מנחת שי על קהלת ב

ולאחז. ברוב הספרים הא"לף בחטף סגול:

קניתי עבדים וגו' מכל שהיו. ולמטה הוא אומר וגדלתי והוספתי מכל שהיה והוא חד מן ג' זוגים מן ב' ב' בחד עניינא קדמאה היו תניינא היה וסימן היו היה דבר ה מסורת ד"ה א כ"ג:

כיתרון. הכ"ף בחירק והי"וד נחנ והתי"ו בשוא נע וי"ס כְיִתְרוֹן וס"ס כִּֽיתֲרוֹן בחטף פתח התי"ו אולי עשו כן מפני המאריך כמו שנמצא ג"כ במקצת ספרים כיוצא בזה באות שואית בתוף התיבה וקדם לה מלך עם מאריך נוקדים אותה האות בשוא פתח וקורים אותה כמו פתח כמשפט הגעיא בראש תיבה דוגמא אֵֽרֲדָה נא נֵֽלֲכָה נא ויסעו מֵֽרֲפִידִים כי היתה הָֽרֲוָחָה ביום הָֽרֲבִיעִי ודומיהן אבל אין כן בס"ס המדוייקים ועוד אבאר זה במאמר המאריך בתירוץ חקירה שנית בס"ד ורד"ק במכלול הביאו עם דומים אחרים שהיו"ד נחה והטילו תנועתה על אות השמוש ומ"ש בדפוס המכלול וגם במכלל יופי כִיתָרון בקמץ התי"ו טעות הוא בלי ספר וצריך לניות בשוא:

וסבותי אני וגו' שעמלתי תחת השמש. בספרים מועטי' נמצא שעמלתי ושחכמתי כמו שהוא בפ' הקודם וכן נראה מהתרגום אך בספרים מדוייקים לא מצאנו בפסוק שני רק שעמלתי תחת השמש ויש ראיה מבעל המסורת שכתב על פסוק ראשון שעמלתי ב' ועל מלת ושחכמתי כתב לית:

שהוא עמל. וכן שהם בהמה דבסיפרא שניהם השי"ן בשוא:

כי מיד האלהים היא. במקצת ספרי הדפוס קדמונים כתוב הוא בו"או שרוקה ובכל שאר ספרים כתיב היא: