מנחת אלעזר חלק ד קסה

בהאי כללא דאינו ראוי מדרבנן אם הוי אינו ראוי גם מדאורייתא

הערה. עיי' בפנים בהנדפס (דף א' עמוד ד' בד"ה מ"ש מענין ביהמ"ז וכו') מ"ש דביהמ"ז הוא בכלל חלוקה ד) דברכות שתיקנו חכמים שבזה יש כח לחכמים ביותר עיי"ש וגם ביהמ"ז הגם דמשה תיקנה לברכה ראשונה מ"מ הנוסח מסרו לחכמים. הנה ע"ז יש עוד לפלפל ותליא לפענ"ד בפלוגתת. מיתכונים והסידורים בנוסחת ברהמ"ז ברכה א' ''כאמור פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון'' כי זהו בודאי לא אמרה משה רבינו להביא מתהלים במאמר תהלה לדו''ד (כאמור: פותח את ידיך וגו. ואם נאמר שהוסיפו זה אח"כ איך הי' רשות להוסיף לשנות ממטמע שהטביע משה רבינו אלא ודאי בע"כ שניתן גם בזה רשות לחכמים מתקני התפלות והברכות להוסיף גם בברכה א' שתיקנה משה רבינו (בקצרה) א"כ יש כח בחכמים גם בזה כנ''ל בפנים בחלוקה ד) משא"כ לנוסחא שאין אומרים זה כאמור נוסח וגו' בע"כ ס"ל דכל הנוסח רק משה רבינו לבדו תיקנה ואין רשות לשנות ולהוסיף עכ"פ לפי דיעות הנוסתא שאומרים אנתנו כאמור פותח וגו' נכונים דברינו כנ"ל

סי' ל"ה. פלפול בסוגיא דבל תוסיף: יו"ד

סי' ס"ז. ע"ד שו"ב שהתריז נגד הרב ולא סר סכיני' קמי' ואח"כ נתפטר ממשמרתו ועסק במסחר ואח"כ חזר למשמרתו. ושחט בלי רשות הרב

ס''ב. תשו' ע"ד מסוכנת בעניני פירכוס: כ''א ע''ד שו"ב שהוסיפו לו בעת היוקר לקבל שכרו משלם מכל שחיטה ושחיטה סך הגון בשוה מכשרות וטריפות אם יש לחוש שיטריף ויחמיר שלא כדת כדי שיצטרכו לשחוט אחרת ויקבל עוד שכרו משלם

סי' כ"ה. ע"ד חלב שנחלבה ע"י עכו"ם בבהמות ודיר של ישראל כשהצטרך הבעה''ב ישראל לדור בתוך העיר רחוק מהכפר והדיר של בהמותיו מפני השטרורה ושעת חירום רק דרכו לבוא שמה לפרקים פתאום במרכבות סוסים

סי' ל"ט. ע"ד חתיכה כשירה שנפלה לתוך רוטב נבילה ואח"כ נפלה לתוך רוטב כשירה ויש ספק אם יש ששים כנגד החתיכה כולה ועכ"פ לפי האומדנא ברור שיש ס' כנגד מה שבלעה החתיכה מהאיסור

הערה. עיי' בפנים. והנה העירוני כי בפמ"ג בפתיחה להל' בב"ח (בד"ה ולפי"ז חתיכת בשר שקיבלה טעם מחלב וכן בסי' צ"ב (בשפ"ד ס"ק י"ב) כ' דגם אם הוא ספק ממש אם הי' ס' נגד החתיכה כולה הוי חנ"נ דרבנן בשאר איסורים ובמקום ספק מותר. ועיי' בדרת"ש (סי' צ"ב ס"ק מ')

סי' כ"ט. תשו' להרב המשיג על דברינו במח"א חלק א' סי' נ"ג בענין מכירת הקצבים בשר טריפה לבני החיל שיש בתוכם יהודים

סימן ט"ז. ע"ד ההאד"י קאפ"ע שעושים מחרצנים של סתם יינם וישרפם עד קלי

כ''ג. ע''ד מי שנתלבן חצי זקנו וראשו בימי נעוריו. אם מותר לצבעו לשחור. ובמה שכבר נחלקו האחרונים בזה

ז'. ע"ד מקוה שעשו ברזא המעמיד בדבר המקבל טומאה ועוד חששות עלי'. ואם יש חשש מוציא לעז על הראשונים שטבלו בה כשיתקנוה עתה כראוי. וגם תשו' הגאונים שהסכימו לזה

סימן ו'. ע"ד דפסקינן ביו"ד סי' ר"מ בכבוד אביו שאינו סותר את דבריו ולד' הפוסקים אפי' שלא בפניו. והאיך מצינו לכמה תנאים שנחלקו בהלכה עם אביהם במקומות רבינו בש"ס ודרז"ל. ובירור ענין זה

הערה. עיי' בפנים דף ח' סוף ע"ג לענין ר' יוחנן ור' אלעזר) ועיין ש"ס יבמות (דף ע"ב ע"ב) רש"י בד"ה ראיתי לבן פדת וכו' עיי''ש

סי' י''ג. ע"ד ת"ח גדול שציוה והגיד לבנו שלא לדבר עם פלוני יען שציער אותו כ"כ עד שגרם לו חליו שמת בה ר"ל. אם צריך לשמוע בקולו בזה

סי' מ''ו. בענין המבזבז אל יבזבז יותר מחומש ואיך שייך מ"ש בהל' צדקה שצריך ליתן לעני די מחסורו אשר יחסר לו

ח'. ע"ד מעות צדקת רמבה''ג לאה"ק כשמתחלקים הכוללים אם שייך עניי עירך קודמים גם כשהם באה"ק

ס"ג גר שבא להתגייר בזמה"ז לש"ש אם צריכין להמתין מלקבלו עד שילמוד מקודם בסידור לקרות ק"ש ותפלה

ס"ד עוד תשו' בענין גר הנז' (בסי' הקדום)

כ"ד ע"ד בתי מחסה לילדים (שפיטעלער) של הממשלה שנולדים שם זכרים בכורים מפניות יהודות אם צריכין הב"ד לפדותם

ב' בענין המדובר במנח"א חלק א' לענין הלויית המת ר"ל כמה מחוייבים ללוותו בקרי ותני אם גם באביו ואמו אינו מחוייב ללוותם יותר משארי מתים בערכם כל חד כדיני' אם קרי ותני או לא

סי' ג' בהמבואר בש"ע בשנים שהיו שונאים זל"ז אין לקוברם זה אצל זה אם גם בקברי אבותיו. או בשני ת"ח גדולים. שייך ג"כ דין זה

סי' ד' ע"ד שציוה רב גדול א' להניח ח"ת הכתובים שלו (שכבר נדפסו) בתוך קברו ושכחו לעשות זאת בשעת קבורתו אם יש לפתוח קברו אח"כ להניחם שמה. או להניחם רק סמוך לראשו בעת העמדת המצבה תחת המצבת אבן

סי' י"ב ע"ד מתים שנקברו בשדה חוצות בעת המגפה בארונות סגורים ואח"כ פינום לביה"ח מקום קברות אבותיהם ומשפחתם. אם צריכין הקרובים להתאבל באותו יום כיון שלא נראו עצמותיהם רק הארונות סגורים כמות שהן יובילום ממקום קבורתם לביה"ח. וע"ד איזה מהם שנקברו אז בכפר בגנות ששייך להם לישראל אי יאות לפנותם בתוך ארונות הסגורים שנקברו אז בגנות להביאם לקברי ישראל היינו לביה"ח של ישראל העירה

סימן כ"ו במי שנשא אשה על אשתו (שנשתטית ר"ל) עפ"י היתר ק''ר כדת ואח"כ מתה הראשונה הנשתטית אם צריך להתאבל עלי'

כ"ז במ"ש בתשו' תשורת ש"י שלא לקרות שם על א' שנפטר לעולמו טרם שנקבר

כ"ח בענין ניתוח וניוול המתים ר"ל שעושים הרופאים. אם יש חיוב להשתדל לבטל ממש. תעתועים האלו

הערה., עיי' בפנים חדשים מקרוב באו רעשה ארץ מהנבלה אשר עשו בווארשא חברת רמאים קראו בשמותם עלי אדמות גמ"ח של אמת' כלומר של שקר) באשה א' כשירה שמסרוה להרופאים יהודים לנתחה לגמרי ושלא להביאה לקבורה ועשו מעשי תועבות קולם כאוב (שהיא הנפטרת מוחלת) וכיוצא בהבליהם עשו הכופרים הארורים. ובטענתם כי זולת זה לא יתנו הקליני"ק די סיפוקם של אברים ובשר מתים ללמד רופאים יהודים, ואמרתי (וכן יאמרו באמת כל המאמינים בה' ובתורתו) כי זהו (הטעם) קשה מן הראשונות (הניול) ומי התיר לסייע ידי עוברי עבירה לגדל ולחנך רופאים היהודים הכופרים (הנודעים רובם ככולם: מחללי שבת בזדון ועיי' בדברינו בשו"ת מנח"א חלק א' (סי' ע"ד), ודי בזה. ולהשומע ינעם

סי' נ"ג. ע"ד יהודים הרוגי מלחמה שנקברו בפ"ע הרחק קצת מהרוגי נכרים ולבושיהם. וגם בלי קבר לכ"א רק מאענגגראב. אם יש לפנותן ולקוברן כ"א בקברי ישראל: