מנחת שי על הושע יד

תאשם שמרון. האל"ף בשוא לבדו רד"ק בכל המקומות:

כי מרתה באלהים. מס' סופרים פ' ד' כי מרתה באלהים הרי זה קדש:

אמרו אליו. בס"א כ"י ובנביאים עם פירוש הרי"א וגם בדפוס ישן מויניציאה כתיב ואמרו בוא"ו וכן נדפס בפירוש רד"ק ואולם בשאר דפוסים וספרים אחרים כ"י בלא וא"ו וכן הוא בתרגום:

יונקותיו. מתחלפים הספרים במלוי וחיסור וא"ו קדמאה ותניינא. (א"ה אבל לפי הנמסר ביחזקאל י״ז:כ״ב על מראש ינקתיו ב' חד חסר וחד מלא ולפי רוב ספרים המדוייקים אידך חסר שמענא מינה דהאי מלא הוא):

רענן. העין בשוא ופתח ובאל מאריך ברי"ש:

ויבן אלה. בב' טעמים וכן במכלול דף צ"ה ועיין מ"ש בפ' קרח על ויוצא פרח ובפרשת ואתחנן על השמע עם: