משלי יעקב מ

דגן אלו הביכורים. ותירוש אלו הנסכים

ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד כו' ואברכהו גם ברוך יהי' כשמוע עשו כו' ויאמר הלא אצלת לי ברכה כו' כו'. הן גביר שמתיו לך כו' עד ולכה איפה מה אעשה בני ולא נאריך בהצעת הערות כי המה מורגשות. ובמדרש הלא אצלת לי ברכה מן הנצולות והוא חסר המובן. וכדי לבוא אל ביאר הענין נעיר עוד על שאלת רבים מגדולי המפרשים ע"ה מה ראה יצחק ע"ה לבחור את עשו לברך אותו בטובות נשגבות כאלה מטל השמים ומשמני הארץ הלא גם אם נחליט שלא הי' מחזיק אותו לאיש רשע עכ"ז הכי לא ידע כי אחיו הקטן טוב ממנו. וא"כ מדוע משך עצמו מלברך את יעקב איש תם בברכות וטובות העולם ואחשוב בהתרת הספק הזה

(לה) משל עשיר א' גדול שהי' לו כמה עניני מסחר ואמרכלאות הרבה והי' לו ג"כ בית אכסניא מוכרת מאכלים ומשקים ולא הי' עוד בעיר ההוא בית אכסניא זולתו עפ"י משפט שר העיר והי' לו ב' בנים אחד חכם וישר ואחד זולל וסובא מבזבז נכסיו ויהי' ביום הנחילו את בניו את אשר לו נתן לבנו השיכור כל נכסיו ולבנו השני לא נתן בלתי בית משתה היין אשר לו וישאלוהו על עילת הדבר. ענה ואמר הלא ידעתם כי מטבע האב לחוס על בנו גם כי נבל הוא בין מביש להיותו עצמו ובשר מבשרו. ע"כ יעצתי בחכמה להשביע אותו עכ"פ על זמן מועט בהון עשרי אמנם ידעתי גם ידעתי כי לא לו יהי'. כי לקץ הימים יהי' הכל ביד בני החכם והנבון כי זה יתן בכוס עינו ולבו שם כל הימים כדרכו מאז וזאת לא ימצא בלתי ביד בני בן משכיל. וכל אשר לו יתן בעד משתהו. לא כן אם אתן כל הוני ורכושי לבני החכם ולו אתן בית היין מה ממנו ישיג כל ימי חייו: הנמשל הוא הדבר והוא הענין ביעקב ועשו שעליהם נאמר ולאום מלאום יאמץ ר"ל כח ועוצם האחד הוא מסיבת דלות הב' ורפיונו והיינו כי בשיהי' הא' ראוי לאבד סגולת טובותיו ע"פ רעת מעשיו יקחם ית' ויתנם לאחיו הטוב ממנו ע"כ עלה על לב יצחק ע"ה לברך את עשו ברב הון ולתת כל טוב העולם בידו. ואת יעקב יברך בכאשר תריד היינו כשיחטא עשו יקח יעקב ברכתו ממנו וקרוב הדבר כי עשו יחטא ואשם כל שעה להיות כל המעשים רעים נמשכים לרגלו ומדי עברו יאציל מברכתו ליעקב עד כי לזמן קרוב יהי' כל טוב עשו ביד יעקב. ואך בזאת ימלא רצון שניהם איש איש כברכתו הנאותה אליו לא כן אם בהיפך. ע"כ אחר כי נתודע אליו שיעקב נתברך בטובות העולם ולא נשאר לפני עשו בלתי ברכת כאשר תריד מה שהוא ענין רחוק מאד כמאמר לא הביט און ביעקב חרד ואמר מעתה במה אברך את עשו. וזהו ויחרד יצחק חרדה גדולה כו'. ואברכהו גם ברוך יהי' ר"ל הלא הכל ישאר בידו ועשו לא ישיג כל מאומה ממנו וכשמוע עשו את דברי אביו ויצעק כו'. ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך ר"ל ברכה אשר הכינותי עבורך ויאמר הכי קרא שמו יעקב כו' והנה עתה לקח ברכתי כלומר ההגונה לי ויאמר הלא אצלת לי ברכה ר"ל במה שרצית לברך את יעקב עתה תן לי חלקו וזהו מה שאמר המדרש הנ"ל מן הנצולות כלומר גם כי אינם טובים