משלי יעקב קיח

(מלכים ב' י"ב) ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה כי באמונה הם עושים כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית ה'. והדבר פלאי שהמדרש מביא ראי' אל דבריו שהי' צורך למשה לתת חשבון ממאמר שמבואר בו ההיפך ומלבד כל זה רחוק מאד להרהר אחר משה איש אלקים בכל הכסף הנקבץ תחת ידו שיהי' ספק בו אם לא גנב ממנו וכבר העיד עליו הכתוב בכל ביתי נאמן הוא

(קלב) המשל בזה לא' שהי' לו בתולה יפה עד מאד מהוללת ומשובחת ומושלמת ורצה להרבות לה מוהר ומתן. אולם כל ההתחתנות שהציעו לפני' מצאה בו חסרון לתפארת רום ערכה פעם בא שדכן א' ממרחקים והציע לפני' שידוך עם גביר מפורסם הנודע בשמו והאב אמר אל לבו מי יודע אם הנער הוא יפה עינים וטוב רואי כמשפט להנושא בתי אבל חשב עם נפשו מה לעשות עם השדכן כי לאמר לו שאינו רוצה להתקשר עמו עד שיבא הגביר עם הבחור ויראה אותו אם יהי' טוב בעיניו זה לא יוכל לאמר לו כי לא נכון לחרף כ"כ גביר נכבד. התחכם ואמר אליו דע ידידי כי בתי טובה היא בעיני ומי יודע אם תהי' טובה בעיני הנער וכבר ידעת אין אדם טורח בסעודה ומפסידה לכן אין רצוני לעשות התקשרות בלא ראות רק יבא הבחור בעצמו לראות את בתי ותהי' טובה בעיניו נכתוב תנאים למז"ט. ובאמת הי' בלבו ההיפך כי כל כוונתו הית' רק שיבוא אליו למען ראותו. הנמשל כן הדבר במשה איש אלהים כי הוא ע"ה הי' צריך כי יתאספו אליו כלם למען אשר יבקר אותם וטהרת לבם אם אפשר לקבוע חלקי נדבותם במלאכת בית ה' ומצד ענותנותו לא הי' יכול לגלות להם זאת ובהכרח הפך הדבר על עצמו לאמר הלא אתם נתתם הרבה כסף וזהב לכל הפחו' בואו לעשות חשבון עמי ובתוך כך הי' הוא מביט ועושה את שלו ובדק אותם תוך משכיות לבב. וזה מתק לשון המדרש אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פוקד על פי משה אשר פקד משה אינו אומר כ"א אשר פוקד להורות כי בקש מהם בואו ואני עושה לפניכם חשבון. וכדי לבאר כוונת משה בחשבון זה המליצו ז"ל ואמרו ועליו נאמר ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם וכו' כי באמונה הם עושים ר"ל אל תדמה בנפשך כי הי' החשבון הזה מסבת כי נחשד משה ח"ו לגנב אבל החשבון הי' לעילה אחרת הכרחית. וזהו כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית ה'. כלומר הכוונה היתה רק לבקר אם לא נמצא בנדבותיהם כסף אשם וגו' היא מליצה על הנותן בכוונה רעה וחטאה וקורא אותו הכסף כסף אשם וכסף חטאות. והענין יקר למבין

מדרש אלה פקודי המשכן משכן העדות. מהו משכן שני פעמים א"ר שמואל שנתמשכן שני פעמים וכו'. זהו שאנשי כנה"ג אומרים (נחמי' א') חבול חבלנו לך ולא שמרנו את המצות ואת החקים וכו' ואין חבול אלא משכון ע"כ. הנה מה מאד ראוי להתבונן בדברי הכתוב שהביאו ז"ל שאינו כסדר הראוי היינו להקדים הסבה אל המסובב. והכתוב שינה את הסדר ואמר חבול חבלנו ואפר כך ולא שמרנו וגו'. ונקדים מאמרם ז"ל (ויקרא רבה ל') ולקחתם לכם ביום