מנחת שי על תורה, ויקרא יג

וידבר דאדם כי יהיה. פתוחה:

וראה הכהן. בלא פסק אחר הכהן:

בעור הבשר. אין בבי"ת מאריך:

ושער. בסי"ן:

ואם בהרת לבנה הוא וגו' ושערה לא הפך לבן. לא מפיק ה"א וחברו שבפסוק דוראה הכהן והנה פ' כ' במפיק ואינון מן י"א זוגין חד מפיק וחד לא מפיק:

ומחית בשר חי בשאת. השי"ן רפה ובלא מאריך בבי"ת מכלול דף נ"א וכ"כ בפי' תילים מזמור ק"ח שהשי"ן רפה וכ"כ המאירי ולוית חן שער א' פ"ט וכ"כ ר' יונה בס' הרקמה שהמשפט להכבד והוקל:

לא יסגרנו. במקרא גדולה כתוב ולא וטעות הוא:

לא יסגרנו. בהעתק הללי יסגירנו ירושלמי יסגרנו עכ"ל. ובכל הספרים חסר והוא חד מן ה' חסר יו"ד בלישנא ע"פ המסורת וכ"כ הרמ"ה ז"ל לא יסגרנו כי טמא הוא חסר יו"ד כתיב:

או כי ישוב. כי במאריך לא במקף:

יהיה בו. כל יהיה בו דפרשתא רפי שאין בהם דין דחיק:

מראה. אין באל"ף פשט בס"ס:

והיא כהה. הראשון כתוב ביו"ד וכ"כ החזקוני וגם בהעתק הללי כתיב והיא כהה דשחין עכ"ל והוא א' מן י"א כתיב יו"ד בתורה וסימן נמסר במ"ג פ' וישב וכמ"ש בפ' לך לך. והמדפיסי' שכתבו בוא"ו כהו עיניה' מראות:

נגע הוא. הה"א בחירק לא שורק בוא"ו:

תחתיה. החי"ת בשוא לבד:

והיתה מחית. הוא"ו בגעיא:

צרבת המכוה הוא. כתוב הוא בוא"ו בכל ספרים מדוייקים שאינו מן י"א הכתובים יו"ד:

והת ג לח. הגימ"ל רבתי ועיין מ"ש בפ' צו אחר פ' ויאפד לו בו:

והנה פשה. הפ"א דגושה:

או אשה. השי"ן דגושה:

בקרחת. הבי"ת רפה:

בגדיו. הבי"ת דגושה והגימ"ל רפה:

או בשתי. בספרי מדוייקים השי"ן רפה ובשוא לבדו והבי"ת במאריך ועיין מ"ש בשופטי' ה' על ושבה:

אדמדם. דל"ת שניה דגושה:

והראה. הה"א בקמץ לבד:

הנגע דואם יראה. הגימ"ל רפה:

כלי עור. שבאותו פסוק במקף:

כלי דוהבגד. בשופר הפוך לא במקף:

העור. הוא"ו בלא שורק: