מחנה חיים אבן העזר חלק ב ב

הקדמת המחבר

יתברך העוזר וישתבח המושיע הוא הבורא שמים וארץ שרפים עומדים ממעל לו וחיות הקודש מנשאים כסא כבודו וכל צבא מרום יזמרו וישוררו תקפו וגדולתו וכגדולתו משגיח ממכון שבתו מעמקים על הארץ לעמוד לימין העזוב והרצוץ עוזר דלים ומושיע עזובים סומך חלושים ותומך מדוכאים עיני כל אליו ישברו ובטובו נותן ומשפיע לכל חי רצון

ואני הגבר האביון החלוש והמדוכה אחד מתוך רבבי רבבות ישראל אשר אביו ואמו עזבוהו ולא נשאר לו אלא ליתן עיניו ביושב השמים ועליו השלכתי מבטחי מנעורי והוא הגדיל חסדו עלי מעודי עד היום הזה מה אומר ואדבר ואספר מרב טוב אשר גמל עלי אגידה ואדברה עצמו מספר כי צרות רבות סבבוני רעות גדולות הקפוני כמה וכמה פעמים לא האמנתי בחיי וכרגע באפו חיים כרצונו מן המוצר קראתי יה ויענני מה אשיב לד' על כל תגמולוהי עלי ד' הגדלת חסדך עמי אם גם בכל נשימה ונשימה אהללך וככל רגש ורגש אשבחך ובכל הבטה והבטה אשתוממך אין די עולה על אחת מאלף אשר היטבת עמדי קטנתי מכל החסדים אשר עשית עמדי ולא ידעתי להודות לך רק בכזאת שאגיד זרועך לדור לדעת שכל קויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים כך

ואספרה שמך לאחי אני בעניי הכינותי לבבי להוציא לאור ספרי על אכן העזר ונשאתי עיני ליושב בשמים מאין יבא עזרי ובזכות אבותי ורבותי ז"ל מצאתי איש תמים הצנע לכת עם ד' אשר בקשתי ממנו להיות לי לעזר ואמר אם תעשה לי הדבר הזה שלא להזכיר שמי לא מפורש ולא ברמז אנכי אמלא בעזר ד' את משאלותיך להיות לעזר להוציא ספר הלז והשבתי לו רצונו של אדם זה כבודו אתה הכבוד מאסת יכבדך המלך ותהי' משכורתך שלימה מעם די אלקי ישראל אנכי אעשה כדבריך ואחלק מהספרים חינם לעניי לומדי תורה

ונתתי ללבי מאמר חכז"ל ברבה פ' חקת וז"ל משל לשלטון שעשה סעודה למלך אמר המלך איחכי שם אמרו לאו אמר אף אני אינו הולך לשם אף כך אומר הקב"ה הואיל ומשה אינו נזכר שם אף אני אינו נזכר שם עכ"ל, על כן חשבתי וגמרתי לקבל עלי שלא להזכיר שמי לא על ראש הספר ולא על גמר כל תשובה כאשר הורגלתי לעשות רק כסוף לברך על המוגמר ולכרוע ולהשתחות לד' על החסד אשר גמלני בלבד אחתום שמי

ועלי להזכיר למי שיגיע לידו ספרי חלילה לו לסמוך עלי לבדי רק אם הוא איש יודע להפליא שבחן דברי היטב הדק וישרו בעיניו גם אני אצטרף עמו כי ראה זה מצאתי בשו"ת הרא"ש כלל מ"ג סימן י"ב וז"ל תיפח רוחן של אותן הבאים לדון עפ"י ספרי וחבורי גדולים ואינם יודעים כלל לא במשנה ולא בגמרא שלפעמים טעה הסופר בין חיוב לפטור או כין אסור למותר או מחמת קוצר דעתם אלא יכינו דברי המחבר לאשורן ובאים לידי טעות עכ"ל הזהב היקר מפז ראה בעיניך שהרא"ש דואג על טעות סופר על כן אחריות העולה לא אקבל עלי ומי שיודיעני ששגיתי ברואה אשיב לו כיד ד' הטובה עלי אי"ה וד' יעזרני להציל אותי משגיאות מהיום עד עולם

ואבוא היום כזכות אבותי ה"ה אבי אדמ"ו הצדיק מו"ה מרדכי אפרים הנקרא כפי כל ר' פישל סופר ז"ל בן הצדיק ר' זוסמאן סופר ז"ל ואמי מורתי הצדקת לאה כת החשוב וירא אלקים מכבד התורה כבוד ר' יהודה לאשברין זכרונם לברכה ובזכות רבותי גאוני ארץ ומוסדי דור ה"ה הגאון כעל חתם סופר והגאון בעל שערי תורה והגאון כעל אמרי אש זכרונם לברכה לפניך מלך מלכי המלכים הקב"ה ברוך הוא וברוך שמו וכרוב כריעות וכרוב השתחויות אברך ממקור לבבי לשמחה במעונו בריך אתה ד' למדני חוקיך שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה אתן הודאה לך על העבר שהטבת עמדי זה הרבה שנים להוציא לאור ספרי פלס, ומחנה ומחברת שערי חיים ואומר שבח לאלף על אשר מטיב עמי כהיום לדפוס ספרי הנ"ל על אכן העזר ואתפלל לחסדיך על העתיד שתזכה אותי להפיץ מעיינותי חוצה הן בחריפות והן באגדה כאשר הוא עם לבבי אמן ואמן.