משלי יעקב קנא

(קפ) משל למלך שחטא א' כנגדו והושיבוהו במאסר גרוע מאד. ויהי היום והמלך בא אל העיר הזאת אשר הוא אסור שמה ויתאספו אליו אחוזת מרעהו ויבכו לפניו לאמר חמול על נפשך העלובה היום הזה כי בכל ימי השנה אין המלך פה ולנסוע למקומו אין באפשר בידך עתה אין אתה צריך אל שום דבר כי המלך אצלך ובלבד שלא תתעלם אתה. ולא רצה לשמוע אל דבריהם עד כי נסע המלך באו אליו עוד הפעם בבכי' רבה לאמר הן עתה תחילת נסיעתו והעתקתו מן העיר לא הרחיק לך נא בזריזות ורדוף אחר המרכבה כי השג תשיג והצל תציל את נפשך ואם לא עכשיו אימתי. זהו שאמר אל היחיד כדעת רז"ל דרשו כל יחיד ויחיד את ה' בהמצאו פה ומבקש ממך התשובה היינו מר"ה עד יו"כ. וע"כ לא אמר שובו אל ה' בהמצאו כי תשובה היא תואר אל המרוחק כי ישוב ויתקרב אל ה' אבל פה האף אמנם כי הוא רחוק מאתו ית' הנה הוא ית' בא אליו ואינו צריך רק להחזיר פניו אל פני ה' להכנע לו ולבקש מלפניו את רחמיו. וזהו דרשו ה' בהמצאו ואמר אם לא מהרת את עצמך בעי"ת בעודו ית' אצלך עד כי נסתלקה השכינה עכ"ז יש עוד עצה לפניכם קראוהו בהיותו קרוב היינו מיוה"כ עד הושענא רבה שאין השערים ננעלים כ"כ וקרוב אלינו עוד בכל הימים היקרים האלה. ואמר על הראשון יעזוב רשע דרכו כי אין מהצורך אצלו לשוב אל ה' לדרך רחוקה כי הלא הוא ית' בא אצלך רק ראה שלא תברח אתה, ועל הענין הב' אשר הוא ית' נסע קצת מאתנו אמר ושובו אל ה' בעודו קרוב אלינו וזהו וישוב אל ה' וירחמהו כי עתה ירבה לסלוח אף אל מי שאינו כדאי

ובדברי חז"ל (יומא פ''ה ב') דרש ר"א ב"ע כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר אר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים. וראוי להתבונן במעלו' הידיעה הזאת מי הוא המטהר את ישראל. ולהבין זאת נקדים מאמר (ישעי ל"ג) הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בך

(קפא) משל דע כי זה כלל גדול לחולה הדורש רפואה מאת הרופא הוא צריך לסבול מרירות הרפואות ולפעמים יצטרך הרופא לחתוך ממנו אברים הנפסדים והנשחתים עצם מעצמיו או בשר מבשרו והוא מוכרח לסבול ועכ"ז יש נפקותא גדולה אם הרופא הוא איש חלוש וחלאים שולטים בו לפעמים והוא עוסק ברפואות כש"כ אם חתכו לו פעם אבר מאבריו א"כ אם יעשה הוא כדברים האלה אל החולה ויהי בשמעו את החולה מזדעזע תחת ידו מגודל הכאב גם הרופא מכיר שברון לב הגונח והצועק וזוכר את המכאוב אשר הי' לו כאשר הוא הי' תחת יד הרופא ואז הוא המאמין להחולה וחומל עליו להתנהג עמו לאט לאט. לא כן אם הרופא הוא איש בריא אולם ולא חלה מעולם על שום אבר ולא טעם מרירות הסמים אז אינו מאמין למכאובי החולה והחולה צועק והוא שוחק כועס עליו ומכפיל כאבו יותר מאד. הנמשל זה שאמר על נבוכדנצר הוי שודד ואתה לא שדוד כי הי' רצועה של מרדות מאת הקב"ה לרדות