משמרת אלעזר ריט

בזה וכתב שם מפני כבודו של דוד אמר ישראל ולא יעקב. י"ל עפ"י דאיתא בספר חסידים טעם למה לא נעקר שם יעקב כמו שנעקר שם אברם כי שם יעקב הונח על הגלות שהוא ענין וידו אוחזת בעקב עשו. ושם ישראל מורה על הגאולה כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל. ולפי שהגלות הי' הכרח גדול לטובת ישראל לכך לא נעקר שם יעקב והנה דוד יהי' הגואל האמיתי ולכך מאחר שכל ספר דברי הימים נכתב רק בשביל גדולת דוד להודיע יחוסו לכך אמר ישראל שהוא שם הגאולה שתהי' מזרע דוד ולא יעקב שהונח על הגלות כי כל זמן שנקראים בשם יעקב אין גדולה למלכות בית דוד: לא) ולולא פרש"י י"ל דבשלמא באברהם שהדין שאסור להזכירו בשם אברם ונשתקע שם אברם לגמרי ולכך כשהוא מזכיר אברם לא ידע שום אדם מי הוא זה לכך הוצרך לומר שזה אברם הוא אברהם המוזכר בפי כל משא"כ בשם יעקב שאמרו חז"ל ברכות י"ג לא שיעקר שם יעקב לגמרי רק שיהי' טפל לישראל ונודע לכל אדם גם בשם יעקב לכן לא הוצרך לומר יעקב הוא ישראל. ומצאתי בילקוט שמעוני שהביא על תיבת ישראל כתיב לא יעקב יאמר עוד שמך לא שיעקר שם יעקב לגמרי נראה שנתכוין למה שכתבתי שמה"ט לא הוצרך לומר כאן יעקב הוא ישראל ופשוט: לב) בפסוק ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל. וישאל יעקב הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אותו שם. י"ל דהנה ענין התאבקות מלאך עם יעקב הי' כי יעקב חשק לתקן הכל שיהי דור התיקון ממש בימיו והמלאך שהוא סמא"ל שרו של עשו בראותו כי לא יכול לו שבכל אופן יגדל ויתנשא יעקב וינצח את עשו עשה עכ"פ כל השתדלות להרחיק את הקץ וזו ענין ותקע כף ירך יעקב וגיד הנשה שגרם שנשה ממקומו להרחיק הזמן עד ביאת הגואל ב"ב שלעתיד יהי' גם להיצה"ר תיקון ושם אל שבשמו יחזור לקדושה ושם ס"ם שבשמו יבולע המות לנצח ומזה הטעם קרא המלאך אותו ישראל כי ע"י שנצחו יעקב תיקן שם אל שבשמו והחזירו לקדושה ולזה ויברך אותו שם על שתיקנו ולזה שאל יעקב אחר שנצחו הגידה נא מה שמך מאחר שנצחתי אותך ויבולע חצי משמך שהוא בטומאה שם ס"ם לנצח מה יהי' עתה שמך וע"ז אמר לו למה זה תשאל לשמי מאחר שקראתיך ישראל כבר ידעת שתיקנת אותי והחזרת שם אל שבי לקדושה ומדור התיקון ואילך יבוטל שם ס"ם שבי ולא ישאר רק החצי שהוא בקדושה: לג) בפרשת ויחי בפסוק ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה. ויל"ד על אומרו ויהי בלשון יחיד כי הי' ראוי' לכתוב בלשון רבים. ועוד יל"ד דתיבת ימי יעקב כמיותרין י"ל דהנה אומרו שני חייו משמעו שהי' חי בהם ועבד את בוראו כמו שצדיקים נקראים חיים ולזה אמר ויהי שהי' לכולן הוי' וקיום וכמו דאיתא בזוה"ק על הפסוק ואברהם זקן בא בימים שבא עם כל ימיו כי לא הי' יום אחד שלא עבד בו את בוראו ולאחר הסתלקות האדם כל יום בא להעיד מה עשה ופעל זה האיש ביום זה וסיפר הכתוב שאברהם בא עם כל ימיו. והנה אם הי' אומר הפסוק שהי' שני חייו של יעקב שבע שנים וארבעים ומאת שנה הי' נשמע רק מזה שרוב ימי חייו עסק בעבודת ה' ונקראו שני חייו אבל עדיין הי' אפשר שימים מועטים הי' שלא עבד בהם את בוראו לכך הוסיף הפסוק שגם ימי יעקב הי' שני חייו ועדיין הי' אפשר שעכ"פ יום אחד אירע שלא עבד בו את ה' לכך אמר ויהי בלשון יחיד שאפי' יום אחד מכל ימיו לא הי' שלא יהי' בו הוי' וקיום וכולם הי' בכלל שני חייו שהם חיים נצחיים: לד) בפסוק המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים וגו' עיין בחלק תשועה בישראל אות מ"ב: לה) בפסוק וידגו לרוב בקרב הארץ עיין בחלק תשועה בישראל אות מ"ג: ליל ד' דסוכות לו) בפסוק אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו את האלקים התהלך נח וכבר עמד רש"י דהול"ל מיד שם חם ויפת. וגם הקשו על שכפל תיבת נח. ועוד יל"ד דתיבת איש כמיותר. וגם הסתירה שהקשו חכז"ל עירובין י"ח דכאן כתיב צדיק תמים ולהלן נאמר כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה ולא נאמר תמים וגם מה בא למעט באומרו בדור הזה. וי"ל דהובא בספה"ק כי נשמת נח נתגלגל במשה רבינו ונח חטא שלא התפלל להציל דורו, ואיתא בזוה"ק שנקרא מי המבול מי נח על שמו שהוא לעונש כי גם