משמרות כהונה חלק ב ב

מסכת בבא קמא

דף ב' ע"א מתני' ארבע אבות וכו' פירש"י הך דכתיבא קרי לה אב וי"מ מאי בעי הגמ' בסמוך אם גבי ניזקין מחייב על התולדה תפשוט ממתני' דקתני לא הרי השור וכו' דר"ל לכתוב שור ונילף אידך מינה ואי לא מחייב אתולדה אי כתב שור לא הוה מחייב המבעה דכיון דלא כתיבא תולדה הוי וי"ל דהכי קמבעיא ליה אי מחייב על כל התולדות או איכא תולדה דלא מחייב עלה פשיטא ליה דתולדה שהיא קרובה לאב מחייב עלה ופשיט ליה יש מהם ויש מהם

גמ' ולר"א דמחייב אתולדה במקום אב וכו' בגמ' בפ' כלל גדול דף ע"ה אמרי' הרי אלו למעוטי דר"א וכ' התוס' דמרישא לא שמעי' אלא ב' תולדות מאב א' ע"ש נר' מדבריהם דב' תולדות מאב א' גריעי מאב ותולדה דידיה וכ"נ מדברי הר"ם בפ"ז מה' שגגות שכ' אב ותולדתו אינו חייב אלא אחת ואצ"ל ב' תולדות מאב אחד ע"ש ולפ"ז ק' מנ"ל דר"א מחייב אב' תולדות מאב א' הא לא שמעי' ליה לר"א אלא באב ותולדתו כדתניא בכריתות דף ט"ו ר"א מחייב אוולדי מלאכות במקום אבות וא"כ נימא דלר"א לכך קרי לה אבות למעוטי ב' תולדות מאב א' דהן אמת דבגמ' בס"פ ס' אכל מבואר דלר"א מחייב אב' תולדות אך מנ"ל להגמ' הא מתני' דהתם דקתני מעין מלאכה א' איכא לאוקומי באב ותולדתו גם הגמ' כאן דקאמר ולר"א דמחייב אתולדה במקום אב הול"ל דמחייב אב' תולדות מאב א' כיון דהיא גריעא מכולהו. והנה הר"ם שם בה"ש כ' יראה לי ב' תולדות מב' אבות חייב על כל א' וכ' הכ"מ דמפ' מ"ש בשמעתין א"נ ב' תולדות היינו מאב א' ודלא כהלכתא ע"ש ולפ"ד אב ותולדתו גריעא מב' תולדות מאב א' דהא מסיים הגמ' בשמעתין ואלו עביד אב ותולדה דיליה לא מחייב והשע"ה שם הק' דמגמר' דמכות דף פ"א ע"ב מבואר דב' תולדות מב' אבות חייב ב' דפריך ולחייב נמי משום זורע ומחפה תולדה ע"ש והוא תימה דהתם באב ותולדה דאב אחד אבל ב' תולדות מב' אבות לא שמעינן ול"ל דשוין הן בדינן דא"כ תק"ל מגמרא בשמעתין דקאמר אב ותולדה דיליה לא מחייב אלא א' משמע הא תולדה דאחר חייב ב' וא"כ גם ב' תולדות מב' אבות חייב ב' ואמאי תלי ליה ביראה לי. ומ"ש מגמ' בריש מ"ק י"ל דהתם לענין מלקות והר"ם חידש דגם לענין חטאות כן הוא. ועי"ל דלעולם לא מחייב ב' והא דפריך מרב כהנא הכי פריך דהא מחייב ד"כ משום נוטע אף דל"ד בדמיון וע"ש בתוס' והק' הגמ' וכ"ת דנוכל לתרץ זה הא מ"מ ק' מרב כהנא

תוס' בד"ה ולר"א וכו' וי"ל דה"פ וכו' עכ"ל ק"ק דאכתי נ"מ דאי אב הוא לא מהני ליה התראה דתולדה דידיה כגון התראה דמשמר אבורר ואי תולדה היא מהני לה התראה דתולד' דכוות' וי"ל דס"ל דהתראה דתולדה מהניא אאב ועיין מהרש"א ז"ל בשבת דף ע"ג ע"ש ועיין בחי' בריש כריתות וכמ"ש התוס' ועוד דנוטע ומבשל וכו' נ"ל בכוונתם דפסיקא להו במבריך ומרכיב דהוא תולדה דנוטע דאי התרו בו משום מבריך ומרכיב מהני וכן במנכש וכיוצא דהוא תולדה דזורע וחדא מנייהו נקטי וס"ל דשניה היא הני תולדות ממשמר משום דהני הוו אבות דידהו במשכן חשיבי ותולדות היו כ"כ במשכן ולכך אלימי דמהניא התראה דתולדה וכדי שלא תאמר דמבריך ומרכיב הוו אבות כ' דהא לא חשיב להו בפ' כלל גדול דבשלמ' נוטע ומבשל היינו זורע ואופה ממש כדאי' בפ' כ"ג ולכך לא מצי לשנויי דנ"מ לענין התראה דאכתי תק"ל בזורע ונוטע ומבשל אמאי קרי להו אב ובהכי ניחא גם מ"ש בתי' הקודם דהיינו הא דקמשני וכו' דלכאור' לפ"ז בחנם נקט הגמ' משכן ועפי"ה ניחא דלא אמרי' דלא מהני התראה דתולדה אלא בהנך דאב היה במשכן ותולדה לא הוי במשכן

בד"ה ה"ג וכו' ולפי האי גי' בעי תרווייהו וכו' עכ"ל כ' מהרש"א ז"ל במ"ב הא דלא ניחא להו למי' איפכא דברישא או קתני ובסיפא תרווייהו משום דקשה מהכנסה ועיין בתוס' בשבת דף צ"ו שהביאו גי' ג' דלפום הך גי' משכן לחודיה מהני וכתב מהר"ם לובלין שם דהכנסה משום דמלאכה גרועה היא ע"ש ולפ"ז ק' קושית מהרש"א ע"ד התוס' שם דמנ"ל דלפי גי' הב' משכן לחודיה לא מהני ובמ"ש התוס' מהושטה קשה מירושלמי בס"פ כ"ג דפריך אמאי לא תני הושטה ע"ש דנראה דהושטה אב היא

ע"ב גמ' אין נגיחה אלא בקרן וכו' לפי המסקנא דתולדות הקרן כיוצא בהן ע"כ דתנא דברייתא הלזו קאי על הך ברייתא דקתני קרן אב מאבו' השור וע"ז בא לאפוקי דלא נימא דנגיחה היא דחופה בגוף וא"כ קרן לאו אב הוא וא"כ ע"כ נחית לדינא דשור הזיק שור ולאו אשור דהזיק אדם אע"ג דמייתי קרא דכי יגח דהוא בשור דהזיק אדם ולכך רש"י גבי אבל במחוברת וכו' כ' דינא דח"נ ונזק שלם ולא דינא דכופר ובהך ברייתא דלקמן דזו היא נגיחה זו היא נגיפה כ' מהרש"א במ"ב ז"ל דלמסקנא דתולדותיהן כיוצא בהן נחית תנא דברייתא לדינא דמועד לאדם ע"ש ולפ"ד מ"ש רש"י בד"ה לומר וכו' וליכא למי' וכו' הוא לס"ד דתולדותיהן לאו כיוצא בהן אבל לפי המסקנא לק"מ

תוס' בד"ה אבל וכו' התינח למ"ד וכו' וכדמפ' ל ר"ת וכו' עכ"ל משמעות דבריהם דלפיר"ת ניחא דאתיא כמ"ד אבל לפום פשטא דשמעתא דלא כמאן וכ"מ בתוס' ר"פ ז"ל ע"ש ולכאור' הא בגמ' קאמר דלע"ד קרן עדיפא אתיא קרן מנייהו ולא תלי דבר זה בפיר"ת ונ"ל דהנה ר"ת פי' דמאי דקאמר הגמ' לקמן שכן מועדין מתחילתן היינו דרכן להזיק ולע"ד אדרבא קרן עדיפא וכו' ס"ל דקרן נמי אורחיה להזיק אלא שהוסיף ר"ת לתלות בפלוגתא דפלגא נזקא ממונא או קנסא וכ"ז מבואר בתוס' ר"פ שם לקמן וא"כ אי מפרשי' דמועד מתחילתו היינו דרכו להזיק ולמ"ד קרן עדיפא היינו דס"ל דקרן דרכה להזיק ולא תלינן לה בפלוגתא דפלגא נזקא וכו' שמעתין דלא כמאן דלמ"ד קרן עדיפא ויליף מהנך ס"ל אפי' תלושה דרכה להזיק דאל"ה נימא דאצטריך קרן לתלושה אבל לפיר"ת דתלי בפלוגתא דפלגא נזקא וכו' מאי דאמרי' דקרן הוי דרכה להזיק למ"ד קרן עדיפא היינו מכח סתם שוורין לאו בחזקת שימור אבל לעולם תלושה לאו אורח' כמו מחובר' וא"ש שמעתין כוותיה אמנם אי אמרי' דפי' דרכו להזיק הוא מצד עצמו אורחיה להזיק וגם בתלושה כן הוא כדכתי' אין לחלק עוד בין תלושה למחוברת

גמ' אי מנייהו מפקת אצט' סד"א וכו' יל"ד אכתי אמאי לא קתני ברייתא ושלח זה רגל ושן גם ק' לפמ"ש התוס' בד"ה הא דהא דלא כלי קרנא הוא טינפה והא דקרי ליה תולדה משום דפשטיה דקרא לאו בהכי והיינו משום דדינא דלא כלי קרנא ילפי' ליה מדומיא דרגל וכ"מ בהרשב"א ע"ש והשתא לפ"ז הא למסקנא