מחנה חיים אבן העזר חלק ג שמד

הקו' למה כתב המהר"ם וז"ל שלא ליתן גט לאשה בע"כ ואין הגט כלום עכ"ל

ולפמ"ש למעלה בעזה"י נכון הדבר דהא מסיים בגט וז"ל ודן דיהוי ליכו מנאי ספר תרוכין ואגרת שביקון וגט פטורין כדת משה וישראל עכ"ל א"כ גילה כמו שהי' מקדש כדמו"י כן מגרש כדמו"י וגירושין בע"כ אינן כדת ישראל דת ישראל רועים ומנהיגים לגרש רק ברצון וא"כ אין הגט כלום והבן ואם שיש לי להאריך בשורש הנ"ל בכל זאת קצרתי כי הי' גדר לי בל"נ שלא להשיב לפולין מפני כבוד התורה של גדולי פולין וכאשר קבלתי היום קארטעל שלו השבתי כזאת לכבודו נ"י אם גדולי פולין מסכימים לעמוד בפרץ גם אני מסכים ואם לא דברי רק שיחת ד"ת הדש"ת. סימן לו שלום רב לאוהבי תורה שני כנפי יונה העופפים לעלות על שובך התורה חוקרים ודורשים לסלסל ולפלפל פולחים ובוקעים על סלעים מגדולי הפוסקים באמירה נעימה כתבית יהבית מו"ה ר' מנחם מענדל נ"י ומו"ה דוב בעריש נ"י בק"ק טארניו יע"א

מכתבכם אשר פי שנים ברוחכם כאחד בשני שאלות הגיעני שאלה בגט בע"כ ע"י שליח ולא אשיב כי הדברים הנוגעים לב"ד העיר ומפני הכבוד אודיע דעתי שיש לחקור אפי' אם הבעל בעצמו הי' נותן ביד חזקה בידה הגט אם מהני הגט כלל ולא באתי להורות רק להרחיב גבולי תורה לקיים סלסלה ותרוממך וזה החלי בעזה"י

שאלה וז"ל ימחול להורות לנע"ד בדבר המקרה אשר קרה בשבוע זו איש א' התקוטט עם אשתו זמן רב ושבוע העבר בא אל הב"ד לגרשה ושאלו את פי' ואמרה אם יתן לה כל הון ביתו לא מתרצה לקבל גט וכשמוע הבעל את הדברים האלה הלך שלא ברשות ב"ד ועשה שליח וב' עדים לגרשה בע"כ והלך אצלה החדרה וב' עדים תופסים והשליח נתן הגע בידה בחזקה והתחילה לצעוק בקול מר והשליכה הגט תיכף לארץ ועתה יורינו רבינו איך להתנהג ולגלות לנו חוו"ד הרמה עכ"ל

תשובה הודעתי דרכי שלא אדבר על דברי הנב"י אשר חידש דהוה שליחות לדבר עבירה אשר הבאתם כי כפי ראות עיני אשר נראה לי אפי' אם הבעל בעצמו גירש אשתו בעכ"ח ובלי רשות ב"ד אשר פסקו לו שרשות בידו לגרשה בע"כ רק עשה דין לעצמו אינה מגורשת כלל כאשר אבאר בעזה"י

הנה מראשית אקדים בודאי הא דאמרי' חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות בודאי נכלל בו הן איש או אשה כשם שהבעל אין עושה בעילותיו בעילת זנות כך האשה אין עושה בעילותיה בעילות זנות כשם שאומרים ד' אמות של אדם קונות לו נכלל בו אשה כמו איש דהוה בכלל חזקה לא שבוק היתר ואכל איסור ואמרי' בודאי אחולי אחלו לתנאי ועיין בש"ע א"ע סי' ל"ז מכל מקום מסתבר במקום פסידא כה"ג שתפסיד לבעלה ותהי' אסורה לכהן אמדינן דעתה שתבחר האשה להיות כל בעילותיה בעילות זנות שחפצה שיהי' הקידושין בטלים מעיקרא מלקבל גט בעכ"ח והגם שתגרום שכל בעילותיה ובעילות הבעל יהי' ג"כ בעילות זנות מה איכפת לה הלא הוא גרם הרע במה שמגרש אותה בע"כ ותאמר תמות נפשי עם פלשתים אמר שמשון ודו"ק

ומעתה נחקור בעזה"י לכאורה אם בעל מגרש אשתו בע"כ תאמר היא אדעתא דהכי לא קבלתי הקידושין מידך טוב לי שלא אהי' נאסר על השבעה קרובים ולא אהי' נאסר על הכהן ויהי' כל בעילות הבעל בעילות זנות וממילא נימא אנן חזקה אין אדם עושה בעילת זנות א"כ אין מגרשה באמת רק לצעורה קמכווין שתאמין שהיא מגורשת ותיקח ממנו גט ברצון אבל גט זה הנותן לה בע"כ לא נתן לגירושין דיש חזקה אין אדם עושה בעילותיו בעילת זנות ואיך משכחת גט בע"כ וצע"ג

אך משבשתא הוא כיון דתורה חידשה שיש כח לבעל לגרש אשתו בע"כ דכתיב ונתן בידה ושלחה מביתו א"כ איך תאמר אדעתא דהכי לא נתקדשתי כלל הלא שמעה שהבעל מקדשה כדת משה וישראל ושתקה א"כ נתרצית להתקדש כדת משה וישראל אשר התורה אמרה שיוכל לשלחה אפי' בע"כ ואיך תאמר אדעתא דהכי לא נתקדשתי הלא דברים שבלבה לא הוה דברים ונהפוך הוא ששמעה שהבעל אמר הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל הוא שיוכל לגרש בע"כ ובודאי נתרצית גם לזה שיכול הבעל לשלחה אפי' שלא ברצונה ודו"ק

אבל כל זה קודם חדר"ג שתיקן שלא יהי' בעל מגרש אשתו בע"כ בלי רשות ב"ד אשר יתירו באופנים ידועים שרשאי לגרשה בע"כ ונתקבל החרם שר"ג מאוה"ג עם כל קדושיו עמו שנתקבל ברוב תפוצות ישראל (ועיין בנב"י ח"ר א"ע סי' פ"ד שלא לגרש אשה בע"כ עשה הר"ג ז"ל לעולם) א"כ כל אשת ישראל אשר נתרצית לקידושין ושמעה מפי בעלה המקדש שהוא מקדש אותה כדת משה וישראל ואדעתא דרבנן מקדש עיין גיטין דף ל"ג בתוס' אנן סהדי דאדעתא דהכי שבעל יזרוק לה גט בע"כ שלא כרצון מנהיגי ישראל לא נתקדשה (ועיין פ' המדיר עוברת על דת משה ויהודית פי' רש"י שנהגו בנות ישראל אע"ג דלא כתיבי יעו"ש) ומה שנהגו לחק בישראל ממנהיגיהם הוה בכלל דת משה וישראל וא"כ הר"ג מאוה"ג וכל קדושים עמו הזהרו שלא וגרש אשתו בע"כ ואם הוא יעבור אדעתא דהכי לא נתקדשה כלל ויהי' ממילא כל בעילותיו לבעילת זנות וחזקה שאין אדם כשר עושה בעילותיו לבעילת זנות ובודאי לא נתן לה הגט אלא לצערה ואפי' יצווח שגמר לגרש אין אדם משים עצמו רשע ונשארת אשתו בחזקת א"א ואם בעלה ישא אשה אחרת עובר על חדר"ג שלא לישא שתי נשים ומי יהי' עדים בקידושין שניה שעוברים על לפני עור לא תתן מכשול לעזור לו לעבור חדר"ג ומי יברך ז' ברכות אין זה מברך אלא מנאץ ואשה שניה צריכה לקבל גט כמבואר בש"ע א"ע סי' א' דאנן סהדי דאחר שנתקן חדר"ג כל אשה המתקדשת דעתה שאם יחפץ בעלה לגרשה בע"כ אדעתא דהכי לא נתקדשה לו ולא הוה דברים שבלב כי הדברים גלוים וידועים ומפורשים כאלו הותנו בפומבי ודעת כל הנשים כן ודוק

ואין להשיב מדברי רשב"א גיטין דף ע"ה שחידש דלו יהי' נתינה בע"כ לא שמה נתינה אעפ"כ בגט הגם דכתיב ונתן בידה אעפ"כ מהני גט בע"כ דכל אדם יכול לסלק קנינו מהחפץ אשר קנה והאשה היא קנין כספו ויכול לכרות בלא דעתה וא"כ נימא ה"ה עכשיו מי יעכוב לכרות קנינו זה שיבוש הלא היא אמריה תאמר אם אני קנינך תוכל לכרות קנינך אבל אדעתא דהכי לא נתרצתי לקידושין ולא נהייתי קנינך כלל ואין לך מה לסלק ואם אי אתה חפץ