מנחת שי על דברי הימים ב כה

לא ימתו. באורייתא יומתו יומתו מלכים יומתו יומתו. ימות כתיב יומת קרי ד"ה יומתו. יומתו. יומתו:

במאה ככר. כ"ף ראשונה רפה:

למאת הככר. במקצת דפוסים אחרונים כתוב למאות ונמסר עליו יתיר וא"ו ואין כן בספרים כ"י מדוייקים גם לא בדפוסים הראשונים ובמסורת למאת הככר. ב' דסמיכין וסימן ככר לאדן פ' פקודי. ומה לעשות למאת הככר:

שבו בני יהודה. ד' בטעם מלרע וסימן ואת נשיהם שבו. פ' וישלח אשר שבו אתם (מלכים א ח׳:מ״ח) וחברו (בד"ה ב' ז') ועשרת אלפים חיים שבו:

את אדומים. במקצת דפוסים כתוב אדומים בחטף סגול ובכל ספרים כ"י בחטף פתח וגם מהמסורת יש להוכיח כן שאומרת אדומים ב' בקריא וסימן ויהי אחרי מות אמציהו. ועוד אדומים באו. לקמן סימן כ"ח ואיהו נמי בחטף פתח:

נתנוך. התי"ו פתוחה והנו"ן דגושה:

לך נתראה פנים. חד מן ג' כתיב לך בלשון הליכה:

התערבות. הבי"ת רפוי' כמ"ש במלכים ב' י"ד:

בעיר יהודה. בדפוס נפולי כתוב בערי יהודה ובס"א בעיר דוד וכולהו אישתבשו: