מנחת חינוך קיא:ד

ומכיון כו'. כ"ה בע"ז נ"ט ע"ב ובר"מ ספי"ג ז"ל שכיון שנתכוין זה העכו"ם להזיק ה"ז כמי ששברו כו'. וכתב הכסף משנה שם דמשמע מדבריו דוקא נתכוון להזיק כו' וא"ת כי לא נתכוין נמי התנן אדם מועד לעולם כו' ותמוהין דבריו דהלכה רווחת בגיטין ובח"מ דהמטמא והמנסך בשוגג פטור דהיזק שא"נ לא שמיה היזק אם כן כיון דפטור אסור ליטול ממנו כי נותן לו דמי יי"נ אבל במזיד חייב בתשלומין ע"כ מותר לקבל ההיזק ולחלק בין היזק שא"נ בין ישראל לב"נ מנלן. שוב שמעתי שהב"ח ביו"ד עמד בזה על הכסף משנה: