משמרת אלעזר רעה

ולכן נתנה מצות נדה לנשים כדי להרחיק חלק הרע שבהם ובזה מובן מה שאמרו חכז"ל בטעם מצות נדה היא שפכה דמו של עולם לכך תשפוך דמה, ואין זה עונש רק התיקון כי ע"י ששפכה היא דמו של עולם נתערב רע בטוב והבורא ב"ה ברוב רחמיו צוה לתקן זה במצות נדה לטהר הזוהמא ובזה מובן מה שמובא בפרקי דר"א שבדור המדבר לא הי' אמותינו נדות לפי שאז פסקה הזוהמא כידוע לא הוצרכו להטהר ע"י דם נדות ובזה יובן מה שאמרו חכז"ל ב"ב נ"ח שופרי' דיעקב מעין שופרי' דאדה"ר דידוע שלכן הי' יעקב ועשו בבטן אחת כי עשו שאב כל הזוהמא וכל דם הנדות ובזה תבין כי אין שום אדם יכול להיות לו תאר פנים כמו אדה"ר קודם החטא מאחר ששואב גם הזוהמא שנעשה בהחטא אבל יעקב שעשו שאב כל הזוהמא יצא נקי ולכך הי' שופרי' מעין שופרי' דאדה"ר קודם החטא. ובזה יובן מה שאמרו חכז"ל בב"ר פ' תולדות שיעקב נולד מהול שענין הערלה הוא מה שהוסר בנשים ע"י דם נדות מסירין באנשים ע"י הסרת הערלה שם נקלט כל הזוהמא ומסירין אותו ועיין בספה"ק שזו טעם שמשליכין הערלה בעפר כי "נחש עפר לחמו" והוא חלק הנחש והס"א. ולכך יעקב שלא הי' בו מהזוהמא ויצא נקי נולד מהול ולא הי' לו ערלה. ולפי"ז נסתר שאלת המין אם הערלה מאוסה בעיני הקב"ה למה ברא את האדם בערלה וכי מעשינו נאים ממעשה הקב"ה אמנם לדברינו מובן כי ה' ברא את האדם ישר בלי ערלה ורק ע"י חטא אדה"ר נמשכה ערלתו ולזה עלינו לתקן חטא זה ע"י שמסירין את הערלה וכן מצאתי באוה"ח פ' תזריע. ובזה יובן תן חלק לשבעה אלו שבעה ימי נדה דהיינו תן לס"א חלקו שהם ימי הנדות, וגם לשמונה אלו שמונה ימי מילה תן לו הערלה שהיא חלקו ואז "כי לא תדע מה יהי' רעה על הארץ" שע"י שני דברים אלו יתברר חלק הרע מהטוב ולא תדע עוד מה רעה שנתערב בחטא עץ הדעת בכל ברואי ארץ: נ) בישעי' נ"ו בפסוק כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתתי וגו' ונתתי להם בבית ובחמתי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת צ"ב למה בזכות מצות שבת דייקא יזכה לבנים ובנות ולשם טוב ועוד יל"ד דהא כבר אמר יד ושם טוב א"כ מה הוסיף באמרו שם עולם אתן לו. י"ל עפ"י מה שכתב זוה"ק פ' יתרו עה"פ זכור את את יום השבת שקאי על תלמידי חכמים המקדשי' עצמ' לקבוע זמן עונתן משבת לשבת ומסרסי גרמייהו דכל ימי החול הם כסריסים וממתינן רק על יום השבת וז"ש לסריסים אשר ישמרו את שבתותי מלשון ואביו שמר את הדבר. ומעתה יובן שאמר שיתן לו יד ושם טוב מבנים ובנות שיהי' לו שם טוב ע"י בניו ובנותיו כי יהי' כולם זרע קודש כידוע שהילד הנולד מעונת שבת יש לו נשמה גבוה ומסוגל להיות ירא שמים ועובד את ה'. ומעתה מובן שהשכר הוא מכוון ממש נגד המעשה בשביל שאבותיהם מקדשין עצמן בשעת מעשה הם נולדים בקדושה וטהרה משוללי תאוות. ועוד שכר אחר יש לו כי מבואר בזוה"ק שמי ששומר ברית קודש בטהרה שורה בו מלגאו שם הוי"ה ב"ה ומלבר שם שדי ושני שמות אלו הם בגמטריא "שם" וז"ש שאם יהי' נזהר כ"כ בשמירת ברית קודש עד שיהי' כסריס כל ימות החול אז "שם" עולם אתן לו שישרה על ברית קודש שלו שני שמות שהם בגימטרי' שם ולא יכרת מהם: ת.ו.ש.ל.ב.ע