קרא כדכתיב אלא ע"כ דליכא מאן דפליג בהא ועיין להתוס' די"ד סוף ע"ב ע"ש

הלכה ג' אינו נרצע אלא בגופה של אוזן במכילת' פליגי גם במכירה אי כהן נרצע ומ"מ נר' דדוקא ור"י הוא דפליגי בהכי אבל חכמים דמייתי הגמ' בפ"ק דכ"א דאין כהן נרצע מדלא קתני אלא אינו נרצע מכלל. דנמכר וחכמים לאו היינו ר"מ ך ול"ק מ"ש הש"י ע"ש

הלכה ה' יוצא בראשי איברים וכו' בגמ' דכ"ד יליף בכלל ופרט וכלל ופריך נבעי נמי בטל ממלאכתו ומשני ישלחנו ריבוייא הוא והק' הע"י למאן דדריש כל התורה כולה בכללי ופרטי מאי איכא למי' ותי' דש"ה מדלא כתיב יצא חפשי וכתיב ישלחנו מיתורא דרשי' ריבוייא ומהרימ"ט תי' משום דל"ד כללא בתרא לכללא קמא דוכי יכה ריבה הכאות וישלחנו ריבה שילוחין וכה"ג לא דרשי' בכלל ופרט לכ"ע כדאמרינן בפ' מרובה ע"ש וה' ש"י כ' דלפ"ד מהרימ"ט אכתי ק' בגמ' דבכורות דל"ז דפרכי' בכה"ג ומשני כל מום ריבויי' ולמ"ד בכללי ופרטי מאי א"ל והתם דמי כללא בתרא לכללא קמא ע"ש ולק"מ דהתם דכתי' כל לכ"ע דרשי' בריבויי ומיעוטי כדאי' בפ' מרובה דכל היכא דכתי' כל ריבוייא הוא ע"ש והנה שם בגמ' דבכורות פרכי' אי ריבוייא הוא נרבי מומין שבסתר ומשני הא כתי' כל מום רע ופריך נרבי מום עובר ומשני ק"ו השתא מפרק וכו' ואי בע"א א"כ פסח ועור מאי אהני והק' התוס' לתי' קמא פסח ועור מאי אהני ותי' דהוה מרבי' מום עובר דאתי לאפוקי מק"ו ולא ממעטי' נמי ממום רע מומין שבסתר ודבריהם תמוהים דא"כ אמאי אצט' לק"ו ועוד דהיינו שינוייא בתרא וע"ש במהרש"א ז"ל ומה שהעלינו בכוונתם הוא דבתי' בתרא דגמ' מיתרצא גם קו' קמיית' דפריך לרבות מומין שבסתר והק' הגמ' א"כ פסח ועור תרתי ל"ל חד למעוטי מומין שבסתר וחד למעוטי מום עובר אבל בשינוייא קמא ס"ל להגמ' דבחד דרשא סגי וא"צ לב' דרשות מפסח ועור ומק' התוס' למאי אהני כלל פסח ועוד דס"ד דמומין שבסתר ממעטו מכל מום רע וא"צ למדרשינהו מפסח ועור ומום עובר מק"ו ותי' דלא סגי במום רע לאפוקי מום שבסתר ולא אהני הא דמום רע אלא לגלויי על המיעוט דפסח ועוד דאצט' פסח ועור דהו"א דריבוייא אתי לאפוקי מק"ו והתוס' או או קאמרי ולא דבעו תרוויהו כחדא אלא דכתבו תרוויהו ליישב סוגיית ההלכה דמעיקרא פריך אימא לרבות מומין שבסתר ולפום קו' זו ע"כ דפסח ועור אהני למום עובר דהו"א ריבוייא מפיק מק"ו ומשני הגמ' הא כתי' כל מום רע דהשתא גלי דפסח ועוד ממעטי מומין שבסתר והדר קאמר כיון דגלי קרא דהמיעוט מיעט שבסתר נרבי מהריבוי מום עובר ומשני דאתיא מק"ו ול"א דהריבוי בא לאפי' הק"ו כיון דמיתוקם לדרשא אחריתי והשתא פסח ועור לא אתא אלא למומין שבסתר ולא כ' התוס' דהו"א הריבוי מפיק מק"ו אלא לפום פירכת הש"ס הא' וכאמור כן העלינו בכוונתם עם בני החבורה הי"ו

כתב הר"מ פ"ד תלש בזקנו ודלדל בו עצם מן הלאו יצא לחירו' שהרי ביטל מעש' השינים הקבועו' באותו העצם והוא נגר הסוגיא דפריך נימא מה הפרט וכו' ביטל ממלאכתו אלמא תניא תלש בזקנו ומשני ישלחנו ריבה הרי דלא בעי' בטל ממלאכתו וגם נראה מן הסוגיא דתלש בזקנו אינו בטל ממלאכתו ונר' דכיון דהר"מ סובר דתלש בזקנו מק' בטל ממלאכתו הוצרך לפ' הסוגיא עז"ה דהגמ' פריך נבעי דמי להפרט בג' צדדין דהיינו מומין שבגלוי ואינם חוזרין ובטל ממלאכתו ותלש בזקנו ליכא ג' צדדין דמומין שבסתר הוא כיון דמבפנים הוא דמחובר עם הלחי ומשני א"ק ישלחנו ריבה דבב' צדדין סגי ובב' צדדין שיהיו סגי והשתא תלש בזקנו דמי להפרט בב' צדדין דבטל ממלאכתו ואין חוזרין ואף על גב דליכא צד ג' דהיינו מומין שבגלוי לא איכפת לן והשתא למסקנא דגמ' כל דדמי להפרט בב' צדדין שיהיו יוצא בהם לחירות ונ"ל דלזה כיוון מרן בכ"מ ועיין להש"י ז"ל

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם