מנחת שי על תהלים יח

השירה. שירה זו נאמרה גם בספר שמואל אך יש הפרש ביניהם במלות שונות כמו שהעירותי על הרבה מהן שם ולפי שכתבתי אותה בסדר שירת הים ושירת דבורה מהטעמים האמורים שם גם זו ראיתי אני לכתבה כדמותה בצלמה דלא גרעא מינה ששתיהן נתנו מרועה אחד. (א"ה להיות כי לקוצר השטה הוכרחנו לשנות מדעת הבעלים הרב המחבר שכתב מלמנצח עד ומיד שאול בשני שטות היינו הזאת סוף שטה אחת ושאר הפסוק בשטה אחרת ראינו להעיר על זה אוזן הקורא כדי שלא נהיה כשולח יד שלא ברשות) יהי רצון שנזכה לשיר את שיר ה' על אדמת הקודש בירושלים אמן:

ארחמך. קבלנו קריאתו בקמץ חטוף אשר לא כדת בהיות העי"ן גרונית וכן אבחנך על מי מריבה בסימן פ"א ולזה הסכים הקמחי וי"ס אֶרְחָמְךָ קמץ רחב וכן מצאתי בספר דקדוק ישן כי אין דרך לבא קמץ חטוף רק במקום חולם הדומה לו קצת דרך קריאה על כן יאמר בספר מדוייק ארחמך ה' חזקי בקמץ רחב כי הוא בא מן ארחם ולא מן ארחום ויש חולקין בתיבה זו עכ"ל:

ה' סלעי. סמ"ך במאריך כן הוא בס"ס:

ומצודתי ומפלטי. קל בלא דגוש בלמ"ד בכמה ספרים מדוייקים וכמוהו בספר שמואל ובמזמור קמ"ד:

ונחלי בליעל. בגעיא בס"ס:

ויתגעשו. היו"ד בגעיא:

חשכת מים. אין ביו"ד מיושב:

בשמים ה'. בגעיא בס"ס:

כי חפץ בי. במדוייקים חפץ בב' טעמים כמו שכתבתי בשמואל:

עם נבר. בספרי ספרד הבי"ת קמוצה וספר א' בפתח:

החוסים בו. יש ספרים החסים חסר וא"ו:

ועל במתי. בספרים מדוייקים חסר וא"ו וכן חברו בשמואל והמסורת ג' חד מלא והוא דסוף חבקוק:

ונחתה. בגעיא:

וענותך. בגעיא:

ואויבי. בגעיא:

ואשחקם. בגעיא:

מריבי עם. כן הוא בס"ס:

אלוהי ישעי. מלא וא"ו על פי המסורה כמו שכתבתי בשמואל ובמדרש חסירות ויתירות כל אלהי שבמקרא חסר וא"ו ובר מן אחד מלא וירום אלוהי ישעי ולמה כשהישועה באה כל החסרות מתמלאות:

בגוים| ה'. יש פסיק בין בגוים לשם מפני הכבוד כמו שכתבתי בסימן ל"ז: