משכנות הרועים תקטו

י"ט שבט שנת תקמ"ח תוספת ביאור קאל ישועה הנז' עלאס צ'אר אלגוי גיר קאלולו אכתובלנא בלעדאלא דיך אסאעא צ' אלגוי ע"כ נוסח הקבלת עדיו והעדים: ר' אברהם פ'לוס ר' אברהם סעאדה ר' שושן ג'ריבי. זה נוסח עדות שהעיד ה"ר נסים ג'ג בפני ב"ד הצדק יצ"ו

במותב תלתא וכו' כד אתא קדמנא ה"ר נסים ג'ג. יצ"ו ואחר האיום. והגיזום כדחזי למעבד עמד על רגליו והעיד בתורת עדות גמורה ודין נוסחיה אנא כונת מאסי מן מנזל תמם לנאבל וכאן מעאנא ה"ר בנימן הלוי מרוואח אוצלנא אלוואד אלדי זאוו מן למערב ויצוב פלבחר לג'יהת אלמזרח ולואד הנז' יתסמא וואד לבנה וצורת קטיענא פלוואד מן צפון לדרום ונדכלו פלוואד בין לבחר אלוואד וכיף ג'ינא נקיטנא אהבט אלגוי קאס בינא אלוואד לקא סאהל קטע אלוואד אלמדכור חתא לשפ'ת אלוואד וווללא כיף וולא סהל הבטנא אנא ויהודי אכו'ר ויג'י תמן גויים וקטענא וכיף קטענא מן וואד צ'אוורת ווג'הי לקית בנימין אלמדכור ראכב עלא בהים ולחאמאר מעאה שאדדו כיף וצאל לווסט אלוואד דאה אלוואד לג'יהת אלבחאר וואנא ראיית ברטותו וידו מן תחת אלברנוץ קמהא יג'י מרתיין ומן אלמוצ'ע אלדי קאם ידו וראיית ברטותו פלואד חתא לבחר שיעור מן דראייבת אלגראנא חתא אלמסכוכא ולחאמאר מתאעו נגיז אלוואד ומן ג'דווא סאבו מיית עלא שפת אלבחר ואלבהים אלדי כאן ראכב עליה קעדנא נסתייו יג'י סאעתאיין והאך אסאעא טלע חי מן אלבחר בברדעתו וליהודי כאן לאבש צרוול קר'פי וכאבוט צוף ומחאזם בסמלא וברנוט ביד ע"כ נוסח קבלת העדות: פ' דיין פ' דיין פ' דיין נוסח קב"ע בב"ד הצדק עיר תהלה תונס יע"א

על ענין הנהר ההוא ומשפטו וטבעו והלוכו במותב תלתא וכו' איך אתו קודמנא תרי סהדי מהימני ואמרו כי בדרך מנזל תמם לנאבל יש שם נהר נקרא לבנה לצד מערב וכנגדו לצד מזרח זה הים הגדול ודרך סלולה ביניהם כמהלך ח' עגלות זו בצד זו או יותר וכל הדרך ההוא מהנהר והנהר בכלל ועד הים הכל הוא חול הים ומקוה הנהר ההוא עמוק מהדרך כ"כ ובימות הגשמים ע"י שבאים רוב מים לנהר מהרים וגבעות אשר בקצותיו מתגברין המים ומחטטין במחילות החול לעבור במעבר דרך החול בשטח המהלך ההוא ובוקע ויורד במעמקי החול ומתפשט והולך ואז נופל החול אל תוך המים ההם ונעשה כמין חריץ וחוזרים ונופלים חלקי קצוות החריץ שבצד צפון ודרום הנעשים כמין חומה והרוצים לעבור דרך השטח ההוא כשעוברים מעט מחמת שנראה בעיניהם שהמים בלתי מרובים ולא ידעו ולא יבינו שהמים כבר הם מתפשטים והולכים דרך מחילות החול יען המקוה של הנהר עמוק מן הדרך כמדובר ונמצא העובר שם נטיו רגליו וטבע בקבר התהום וגם אשר יראה החול כמין חומה בצדדי החריץ יחזור ויפול עליו ע"י מרוצת ונתינת המים גבורות מי גשמים ותנועת קלות העמדת החול שהוא כמין עפר תחוח כי מתחלה כשנוקב ויורד הוא ברוחב אמה מ"מ עד שמתפשט ברוחב יותר כ"וכ אמות ולאורך הזמן עד שמגיע לים הגדול ועי"ז נופלים החומות אשר יהיו בקצותיו בתחלה ע"י הפישוט ההוא ובעבור זה הנופלים שם מוטבעים דרך קבורה שם מיתתם שם קבורתם זה דרכו כל ימות החורף ואין מי שיגיע לחצי השטח ההוא ללכת דרך ים אלא מיד או ניצול או נטבע שם בחול ורוב הגויים אשר אירע להם שנפלו בדרך אותו השטח לכשיחסרנו המים ותיבש הארץ ורוח חזקה מנשבת באותו החול שבאותו השטח אזי ימצאון שם טמונים בחול אמנם שנה שהגשמים מרובים אי אפשר להם להמצא יען שמתרבה החול כ"כ עד שנעשה כהר גבוה בדרך השטח ההוא עוד אמר לנו אחד מן העדים שאירע לו שעבר באותו השטח בימות הגשמים והוא רוכב על הפרדה בחשבו כי המים היו מן הארכובה ולמטה וכמעט שכבר נטבעה כל הפרדה במעמקי החול ובדרך נס הוא ניצול. גם העד הב' שאירע ירע לו שעבר באותו דרך בתחלת התפשטותו לא הספיק לעמוד שם כמהלך ב' פסיעות או ג' עד שמצא עצמו טמון בחול ובקושי הצילוהו ועוד הגידו על ה"ר חיים ביתאן הי"ו כשעבר אחר ה"ד נסים גג' שנטיו רגליו ונטבע בעמקי החול פעמים שלש ולא ניצול כי אם ע"י זנב החמור שאחז בו שכבר היה קרוב ליבשה והחמור היה מסייעו למשוך עצמו לינצל ע"כ דברי העדויות כ"ז נתקבל בפנינו בחדש שבט ס' חק ומשפט ש' וכגנה זרועיה תצמי"ח

פ' דיין פ דיין א' דיין

זאת אשיב בראש אמי"ר הדה אמרה לב יודע מרת נפשו קצת רוח כבלי העיגון וכמה מנ'י חורבא נ"מ רח"ל וגדולי המורים הראשונים אחזו שער ואת האחרונים האריכו למעניתם הלא בספרתם למקומותם בשמותם בחצריהם ובטירותם איש על דגלו באותות א' המרבה וא' הממעיט וגם כי חומר איסור ערוה חמורה כי רבה ובר שמתא הוא מאן דשרי במים שאל"ס וכעובדא דר' שילא דין גרמ"א דעצירא"ה ותמנ"ע היתה שליחות יד לקטן מן המעט"ן אדם מוע"ט מהבל ימעט. ואולם בראותי ראש המדברים הר"ם במז"ל בתשו' והביאה מרן ז"ל בב"י א"הע סי' י"ז דמ"ד ע"א ורבינו בצלאל בי' ל"ב שכתב וז"ל אין מדקדקים בעדות אשה עגונה וכל המחמיר ודורש בדברים אלו לא יפה הוא עושה ואין רוח חכמים נוחה הימנו שעיקר תקנתם בעגונא הקילו משום עיגון ע"ש ויותר מאלה כתב הרב שם בשם הרא"ש ובשם רבו ועיין במור"ם סי' י"ז סכ"א והר"א סג"ל בספר גינת ורדים כלל ג' סי' ה' ובס"ס י"ד ובס"ס כ"א ובפרט בסי' ך' שהפליא עצה הגדיל תושיה להגדיל המדורה על המתעקשים בהיתר עגונות אפילו בסברא יחידאה ושאינו אלא מן המתמיהין ע"ש היא שעמדה חס"ר משום יד עמד וימודד ארץ להטפל בהאי עניינא לסדר הדברים ולהרצותן לשני שרי צבאות ישראל ה' עליהם יחיו אכי"ר וברירא דאורייתא מפיהם ועל פיהם יהיה כל ריב קטון וגדול ע"כ אמרתי אדברה וירוח לי וה' אלהים יעזר לי

ראשית מאמר צ"לד אי אתתא דא אכתי קיימא באיסור תורה או"ד פקע מינה איסורא ותו לא פש גבה אלא איסורא דרבנן עין רואה כיון דמדאורייתא אזלינן בתר רובא ורוב הנטבע במים ולא ראינוהו שעלה למיתה אזלי א"כ ודאי פקעא מאיסור תורה והיינו דאשתבע רב נחמן לפי ששמע גמל"ת