מנחת שי על איוב ה

קרא נא. הקו"ף בגעיא:

יהרג כעש. בשי"ן כמו בסמ"ך וזהו אחד מן ד' כתיב בשי"ן בלישנא ובמסורת הושע סי' ב' נמסר סי' מן כל מלין דכתיבין שי"ן וקריין סמ"ך:

אני ראיתי. האל"ף בגעיא בס"ס וכן הוא בחילופים לב"א ועיין מ"ש במשלי כ"ו:

נוהו פתאם. רפה הפ"א:

וידכאו. בדפוסים ישנים מנאפולי ושונצין כתוב וידכאו ולא מצאתי כן בספרים כתובי יד שלפני וראיתי לגאון ר' שמעון בר צמח בפי' אוהב משפט שלו שהביא שתי הגרסאות וכן כתב וידכאו הוא מבנין התפעל והיה ראוי היו"ד בחירק והדלת בדגש אלא שהוטלה תנועת היו"ד בחירק והדל"ת דגושה וכן כתבוהו ר' יונה ור' דוד קמחי בספר השרשים עכ"ל:

ושאף. י"ס שכתוב בהם ישאף ביו"ד וקרי ושאף בוא"ו ואין לסמוך עליהם יען לא נמנה זה במסורת עם מלין דכתיבין יו"ד בריש תיבותא וקריא וא"ו:

יולד. נכתב בוא"ו עם הדגש והם שלשה במסורת:

עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר. ב' פסוקים בסיפרא מטעין בהון וסי' קדמאה עשה גדלות ואין חקר נפלאות. תנינא בסי' ט' עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות. וא' פסוק סימן ונע"ו מים עד ים:

ושלח מים. במקצת מדויקים מס"ס כתוב בשני טעמים:

חוצות. כן ראוי להיות עפ"ה דפרשת בלק:

ולא תעשנה. הוא"ו בגעיא:

תושיה. בקצת ספרים חסר וא"ו והמסורת מסייעם דבישעיה סי' כ"ח ובמשלי סי' ח' נמסר סי' מן ז' מלאים בלישנא ואין זה מכללם:

ימששו. קלה השי"ן ברוב הספרים והיו"ד בגעיא:

ועלתה. מתחלפת ועולתה מלא וא"ו:

יוכיחנו. במקצת ספרים חסר יו"ד אחר כ"ף:

וידו. וידיו קרי:

יצילך. ברוב המדוייקים הכ"ף דגושה:

משר. ברוב המדוייקים חסר וא"ו:

כי יבוא. הספרים מתחלפים ולפי המסורת מלא:

ידעת כי רב. הוא"ו בגעיא בס"ס:

תבוא. נכון להיות מלא וא"ו עפ"ס דאיוב סימן ב' כי לא נמנה זה עם החסרים שם:

חקרנוה כן היא. בס"ס המדוייקים מלת כן בסגול ודגושה מדין אתי מרחיק וכן כתוב במכלול דף ק"ז אעפ"י שמלת כן היא מלה זעירא אחר שהיא סמוכה למלת היא לא היה לה להיות משפטה כמשפט מלה זעירא אלא שכן מצאנו אותה דגושה ועיין מ"ש גם במזמור ע"ז על גאלת בזרוע: