מרכבת המשנה (חעלמא) - א רנג

אפ"ה מעברין לצורך ואין מקדשין בזמן שקובעין ע"פ החשבון דלאו הא בהא תליא ובנקל לחלק ביניהם בסברא טובה דאע"ג דמעברין לצורך דהא ליכא עדים אפ"ה אין מאיימין לעברו דאיכא עדים ואע"ג דמאיימין לקדשו כפי החשבון אפ"ה אין מקדשין לצורך הפך החשבון והא דמייתי ראיי' וכי הא דאריב"ל בא להוכיח מדמאיימין לעברו כ"ש דמעברין לצורך בדליכא עדים ומדאין מאיימין לקדשו אע"פ שהוא כפי החשבון כ"ש שאין מקדשין לצורך הפך החשבון ובזה נתבאר שיטת יש מן החכמים ודעה הראשונה ס"ל דהא דאמר עולא עברוהו לאלול ודאי לא איירי שבאו עדים ביום שלשים דכיון שמחללין שבת בשביל עדות החדש אין סברא שיעברו לצורך עיין בתוס' די"ט ע"ב ד"ה ואל יתקלקלו וכו' ואי בשלא באו עדים א"כ מאי טיבותא אלא ודאי שבאו עדים ביום ל"א ועברוהו לצורך. ולזה פריך מברייתא דרבה בר שמואל ומגיה דודאי דמעברין לצורך ביום ל"א בזמן שאין בה"מ קיים הפך האמת הואיל ויצא שמו מעובר אבל אין מקדשין לצורך אפילו כשהחשבון לקדשו היכא דליכא עדים ומייתי סייעתא מדריב"ל דמאיימין ביום ל"א לעברו ואין מאיימין ביום שלשים לקדשו ומוקים הא דאמר ר"י נשיאה מאיימין לקדשו היינו בניסן ותשרי (מיהו אם נמצאו העדים מוכחשים או מוזמים אחר האיום אין מקדשין לצורך אפילו בניסן ותשרי) ור' דימי פליג עלי' דעולא וס"ל דאין מאיימין לעברו וכ"ש דאין מעברין לצורך ופסק רבנו כעולא וכלישנא קמא דריב"ל. ומ"ש רבנו יראה לי וכו' היינו כפי משמעות הירושלמי הנ"ל דבניסן ותשרי מאיימין לקדשו אבל לא לעברו ותלה הדבר בסברת עצמו משום שלא נזכר סברא זו בבבלי דבניסן ותשרי אין מאיימין לעברו (ואדרבה לכאורה הא דקאמר אביי דאין השלוחין יוצאין בניסן ותשרי עד שישמעו מקודש משמע איפכא כנ"ל בשם הרז"ה) ונראה שדקדק כן רבנו מסוגיא דניעברי' האידנא וניקדשי' למחר הנ"ל דאי ס"ד דמאיימין על ניסן ותשרי לעברו מאי פריך ניקדשי' למחר דהרי למחר יאיימו הב"ד עליהם ולא יקדשוהו אלא ע"כ מלתא דריב"ל בשאר חדשי השנה ונראה נמי דסובר רבנו דהא דמשני אביי כאן בניסן ותשרי וכו' היינו דבשאר ירחי אין צורך לאיים לקדשו אבל אם רצו מאיימין ומש"ה לא חילק רבנו אף לפי דעה הראשונה בין ניסן ותשרי לשארי חדשים לענין לקדשו. ויותר נראה דדעה הראשונה שהביא רבנו היא דעת ריב"ל ומה שסיים ויש מן החכמים הגדולים נתכוון בזה לדעת רב דימי דלשון חכמים גדולים שבדברי רבנו מוסב על בעלי הש"ס ולא הכריע רבנו ולענין מאיימין לקדשו פסק רבנו כדרב דימי אפילו בשאר חדשים כיון שאפשר דריב"ל נמי קאמר דאין צורך לאיים לקדשו כנ"ל. ולקמן פי"ח ביאר רבנו דאפילו לדעת רב דימי יש לקיים ברייתא דרבה בר שמואל כפי שהגיה רבא בזמן שמקדשין בקביעות מיהו אף ללישנא קמא דריב"ל לפמ"ש רבנו יראה לי וכו' מוכרח דהא דקאמר עולא עברוהו לאלול היינו בקביעות וכדלקמן פי"ח דהא לד"ה אין מאיימין על ניסן ותשרי ותו לא מידי: פרק ח

ה"ג אלו הי' חדשו של לבנה וכו' ראיתי להעיר כאן מה שנתקשה לי בסוגיא דערכין ד"ט ע"ב דפריך התם רבינא על האי כללא דכייל אחרים דאין בין ר"ה לר"ה. אלא ד' ימים בלבד ואם היתה שנה מעוברת חמשה והאיכא יומי דשעי והאיכא יומי דתלתין שני ופרש"י יומי דשעי שהיתרון שצ"ד ח' תתע"ו ובכל ג' שנה מתקבץ יום א' מן הח' שעות ובכל שלשים שנה מתקבץ יום א' מהחלקים דלפ"ז מאי האי דקמשני כיון דליתא בכל שתא לא קחשיב דכד דייקת במחזור קטן שהוא רל"ה חדשים י"ט שנים שאז מתקרב' שנת החמה לשנת הלבנה ואין היתרון כי אם א' תפ"ה וכשתחשוב רל"ה פעמים כ"ט י"ב תשצ"ג יעלה ששה אלפים תתקל"ט ימים י"ו שעות תקצ"ה חלקים וכשתחלוק אלו הימים לרל"ה חדשים יעלה בידך קכ"ד חדשים מלאים וקי"א חדשים חסרים הרי שאין לך שום שנה שיהי' בה יותר מששה חסרים דהא ששה פעמים י"ט עולה קי"ד ואין בידך אלא קי"א חדשים ובהכרח יש בכל מחזור שלשה שנים שאין בהן זולת חמשה חסרים ובמחזור שני שנתקבץ מן הי"ו שעות יותר מיום א' יש ארבעה שנים שאין בהם זולת חמשה חסרים וכן במחזור שלישי וכיון דאחרים עושין כסדרן א' מלא וא' חסר אין סברא דברוב שנים מעוברות נעשה ז' חסרים ובשנים פשוטות נעשה ז' מלאים או ח' מלאים דהפוכי מטרתא ל"ל ולמה לא יעשו בכל שנה לא יותר מששה חסרים כיון שאין צורך ואדרבה ה"ל קלקול וזה תמיהה גדולה חזקה וקיימת. ולולי פרש"י הי' נראה דודאי אחרים לית להו כלל תשצ"ג חלקים אלא ס"ל דחדשו של לבנה כ"ט י"ב מש"ה עושין לעולם א' מלא וא' חסר והא דפריך בגמרא והאיכא יומי דשעי היינו דכשעושין עיבור א' מכ"ט יום נמצא מקדים החדש י"ב שעות ואח"כ כשעושין עיבור שני מכ"ט יום מקדים החדש יום שלם ובהכרח במשך ששה שנים שעושין שני עיבורי' מתקבץ יום א' והיינו יומי דשעי מה שמתקבץ מן הי"ב שעות דלא כפרש"י ומש"ה בכל ששה שנים צריך לעשות באיזה שנה שבעה מלאים והיינו דקאמר כיון דליתא בכל שתא לא קחשיב. אך עדיין אין הבנה ליומי דתלתין שני ודוחק לפרש דאחרים לית להו שתי ידות שעה אבל אית להו ע"ג חלקים וא"כ היינו יומי דתלתין שני דמאי פסקא דרבינא דאית לי' ע"ג חלקים דלמא אף ע"ג חלקים נמי לית לי'. וכבר עלה בדעתי לפרש דאחרים לית להו תשצ"ג אלא כ"ט י"ב ולפ"ז אחר העיון ההיקף האמתי לקרב שנות החמה לשנות הלבנה אליבא דאחרים הוא רל"ו שנה דכשתחשוב יתרון שנת החמה על שנת הלבנה לדעת אחרים שהוא י"א ו' נמצא רל"ו פעמים י"א יום עולה פ"ח חדשים א' מלא וא' חסר רל"ו פעמים ו' שעות עולה נ"ט יום דהיינו שני חדשים א' מלא ואחד חסר נמצא צריך לעשות בכל רל"ו שנה תשעים עיבורים מ"ה מלאים מ"ה חסרים אך שתוכל לעשות רוב חדשי העיבור חסרים ולמלאות בשנים פשוטות ז' חדשים שנמצא בכל רל"ו שנים יש לך מ"ה שנים שעושין בהן ז' מלאים ושפיר קאמר כיון דליתא בכל שתא וכו' וכשתדקדק תמצא בכל כ"א שנה