מנחת שי על תורה, במדבר ט

משה במדבר סיני. בי"ת ראשונה רפה:

ויהי אנשים. ד' סבירין ויהיו:

רחקה. דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא וכלהו אתיין לאחזאה מלה עיין בספר הזוהר ובמדרש רבה פרשת במדבר נקוד על חי"ת רחקה וכו' וכן באבות דר' נתן פ' ל"ג אבל במסכת פסחים פ' מי שהיה טמא אמר ר' יוסי לפי' נקוד על ה' וכו' והכי איתא בירושלמי ובמסכת סופרים ובספרי וכן מעידות כל המסורת גם בעל א"ת כתב שאין נקוד אלא הה"א וכתב הרמב"ן ז"ל ויתכן שטעם הנקודה שהיא דרך רחוקה לו בעשיית הפסח לא רחוקה ממש ועיין בפי' ר"ע ז"ל:

על מצות ומררים. זוהר פ' בא דף מ"א פקודא דא למיכל האי פסח על מצות ומרורים מצת כתיב ע"כ. ואולם בכל הספרים מלא וא"ו וכן דינו מכח המסורת כי אין זה מן ד' חסרים שבאו במסורת פרשת בא ועיין עוד מ"ש שם:

ולגר. הגמ"ל דגושה:

ובהאריך. בספרים כ"י מדוייקים המאריך בוא"ו לא בה"א וכן הוא לב"א:

יחנו ועל פי. החי"ת בחטף פתח:

מערב עד בקר. בתיקון ס"ת ישן מערב עד בקר. במפתח ועד ע"כ ובכל ספרינו בלא וא"ו:

על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו את משמרת וגו'. זהו אחד מן ד' פסוקים שיש בהם ד' פעמים שם קודש וסימן מסרתי בד"ה א' י"ד: