משמרת אלעזר רפה

מספרים ביציאת מצרים, ת"ב צ"א צ"ד, מה שבקש לבן ת"ב צ"ו. אלו קרבנו לפני הר סיני, א"ע י"ג: חנוכה ענין מלכות חשמונאים ס"ש ע"ד. נס המנורה, או"ש ג' ה' ו' י': מדרש תנחומא נח, היא שפכה דמה של עולם, שוי"ק מ"ט. שמיני, אין והי' אלא שמחה, ע"ה ק"ו תזריע, למה נולד האדם בערלה, שוי"ק מ"ט: ילקוט בשלח, כשמת שמואל הקטן תלו פנקסו ומפתחו על ארונו, ש"צ פ"ט: מדרש רבה ויצא עה"פ על כן קרא שמו לו כל מקום שנאמר על כן מרובה באוכלם חוץ מלוי שהי' הארון מכלה בהם, ת"ב מ"ז ס"ש ע"ב, הובא ברש"י ויצא: מדרש פליאה אם תמצא עורב שכולו לבן תמצא כשירה בנשים או"ש כ"ג. גדולה השירה שיאמרו עצמותיו של אדם, ת"ב פ"א פ"ב: טעמים א) טעם למה אבותינו במצרים לא מסרו נפשם לקיים מצות מילה, ת"ב ס"ה. ב) טעם למה לא הכריחו המצריים הלוים לבטל מצות מילה, ת"ב ס"ה. ג) טעם שנקרא שבת שלפני פסח שבת הגדול ת"ב פ"ד. ד) טעם לשם מצה וגם לשם לחם עני, ת"ב צ"ג. ה) טעם למה נקראו המצריים שנתגיירו בשם ערב רב. ו) למה הלוים מועטים מכל השבטים בצאתם ממצרים, ת"ב מ"ז ס"ש ע"ב. ז) טעם שבר"ח ניסן נאמר לישראל שיעשו פסח וזה שערל לא יאכל בו נאמר להם רק בי"ד בניסן, ת"ב ס"ז. ח) טעם למה נתנה תורה במדבר, א"ע כ"ה. ט) טעם למה נתנה תורה חלק בכתב וחלק בע"פ, א"ע א'. י) טעם למה בע"ז נענש על המחשבה כמעשה, א"ע ח'. יא) טעם תורה שבכתב קבלו ברצון ותורה שבע"פ בכפי' א"ע ג'. יב) טעם למה נכתב בתורה שכר ועונש, ע"ה ל"ח. יג) טעם למה נענש ת"ח על שגגות כזדונות, ע"ה צ"ז. יד) טעם למה אותן שהי' ראויין להבראות קודם מ"ת הן עזי פנים שבכל הדורות, א"ע פ"ב. טו) טעם למצות ספירה שצריכין לקיימה שלא ע"מ לקבל פרס, א"ע מ"א. טז) טעם למה ע"ה שונא לת"ח ועוד יותר מי ששנה ופירש, א"ע ל"ה. יז) טעם לנס הארון והכרובים שלא תפש מקום, א"ע ל"ה. יח) טעם למה הי' חושך ג' ימים בעת שהעתיקו התורה, א"ע נ"א. יט) טעם למה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, א"ע נ"ה. כ) טעם למה הוקבע ראש השנה לדון בו ע"ה כ"א. כא) טעם למנהג לאכול כבש בר"ה, ע"ה מ"ב. כב) טעם למצות תקיעת שופר, ע"ה ד'. כג) טעם למה לא כתיב יום בר"ה וביוה"כ, ע"ה ה'. כד) טעם למה שישראל בכל דור מסרו נפשם על קדושת השם. כה) טעם לקריאת שם שבת שובה או תשובה, ע"ה מ"ח' כו) טעם למה שוגג צריך תשובה וכפרה, ע"ה ק"ב. כז) טעם שנשתנה מצות תוכחה בדורותינו ממה שהי' בימי קדם, ע"ה צ"ה. כח) טעם למה שנקרא חג הסוכות חג האסיף, ס"ש ק"ט. כט) טעם לעלי אמצעים שבשדרת הלולב צריכין להיות מחוברין, ס"ש ג'. ל) טעם למה במקדש ניטל לולב כל שבעה ובמדינה רק יום ראשון, ס"ש ב'. לא) טעם למה ניקח הלולב בימין והאתרוג בשמאל, ס"ש ג'. לב) טעם למנהג להסיר אגודת לולב לאחר ההקפות, ס"ש ג'. לג) טעם למצות חיבוט ערבה, ס"ש ג' לד) טעם למה תקנו לומר הלל כל שמונת ימי חנוכה, או"ש א'. לה) טעם למה תקנו להדליק במנורה שמונה ימים והלא הנס לא הי' רק ז' ימים, או"ש אי. לז) טעם שמדליקין נר חנוכה משמאל לימין, או"ש ח'. לח) טעם למה שנשאר פך אחד בנס חתום בחותמו של כהן גדול, או"ש ט'. לט) טעם למה אין קורין מגילה בחנוכה שוי"ק ט"ז. מ) טעם שקורין יום האחרון זאת חנוכה, או"ש י'. מא) טעם למצות משלוח מנות בפורים. שוי"ק י"ח. מב) טעם למצות שתיית יין בפורים שוי"ק ל"ז ל"ח, מג) טעם למה מצוה להרוג עמלק בחרב וכן בלעם הרגו בחרב, ע"ה פ'. מה) טעם למצות טהרת כהנים שלא לטמא למת רק לקרובים וכה"ג גם לקרובים