מחנה חיים אורח חיים חלק ג ג

בעזהי"ת פתיחה

אמרו רבנן בטעמא בהבנת המשנה ברכות פרק ד' משנה ב' "רבי נחוניא בן הקנה הי' מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה אמרו לו מה מקום לתפלה זו אמר להם בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי" וכתב הברטנורא וז"ל ושתי תפלות הללו בכניסתו לבהמ"ד וביציאתו חובה על כל איש ואיש לאומרו דהכי אמרי' בברייתא בכניסתו מה הוא אומר וביציאתו מהו אומר משמע דחובה למימרינהו עכ"ל וכתב התיו"ט בד"ה הי' מתפלל וז"ל מה הוא אומר ולא אמרו מה הי' אומר כדי שיהי' סיפור למה שהי' אומר רנבה"ק ואז יהי' רשות בידינו אבל אמר בכניסתו מה הוא אומר ר"ל כשנכנס לבהמ"ד מה חייב לומר רמב"ם עכ"ל ממנו נקח לדעת כי חובר חיבור יתפלל תפלה קצרה קודם שיכנס בתוך מקהלות למודי ד' לגלות דעתו והבנתו באמרות ד' אמרות טהורות שלא יארע תקלה על ידו ולא יכשל בדבר הלכה חלילה והיא חובה ומבלעדי תפלה זאת יתפלל שיזכה מד' שיכוננו שפתיו ויהי' עטו עט סופר שיאמר ראה זה חדש הוא יוצא מפי זקן שקנה חכמה בדורות מלפנים כי האותיות יגידו כי בתורת ד' שם רמז אין מספר חיות הנה וחיים הם למוצאיהם כאשר נרמז זה במאמר אשר אציג פה בעזה"י

רבה קהלת פ' מה שהי' הוא שיהיה וז"ל יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כתיב ויתן ד' אלי את שני לוחות האבנים כתובים באצבע אלקים ועליהם ככל הדברים אריב"ל עליהם ועליהם כל ככל דברים הדברים המצוה כל המצוה ללמדך שמקרא ומשנה הלכות תוספתות והגדות ומה שתלמיד ותיק עתיד להורות כבר הי' ונתן הלכה למשה מסיני מנין ממה שכתוב יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא והרי חבירו מוכיח עליו כבר הי' לעולמים ר' ברכי' בשם ר' חלבו לאחד שהיתה סלע צרורה בכנפיו ונפלה ממנו ליתן גדולה ממנה אין המקום מחזיק ליתן קטנה ממנה אינה מתמלא ליתן כיוצא בה המקום מתמלא כך שמעת תורה מפי ת"ח יהי' בעיניך כאלו שמעוה אזניך מהר סיני הוא שהנביא מקנתרן ואומר להם קרבו אלי שמעו זאת לא מראש בסתר דברתי מעת היותה שם אני אמרי ליה למה לא אמרת לן אמר להם שלא נבראו בי קינים ועכשיו שנבראו בי קינים ועתה ד' אלקים שלחני ורוחו עכ"ל והוא פלא גדול מאוד

עמוקה מאוד מחשבתם כי כל דבר אשר יחודש בתורה צריכה להיות מקורה בשלטי גבורים אשר הי' מלפנים המחשבה אשר נבראת כעת צריכה להיות לה מקום מושב בתורת ראשונים אשר הי' בדור דור רק הי' חסירה תבלין ומטעמים וכעת השיג האיש האמת יעלה אור חדש ואותיות התורה יעידון ויגידון כי זה הרוח אשר בא בעצמות היבשות שהי' שוכבים עד עתה בלי דעת ובינה לא הי' בהם כעת יעמדון יחדיו חי וידברו לעצמן וזה כוונת ירושלמי פסחים פרק ו' כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה עכ"ל אם אדם מחדש חדשות בתורה ולא ימצא לה מקום אשר שם יולבשו דבריו ויתגלה שהקדמונים וראשונים אשר הי' מלפנים דברו זאת בדעתם ומחשבתו הוא רק כמו שהבן הבא מכח האב אינה תורה אמיתית כי כל תורה צריך לבית אב הקודמים ואם לא ימצא לה בית אב להראות תורתו בתורת ההולכים לפניו בוודאי אינו תורה והבן זה כי כד דרכה של תורה שאחד מחדש הגוף ונעלם מעינינו שכלו ובינתו ודעתו יבוא אחד ויגלה טעמו ונמוקו וד' עשה נפלאות שעד שיבוא האיש אשר נפל לו חלקו בתורה הזאת המקום ההוא סתום ונסתר ולא שזפנה עין רואה לדעת להשכל התורה הזאת ומופת ע"ז כאשר יגיע העת שהאדם ההוא מגלה האמת גם האותיות מתרימות יעידו ויגידון זה כוונת התורה ולא שאר פירושים הנאמרים בה והגם שבני ענק ראינו שם אשר בחריפות ובקיאות הפליאו לעשות מעשה אומן התיבות והאותיות לא החזיקו הדברים וכן מה שפירש אחד בהבנת דין ההוא בפשטות השכל ג"כ לא היה התיבות והאותיות במלואותם ומי שזכה שישיג האמת עין בעין נראה שאין באותיות נפתל ועיקש כולך יפה ומום אין בך וזה חידתם איש דבר שיאמר ראה זה חדש הרי חבירו מוכיח עליו כבר הי' לעולמים" יש אחד שמחדש דבר ובא רעהו אשר כנפשו ומראה לו ומוכיח עליו שכבר רמז עליו קדמון וכעת נגלה כוונת הקדמון והמשילו משל "לאחד שהי' סלע צרור בכנפיו ונפלה ממנו ליתן גדולה ממנה אין המקום מחזיק ליתן קטנה אין המקום מתמלא" הכוונה מקדמונים ומראשונים נפלו מפיהם דבר שהוא יקר כסלע כמו בחכז"ל שספדו ר"ע "יש לי מעות ואין לי שולחני" אם נפרש במאמרם בו שכל גדול או דעת פשוט אין התיבות האותיות מחזיק והכוונה אמיתיות הוא מחזיק והי' נסתר מעיני כל גדולים עד שיגיע העת אשר הקב"ה רוצה לגלות אז בדעת חדרים ימלאו בהשכל וזה רמזו שהנביא אמר שנבראו עתה קינים בלבו והבן זה הרי מפורש יוצא כי אין חדש בתורה כי נתברכה בברכת בכל מכל כל הכל בה היא אשכולות כל חכמה ודעת ובינה והשכל ואשרי מי שיזכה שיגלה ד' עיניו לראות חלקו אשר נפלו לו בה בנעימים כי זה שכרו מכל עמלו

וטרם שאבוא עם הספר בדבר הלכה אפתח פי לסדר גם דבר הגדה אשר לקטתי מכל פרשה דבר אחד בהבנת חכמי המדרש ובזכות אבותי ורבותי ז"ל אזכה על כל הנרמז שיהי' רעיוני ממלאות במלואותם תורת ראשונים ובינת הפוסקים ויהי' עבודתי מרוצה ומקובל בעיני אלקים ואדם להרבות חזון ולהגדיל תורה ויאדיר אמן.