מנחת שי על משלי כא

כל דרך איש. הכ"ף מתוגה בספרי ספרד ואף על פי כן קריאת המלה בקמץ חטוף מהטעם שכתבתי לעיל סימן י"ט ובסוף פרשת ראה:

נר רשעים חטאת. תרגומו ושרגא דרשיעי לחטאה דומה שהיה קורא נר בציר"י כמו שנמצא במקצת ספרים אבל במדוייקים הוא בחירק וכן משמע מדברי הראב"ע שכתב נר חסר יו"ד וטעמו שיניר ויחרוש הרשע לעשות חטאת וגם רד"ק הביא ובשרש ניר עם אותם שהם בחירק. ואם לחשך אדם לפקפק בזה אמור לו נלך אצל מסורת ירמיה סי' ד' דבהדיא אמרה ניר ח' ז' מלא וחד חסר והתם חשיב לכולהו ומסיים בה הכי נר רשעים חטאת בתראה חסר. ובהגהת שרשים א"א והוא כמו נר בציר"י. ון ישבע רש. בחירק. רש ועושר בציר"י. וכן נר רשעים בחירק כמו נר בציר"י וכן תרגומו שרגא דרשיעי ע"כ:

מבקשי מות. לשון רש"י פעל אצרות להרבות הון בלשון שקר הבל נדף וגו' מבקשי מות עד כאן. דומה שהיה כתוב בספרו מוקשי במקום מבקשי:

מדונים ובית. מדינים קרי:

בענש לץ. י"ס בפתח הבי"ת:

מדונים וכעס. מדינים קרי:

עיר גברים. חד מן ז' חסרים על פי המסורה ובויקרא רבה פרשת ל"א גברים כתיב חסר וא"ו שכלם גברים ואין בהם נקבה פי' לשון גבר זכר שכל המלאכים זכרים:

מבטחה. ה"א הכנוי נחה והיתה ראויה להדגש מכלול דף ל"ב וכן מצאתי במסורת כ"י מבטחה לית ורפי ה"א:

יכין. יבין קרי והוא חד מן ג' מלין דכתיבין כ"ף וקריין בי"ת:

דרכיו. דרכו קרי: