משמרות כהונה חלק א ז

ספר משמרות כהונה מסכת ברכות דף ב' ע"א גמ' הא קמ"ל דכפרה ל"מ וכו' הא דלא קאמר קמ"ל דבצאת הכוכבים היא ולא אמרינן ביאת אורו לפי' התוס' דבסמוך משום דבמתני' לא קתני צאת הכוכבים ועוד דהא נמי פשיטא מקרא דואנחנו עושים במלאכה דבסמוך ועיין להרב זרע יצחק

שם תוס' ד"ה מאימתי וכו' וגם ראיה מדרב צלי וכו' עכ"ל עמ"ש מהרש"א ז"ל ואי קשיא בגמ' לקמן בר"פ תפלת השחר דאמרי' הלכ' כר"י מדרב צלי של שבת בע"ש דילמא סמוך לחשיכה צלי וכהנך תנאי דאמרי משקדש היום די"ל דלא קאמר מדרב צלי אלא לאפוקי דלא נימא הלכה כרבנן דפליגי עליה במתני' ורבים הם ועוד דמשמ' צלי בע"ש בעוד היום גדול מיהו תי' זה לא יצדק לדברי התוס' לא לדברי הרא"ש ז"ל

בא"ד אור"ת שהיו רגילין וכו' אין ר"ל דבתפלת המנחה מיירי דהא הירוש' קאמר מתחלה אם קרא קודם לכן לא יצא כמו שהביאו התוס' בריש הדיבור אלא ר"ל דהירוש' ס"ל כמ"ד תפלות באמצע תקנום ולא היו קורין ק"ש קודם אלא לעמוד מתוך ד"ת

שם ע"ב גמ' והדר פשטו לה מברייתא וכו' ובריית' דלעיל דקתני ביאת שמשו מעכבתו ואין כפרתו מעכבתו לא שמיע להו

שם גמ' ואינהו דהוו מקדמי ומחשכי וכו' לא הוה

צריך כאן למקדמי דבמחשכי סגי שלא משו' דבפרק ב' דמגילה מייתי להנך אעלות השחר נקט להו לתרוויהו בחד לישנא והתוס' ריש פסחי' כתבו הא דאמרי' התם והא קי"ל דעד צאת הכוכבים לאו ליליא הוא היינו מקרא דואנחנו עושים במלאכה דבפ"ב דמגילה מוכח מיניה דבהנץ החמה הוא דהוי יממא ומינה שמעינן נמי צאת הכוכבי' ע"ש וק' אמאי לא מייתו מסוגיא דשמעתין דצאת הכוכבים איתמר וי"ל דאי מהכא י"ל דזכר לדבר הוא דאיכא כדקאמר זכר לדבר ולכך מייתו מפ"ב דמגילה דמייתי מיניה ראיה גמור' דהשתא ע"כ מאי דאמרי' הכא זכר לדבר אינו שלא לענין ק"ש וכמ"ש התוס' הכא ומההיא דבפ"ב דמגילה הוא דמוכרח לומר כן וע"ש בתוס'

שם תוס' ד"ה משעה וכו' כיון שבא זמן ק"ש וכו' דהעובר על דברי חכמים וכו' עכ"ל ק"ק אמאי הוצרכו לזה דאפי' מותר לאכול קודם שיקרא ק"ש מ"מ קשה מתי יקרא ק"ש דאין לומר אחר אכילתו דהא כשיגמור אכילתו עבר זמן ק"ש כדקאמ' עד שעה שיגמור וכו' וי"ל דניחא להו להקשות גם אמתניתין לפום מאי דאמרינן עני וכהן חד שיעורא עני מתי יקרא ק"ש דאע"ג דאיכא זמן עד סוף האשמורה הראשונה מ"מ אסור לאכול כיון שהגיע זמן ק"ש: דף ד' ע"ב בד"ה אמר וכו' דפלוגתא היא דרב ור"י והלכ' כר"י וכו' עכ"ל דריב"ל אינו מוכרח דס"ל רשות דאפי' ס"ל חובה מ"מ ס"ל תפלות באמצע תקנום מהיקשא דשכיבה לקימ' וא"כ ליכא אלא פלוגתא דר"י ורב וכל היכא דפליגי רב ור"י הלכה כר"י ועיין להרב מח"ב סי' פ"ט

דף ה' ע"ב בד"ה אלא וכו' כי מטא זמן ק"ש עכ"ל ר"ל דעביד כל הני אפי' כי מטא זמן ק"ש דהכי מצדד הגמ' שם דמיירי במט' זמן ק"ש ולא דחי לה אלא מכח קושיא אחריתי אם כן מוכח דשרי ללמוד ועיין במהרש"א ז"ל

דף ו' ע"א גמ' ולא מצא עשר' וכו' מדוע באתי ואין איש וכו' יש לרמוז בתיבת אי"ש עשרה אנשים שם ר"ל ואין עשרה אנשים שם

דף ז' ע"א גמ' ישמעאל בני ברכני וכו' יהר"מ שיכבשו רחמיך וכו' לכאור' אין זה ברכה להקב"ה וי"ל דע"י שימשכו לו המוחין מלמעל' הקב"ה מתמלא רחמים ועי"כ יכבשו רחמיו את כעסו וא"כ הו"ל כאלו מתפלל שימשכו לו המוחין וזה ודאי ברכה מעולה היא

דף ט' ע"א גמ' ה"ק ר"ג לבניה אפילו לרבנן וכו' הק' מהרש"א ז"ל דבגמ' לעיל דפריך לרבנן אי כר"א ס"ל לימרו כר"א מאי פריך הא ממתני' גופה מוכח דלרבנן סייג הוא דאיכא ע"ש וי"ל דלא קאמר הגמ' הכא הכי אלא אחר דמסיק לעיל ומייתי מהברייתא דסייג הוא אבל לפום ס"ד דמקשה דלעיל מפר' למתני' הכי דבניו של ר"ג בעו מיניה אי הלכה כמותו או כרבנן ואמ"ל שנפסקה הלכה כמותו מיהו מלישנ' דמתני' ולא זו בלבד משמע דלרבנן סייג הוא דאיכא כדאמ' בגמ' בסמוך אלא דהמק' לעיל לא דקדק בלישנא דמתני' מיהו אכתי קשה דמדאמרו בניו של ר"ג אי רבנן פליגי עלך ע"כ דמפרשי רבנן לקרא דובשכבך כר"א וס"ל זמן שכיבה עד חצות וכדפירש"י הכא וא"כ מאי פריך הגמ' לעיל לרבנן אי כר"א לימרו כר"א נימא דדרשי כר"א וס"ל דזמן שכיבה עד חצות וכדאמרי בניו של ר"ג וי"ל דאע"ג דנסתפק להו לבני רבן גמליאל בהכי לא מסתבר ליה להגמ' למימר כן לקושטא דמילתא

שם תוס' ד"ה לעולם וכו' דבעי לאשמועינן שאינו יוצא וכו' עכ"ל דס"ד דמ"ל קודם הנץ מ"ל אחר הנץ כיון דאפי' קודם הנץ יממא הוא אבל לעיל בדבור הקודם אין לתרץ כן דדבר פשוט דקודם עלות השחר אינו יוצא לדשל יום כיון דלילה הוא וא"צ למ"ש מהרש"א ז"ל

שם בגמ' והני תנאי וכו' הקשה הרב טורי אבן