מנחת שי על תורה, ויקרא יד

לאמר. הלמ"ד דגושה:

ואזב. חסר וא"ו בהעתק הללי ובמפתח ובספרים מדוייקים. ועיין מ"ש לקמן בסוף הקאפיטולי בס"ד:

יקח הקו"ף דגושה:

ואת האזב. בהעתק הללי האזב ירושלמי האזוב ובכל הספרים חסר:

והזה. הזי"ן דגושה:

והיה ביום. הבי"ת רפה שהתרסא אינו טעם מפסיק:

גבת. הגימ"ל והבי"ת דגושות:

כבשים. הכ"ף רפה:

קדשים. הקו"ף בלא מאריך:

הכהן דיתן על ראש. בז"ק:

דל. בדגש:

ועשרון. כתיב במסורת הדפוס ועשרן ג' חסר בקריאה ונמסר זה עמהם וטעות הוא כי בכל הספרים מלא וא"ו כתיב וב' לבדם הם חסרים וסימן ועשרן דוזה אשר תעשה על המזבח פ' תצוה ועשרן קדמאה דובראשי חדשיכם פ' פנחס וכן כתבם הרמ"ה ז"ל וסיים ושארא באורייתא עשרון ועשרון מלא וא"ו כתיב ע"כ. וטעה המדפיס גם בפ' תצוה ופ' פינחס שכתוב ועשרן ה' ב' מלא וג' חסר ור"ל ג' מלא וב' חסר וסופו מוכיח על האמת שסיים שם בואתה תצוה קדמאה וראש חדש חסר:

אל פתח. במאריך לא בתביר בס"ס:

השמאלית. השי"ן דגושה:

נגע צרעת. הנו"ן בסגול:

אחזתכם. הזי"ן דגושה:

ואחר כן יבא הכהן. בהעתק הללי יבוא ירושלמי יבא עכ"ל. ובכל הספרים חסר גם במסורת לא בא בכלל ז' מלאים בתורה וסימן נמסר במ"ג פ' אחרי מות:

והנה פשה. הפ"א בדגש וכן חברו שבסמוך:

לא פשה. הפ"א רפה:

ואזב. בהעתק הללי ואזב ירושלמי ואזוב עכ"ל. וברוב ספרי הדפוס מלא וא"ו כתיב. אך בכל ספרים כ"י מדוייקים ובדפוס ישן חסר וא"ו וכן במ"ג פרשת בא נמסר ג' ואזוב מלאים בתורה וכן כתבם הרמ"ה ז"ל ואין זה מהם:

ולשאת. הלמ"ד בלא מאריך והשי"ן רפה וכן ראיתי במקצת הספרים וזהו ג"כ דעת רד"ק במכלול דף נ"א ובתילים מזמור ק"ח וכן כתב בעל א"ת וגם ר' יונה הביאו עם אחרים שהמשפט בהם ההכבד והוקלו:

המצרע. פ' פתוחה: