משכן העדות ח

הקדמת הגאון כו' מו"ה אברהם בנימין וצ"ל (ידיד נפשו וחמדת לבבו של הנהמ"ח זצללה"ה). לספר שערי שמחה ח"א. שהוציא לאור בשנת תרל"ח לפ"ק:

ישמחו החכמים ויגילו התלמידים בצאת לאור העולם חיבור יקר מכבוד מארי אהוב נפשי צמוד לבבי הגאון המובהק בחריפות ובקיאות אביר הרועים המפורסם לשבח בתורתו וצדקתו וענותנותו אוהב ישראל באהבת הנפש ועבד לעבדי ה' באמת ובתמים. אין גומרין עליו ההלל. כבוד קדו"ש מוה"ר יעקב שמחה זצלה"ה הראב"ד בק"ק קעמפנא:

והנה לפאר את נועם דרכי פלפוליו. כמעט למותר הוא. כי מה לתבן את הבר הלא רבותינו הגאונים רבני הגולה קדושי עליון ג"ע נתנו עידיהן להרבות בשבחו [ואז הי' רך בשנים כבן שלשים] ויותר מאשר כתוב כאן בהסכמותיהם ידענו נאמנה את חיבת הקודש מהקדושים עמודי התורה אל הרב הגאון הזה. ובשגם כי כל עין הרואה בעיני השכל במחברת הזאת יכיר וידע את רב גדולתו:

ובעת אשר נתן חידושיו על ידי זה כשנה. אמר בענות רוחו. לאשר כי חידושיו כתב לעצמו [ובעבור זה כמעט מיאן מחת חידושיו לדפוס ות"ל אשר פעלתי בזה בהשתדלות דיבורים שונים להציע לפני איש גדול כמי"ב עד כי שמע לעצתי, ונתרצה בשמחה] ולחולשתו קשה לפניו לסדרם כראוי ע"פ תבל. ובמות באהבתינו אשר אני אעשה זאת. ואני רצון צדיק מלאתי וכדכתיב ותגזר אומר ויקם. ועברתי על חידושיו האלו רובם ככולם [זולת הפתיחה ושער א' מפני שכבר נדפסו זה כארבעים שנה] ותקנתי מה שיש לתקן עפ"י עין הראות. ולחיבתי דברי תורתו המתוקים. לא רציתי לשנות לשונו החביב. ומה שהי' בהכרח [ובודאי הוא מטעות המעתיקים] רשמתים בחצי עגול וכתבתי כאשר צריך להיות. או אולי יקרה אשר הגהותי רשמתי ולפעמים אשר הוספתי מעט מדידי. יען כי ראיתי אשר פני הדבר יבקש בהעדפה. אמנם להשתרע בהם. אין רצוני לעשות עיכוב מטעמים שהי' עמדי. ובפרט כעת אשר הורמה העטרה והוסר המצנפת ולדאבון נפשנו ולמורת רוחינו נסתלק מאתנו בעוה"ר בבת עינינו קיר לבבינו האי גברא רבה הגדול בענקים בירחא דניסן הדין בששה ועשרים בו (יום שמת בו יהושע בן נון (ש"ע סי' תק"פ) ומהראוי הי' לעשות עליו אבל כבד כי גדול כים שברינו. הוא הלך למנוחות ואותנו עזב לאנחות ולולי תורתך וגו' אבל ידעתי כי לענות רוחי הטהור לא חפץ באלה והמנחם ציון וירושלים ינחמנו בכפלים. וכמו שהי' הגאון זצ"ל בחיים חיותו רצוי לכל אחיו ודורש טוב לכל אחב"י אשר דרשו ממנו לא כבד עליו טורח ומשא בגופו ומאודו בכל מאמצי כחו בסבר פנים יפות ועתה בהיותי בגנזי מרומים וגדולים צדיקים במיתתן מבחייהם. בטח באיתן אהבתו לאחיו אחב"י ידרוש טובתם ושלותם ולמליץ ולמגן יהי' לנו. ובפרט לכל המסייעים ועוסקים בחידושיו הנחמדים הערוכים בספר הזה אשר על ידם ידובבו שפחותיו. וגם להקונים המביאים ברכה לתוך בתיהם אשר המה מתמכין לאורייתא. ועי"ז נזכה להוציא לאור עוד יתר חידושיו וזכותו יגן עלינו] ראיתי למהר מעשי ולגמרם לדפוס לעשות נ"ר לנר"ן הטהורה. ואל יתפלא הקורא על מעט הכמות. הן אמת שיש אתי המון כתביו גלילי ידיו הטהורים בחידושים ותשו' להלכה באו"ה ותק"ע ובחלק חו"מ אשר יעלו לכרך נורא ערך אלף בויגען. רק לקשות הסידור אמרתי עת למהר. קמא קמא דמטי לידי אייתי קמייהו דחכמי וגאוני הדור יחיו. וכאשר ישאו חן בעיניהם הבדולח אז אראהו להוציא עוד איזהו חלקים על פני תפל ברצות השם יתברך:

קראנו שם הספר שערי שמחה כי מרומזים בשני שמותיו י' ע'. וק"ב במספר קטן שלשה וכמו כן ש' ושם השני מהספר. ידוע בשמו הטוב. ומרומז בשמות הספר ר' יעקב שמחה, וגם שם אביו המנוח הרבני מו"ה משה מרומז וגם המספר מן שערי שמחה עולה כחחימתו יעקב שמחה במו"ה משה. ולמען יפתחו לפניו שערי השמחה. ומאוד נחה דעתו הטהורה בשם זה בעודו אתנו. כן תנוח. דעתו בעלמא דקשוט בהתבשרו אשר ת"ח נהנים מאור תורתו. ואם יקשה למעיין דבר. וירצה. יודיעני ואשיבהו בעזה"י. כי הרחתי בפילפולו אשר עמוק הוא. ולא למראה עין נשפוט במו. זולת למראה הענין והעין הדק היטב. בשגם כי על אמרותיו הטהורים תמכתי. כי ביגיעת הלימוד ועיון ירח אבן בינתו [אך מיד הרי"ן דבריו בלב נשבר מי יודע ופן ימצאו המשיגים הרבה וכדרכה של תורה זה בונה וזה סותר] ובגלל הדבר הזה, אשר זכיתי להחכמים בספר הנעים הזה וגם בני הרב מוהרה"י נפתלי וחתני הרב מו"ה אפרים שרגא הלוי גרם יאיר. אשר טרחו בסידורי החידושים והעתקותיהם ובעסק הדפסה. כן יושיענו ה' אשר לא ימוש התורה מפי ומזרעי ומז"ז מעו"ע. ואבנה גם אנכי להגדיל תורה לזכר עולם. יום ו' עש"ק לסדר ושמחת בכל הטוב [ומרז"ל ואין טוב אלא תורה] באהב"ה לירח אלול תרל"ז לפ"ק וויערשוב:

הכ"ד המדבר לכבוד התורה אברהם בנימין החופ"ק הנ"ל בלאאמו"ר אור התורה מו"ה משה יהודה זצללה"ה. בעהמח"ס זי"ר שני חלקים ותפארת ירושלים.