מחנה חיים אבן העזר חלק ג רעט

מחנה חיים סימן א שפעת ברכות ורב הצלחות לראש איש הלוחם במלחמות התורה ה"ה כבוד הרהמ"ג הרב כלב פייבל וועזל נ"י אב"ד דק"ק טארדאם יע"א

אחד"ש קבלתי שאלתו ואני לא מכיר את מעלתו נ"י בכל זאת פניתי מכל עמלי להיות נטפל לרופא נשבר לב ודך רוח והייתי זריז רק המעתיק לא גמר עד היום

אודות אשה מנאפת אשר מרדה בבעלה כמה שנים ואביה בא לבעלה אם לא יתן לה ספר כריתות תתחבר עצמה לא"י כי היא צריכה בעל ואז אם תאסר עצמה על בעלה בוודאי יתן גט פטורין ואם גם אז לא יתן גט תלך עם הא"י למרחק וכאשר התרה ע"י אביה כן עשתה נתחברה לא"י ונסעה עמו לבוקרשט והבעל נסע לבוקרטש ליתן לה שם גט ונסעה משם עם הנואף למרחוק לא נודע מקומם איה שוכנים ורובצים בטומאתם והבעל גנוח גנח על מעמדו כי אי אפשר לו להיות עוד בלא אשה וביקש להושיע לו אבל אי אפשר לו לדלג על ההרים המה המורים היתר של מאה רבנים

תשובה יישר כוחכם ה"ה מעלת כ"ת נ"י וכבוד אהובי הרב הגאון אב"ד דק"ק דעעש נ"י כפי מכתב מעלתו שהעתיק הערות תורה אשר טרח להקל עול הנעלב וגם כבוד מעלתו נ"י טרח לחקור כי יחם לבבו על הנבלה הזאת הנעשה בישראל ואקוה לקנא קנאות ד' לחקור כמה פנים וצדדי היתר לפני האיש ולייסר נשים נואפות כאלה שלא יוכלו לצער את בעליהן ליתן להם גט פטורין אם יתנו עיניהם באיש זר הן ישראל הן נכרי רק אבקש להודיע לי מקודם אם זה ברור שדרה בכפר עם פלוני ישראל כאיש עם אשה ביחד וגם אם יש בירור שהבעל הלך לבוקרשט כדי לגרשה אם ראה אותה שם ואם דבר עמה פן ואולי לא הי' שם ולא רצה לגרשה וגם אחפוץ לידע אם כבר קיים פ"ו אם יש לו בנים או לא וגם אם הי' לה התראות ב"ד בחמשה שנים שמרדה בו וגם אם מרוצה לשמוע לדברי חכמים אשר מצריכים נדרים ושבועות שלא יחפץ בה לעולם וכעת אכתוב רק סניף היתר אחד אשר חקרתי בעזה"י

ונלע"ד לחקור בעז"ה דבכה"ג שבגדה בו בבעל ודרה עם נכרי וזנתה עמו והלכה עם הנואף בארץ אחרת לדור עמו יוכל הוא לישא אשה אחרת ולא צריך היתר ממאה רבנים

דלכאורה קשה על כל אשה מנאפת תחת בעלה אם יש עדות ברורה תצא בלא גט דאנו סהדי אדעתא דהכי שתזנה תחתיו ותהי' אסורה באיסור טומאה לא קידש אותה כמו דאמרי' קידושין לשון הקדש שאוסר תשמיש שלה על העולם ואם תזנה תחתיו בודאי אדעתא דהכא לא קדשה וכ"ת הכא נמי א"כ לב"ש דלא יגרש אדם את אשתו אא"כ מצא בה ערות דבר עיין גיטין דף צ' היינו זנתה בעדים יעו"ש וא"כ איך אמרה התורה וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו היא לא צריכה שלוחין כלל דאדעתא דהכא לא קידשה בשלמא אם זנתה בהתראה ובעדים חפץ שתהרג בב"ד על נאופה וכן בקינוי נה ונסתרה אם זנתה תמות אבל כל זונה דעלמא שראו עדים בזנותה תצא בלא גט וצע"ג

אמנם משבשתא דיש חזקה חזקות כשרות אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות א"כ איך נימא דאנן סהדי שמחשבתו בשעת קידושין שאם תזנה תחתיו במזיד לא קדשה כלל א"כ יהי' כל בעילותיו שבעל אותה בעילת זנות ואמרי' בודאי קדשה אותה בכל אופן ואם יבורר שזנתה תהיה אסורה עליו משעת זנות ואילך ויתן לה ספר כריתות ושלחה מביתו א"כ נהפוך הוא חזקה דלא בעל בעילת זנות וקדשה בכל אופן ודוק

אך כל זה בדין תורה דיוכל לשלחה בע"כ ואפילו תברח ולא יוכל לגרשה מאי הפסיד יקח אשה אחרת דהא הדיוט מותר בשתי נשים א"כ מהכ"ת יהי' דעתו לעשות בעילותיו בעילות זנות אבל אחר תקנות ר"ג מאור הגולה דלא יוכל לגרש בע"כ וגם יש חדר"ג שלא ליקח שתי נשים, וא"כ אם מנואפת בורחות מאי יעשה האיש הכי יקח פנוי' ויעבור במזיד על ביאת זנות א"כ בודאי כל דעת המקדש שאם ח"ו תברח אשתו ותבעל בזנות ויחי' חיי צער אדעתא דהכא לא קידש ולא צריך ליתן גט כלל ודוק

רק יש לפקפק דגם כאן יש חזקה שאפי' בכה"ג לא חפץ לעשות בעילותיו בעילת זנות וכ"ת מה יעשה אם תרחק נדוד הנואפת הכי ישב גלמד, זה אינו דיכול לזכות לה גט ע"י אחר ויקח אשה אחרת וא"כ למה לו לעשות כל בעילותיו הקודמין לבעילות זנות יזכה לה גט ע"י אחר כמבואר ברמ"א סי' ק"מ וז"ל ה"ה אשה הנאסרת על בעלה מזכה לה גט ע"י אחר עכ"ל והגם שרמ"א כתב עוד שם וז"ל ויש מחמירין בזה עכ"ל כבר השיג עליו הט"ז יעו"ש אבל לפי חקירתי ממנ"פ אם יש תיקון ע"י זיכה ע"י אחר (קידש) [תיהני] אפי' אם תזנה עליו ואם כדעת יש מחמירים א"כ ליכא תיקון נשאר אנן סהדי אדעתא דהכי לא קידש כלל ודוק.