משלי יעקב שי

ויאמר אליהם הוי אוילים הלא משפט הרופא הזה לא כמשפט כל הרופאים כי הוא בחכמתו כאשר הרגיש בא' מבני שהוא צריך לסם חריף ומר הלא נתן מעט רוטב שמן וערב לפיו וכאשר הוצרך אל הקזת הדם או אל חתיכת אבר נתן מעט יין לפיו וזה הי' רפואתו. אכן עתה בהעדר הרופא היקר הזה כאשר יצטרך א' מבני אל הקזה בהכרח יחתכו את בשרו ויוציאו דמו ולאבר יחתכו ממנו אבריו וגידיו. הנמשל כי אבינו שבשמים בראותו כי יצר לב האדם רע מנעוריו והוא איש ידוע חולי. הנה ברוב רחמיו המציא לנו בית תעלה המקדש והמזבח ובו רופאים נאמנים כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם. וכל חלי וכל מכה שקר' לאדם הי' הכהן עומד ומשרת הקריב זבחים ועולו' וחטאות ואשמות והיו הכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים ומתרפאים ברפואו' ערבות ומתוקו'. אמנם נחרב בית התעל' הזה והשביח עבודת הכהן סיפר הכתוב והי' כי יאמרו אליך אנה נצא ר"ל מה נעש' לאחותינו ביום שידובר בה מצרכי רפואותי' כי אנוש מכתה ומי ירפ' לה עתה אם נעדרו הרופאים הנאמנים האלה ואמרת אליהם כה אמר ה' הלא ודאי מהיום לא ישיגו עוד רפואות כאל' רק כה אמר ה' אשר למות. לאותו אשר משפטו למות הלא בהכרח למות. ואשר לחרב לחרב ודאי יהי' משפטו לידון בחרב ממש כי אין עוד מי שיקל בדינו. ואחר כל הדברים האל' התאונן ואמר כי מי יחמול עליך ירושלים ומי ינוד לך וגו'

(תל) משל לא' הלך אל בית תעלה בעיר גדול' ויבוא אל חדר המטות אשר החולי' שוכבים. וילך אל חול' א' וישאלהו מאיז' עיר הוא ויאמר לו כי הוא מבני התושבים אשר בעיר הזאת וישאל להשני ויאמר לו כי הוא מעיר אחרת אבל יש לו פה קרובים והשלישי אמר לו כי הוא מארץ רחוק' מאד ובבואו פה נפל למשכב והוא מביט בו ועיניו זולגות דמעות ויתמהו האנשים עליו מה זה תבכ' על חול' זה יותר מעל כל החולים השוכבים פה. ויען ויאמר הלא לכם לדעת כי אין סכנת כל החולים כגודל סכנת האומלל הזה. כי זה הוא תושב העיר. וזה יש לו קרובים אחים ואחיות ובאין ספק ישתדלו בכל כחם להחיש מפלט לו לא כן האומלל הזה הלא הוא זר ונכרי מארץ רחוק' בא. גם קרוב אין לו או מי שישתדל עבורו לעסוק ברפואתו והצלתו. הנמשל כן וכן התמרמר הנביא ע"ה כי על הצרות שהזכיר אשר למות למות וגו' שהמה צרות הגופות עכ''פ אין ספק בדבר שיזדמן בבני אדם מתעוררים בבכי ולבקש רחמים על צרות כאל' כי הגוף יש לו קרובים הרב' היינו החושים אשר במזגו המה יעוררוהו לבקש רחמים על פגעיו המעיקים לו. אבל אהה כי מי יחמול עליך ירושלים ומי ינוד לך כי הפסד זה אין החושים שבאדם מרגישים כאב מאומה. וא"כ היא מתנכרת כנכרי וזר מי יתעורר לחוש עליה לבקש בעבורה רחמי שמים ומה גם בימי רצון בימים נוראים ודאי ראוי לכל ישראל להשליך כל צרכי ביתו מרחוק ולהתפלל על ישוע' כללית

(תלא) משל לאב הי' לו כמה בנים וישלחם למרחקים ללמוד חכמות וצוה אותם שיכתבו לו בכל פעם אגרות על הבי דאר. פעם כתב א'