מנחת שי על תורה, שמות כט

אשר. ברוב הספרים הוא בלא מקף והשי"ן בקדמא:

ולחם מצות וגו'. תלתא מצות כתיבי בפסוקא הדין מציעא חסר והוא חד מן ד' חסרים על פי המסורת כמו שנמסר בפרשת בא ושארא לישנא דמצות מלאים וא"ו הרמ"ה ז"ל:

בשמן. הבי"ת דגושה:

ונתת אותם על סל אחד והקרבת אתם. בהעתק הללי ובכל הספרים אותם הראשון שבפסוק מלא והשני חסר ודעתי במסרה גדולה במנין ל"ט אותם מלא בתורה נמצא על סל אחד תניינא דפסוק ושבוש הוא ור"ל קדמאה דפסוק גם הרמ"ה ז"ל ובעל מנחת כהן הביאו המסרה הזאת והיא כמו שכתבתי. ובפרשת לך לך תקנתי כל טעיות שנפלו בדפוס במ"ג על אותם ט"ל מלא בתורה ע"ש. ויש לי עוד ראיה ממסורת אחרת שמצאתי בספר א' כתיבת יד פרשת ראה זה תוארה ו' פסוקי דאית בהון ב' מלין קדמאה מלא תניינא חסר וסימן ונתת אותם על סל אחד אם על תודה פ' צו כי יכרית ה' אלהיך פרשת ראה ומהם עוד תקח (יחזקאל ה' ד') וימרו בי הבנים (יחזקאל כ׳:כ״א) בשובבי אותם (יחזקאל ל"ט כ"ז) וס' פסוקים בס' בראשית ועיין מ"ש ביחזקאל כ':

הקדש. הקו"ף דגושה:

וסמכו אהרן. בספרים כ"י מדוייקים ובדפוסים ישנים חסר וא"ו כחביריו שבתורה וכן כתב א"ת שכן הוא בכל ס"ס וגם הרמ"ה כתב אהרן בכל אוריי' חסר:

תנתח. תי"ו ראשונה גם היא דגושה:

המכסה. המ"ם בלא דגש:

וחלת לחם. הוא"ו בגעיא:

לחק. החי"ת בקמץ לבד והוא חטף:

כי תרומה הוא. ה' דמטעים דסבירין היא וסימנם במסורת ומסרה אחרת כי תרומה היא במסרה אחרת כי תרומה הוא:

ואם יותר. הוא"ו בגעיא:

תמלא ידם. יפה חסר את ומטעים ביה:

והיה המזבח קדש קדשים. ברוב ספרים כ"י הקו"ף בלא מאריך וכתוב במכלול במשקל השמות משקל פֹּעֶל זל"ש: ובכלל ישוב החולם לחטף קמץ חֳדָשִׁים קֳדָשִׁים ופעמים יקרא בקמץ רחב קָדָשַׁי בָּזִית רַק קָדָשֶׁיךָ וכו' ע"כ וכן בשרשים. וז"לש אבן עזרא בספר צחות דף קצ"א ומלת קֹדֶשׁ שהיא בחולם ישוב בקמץ חטף קָדְשׁוֹ קֳדָשִׁים ע"כ. וכ"כ הלוית חן בפ"ו ש"ח ועיין מ"ש בסוף כללי הקמץ חטוף שמדברי ר' יונה נראה שהוא קורא לעולם מלת קָדָשִׁים בקמץ רחב. ועוד אאריך בענין זה בעזרת העוזר בכללי הקמץ חטוף ע"ש:

את הכבש האחד. התימא על פי' אבן עזרא שכתב בפרשת תצוה את הכבש אחד הגהת המדקדק במכלול דף נ"ג. ובמסורת פרשת פינחס את הכבש אחד לית וחד את הכבש האחד דואלה שמות:

תעשה בין. העי"ן בחטף פתח:

תעשה לה. הלמ"ד דגושה:

ונקדש. במקצת ספרי ספרד הדל"ת בקמץ ומסור עליו לית קמץ וכן ראיתי בדפוס ישן:

בניו. הבי"ת דגושה: