מחנה חיים חושן משפט חלק ב שנג

ובשעה"מ הל' יו"ט שחקרו בזה היטב. ועלה בדעתי לחקור בשלמא בט' חנויות או בחביות יין שנמצא או בדם הנמצא בפרוזדור וכדומה דשם יש פנים בפנים שונים אי אזלינן בתר הרוב הוה הבשר כשר ואי אזלינן בתר הקרוב הוה הבשר טריפה וכן בחביות אי אזלינן בתר הרוב הוה היין יי"נ ואי בתר הקרוב היין כשר וכן בדם נדה אי בתר הרוב הוה האשה והדם טמא ואי בתר הקרוב הוה האשה והדם טהור וכדומה אז מסתבר לילך בתר הרוב ולא בתר הקרוב אבל בעגלה ערופה אי אזלינן בתר רובא דעלמא א"כ אין כאן הבאת עגלה ערופה כלל ואם נלך בתר הקרוב יהי' הבאת עגלה ערופה א"כ זיל בתר הקרוב בשלמא בכ"מ דאזלינן בתר רוב דכח רוב עדיף כמו בסנהדרין אחרי רבים להטות בין לחיוב בין לפטור יש להרוב כח שנדע אם האיש זכאי או חייב, אבל כאן בנמצא חלל באדמה אפשר שהי' ההורג מהרוב אבל אי אפשר חיוב של הבאת עגלה ערופה דיש הרבה עיירות גדולות והוה ספק מאיזה עיר הי' ואת"ל דכל קבוע כמחצה על מחצה בכל זאת כל עיר פוטרת עצמה מכח שהוא מן הרוב בתוך הקבוע כסברת שעה"מ בסוף הל' מגילה דבתוך הקבוע כל עיר אומרת אני מן הרוב ולא צריך לקרוא המגילה שני פעמים יעו"ש סברא עמוקה, גם בעגלה ערופה צריך להיות קרוב ואם אנו דנין לילך בתר רוב יתבטל העשה של הבאת עגלה ערופה אז חידשה התורה דקרוב עדיף מהרוב, וא"כ בשלמא קו' ראשונה א"ש דס"ד דאפילו אם יש לפנינו עיר גדולה רק היא רחוקה ביותר מהעיר הקרובה אבל עכ"פ גם הוא קרובה אל החלל תביא היא עגלה ערופה אז שפיר קשה איך יהי' לר"ח קרוב עדיף מרוב, אבל כאשר משני דבליכא והקשה ניזל בתר רובא דעלמא קשה שפיר מאי הקשה ניזל בתר רובא דעלמא הא במקום דלא יהי' אפשרות להביא עגלה ערופה אע"פ שנמצא חלל שם חידשה התורה דניזל בתר קרוב וצע"ג

ונלע"ד לפרש קו' הגמ' דיש לומר כי אזלינן בתר רוב אם הרוב הוא בעצמו כט' חנויות או רוב סנהדרין או רוב הדרים המה ישראל וכדומה אבל בעגלה ערופה אפילו אם יש עיר רחוקה קצת דנפישא אותו רוב הוא רק ע"י קרוב, אם נתחיל שעיר הקרובה תביא עגלה ערופה יש לחקור הלא יש עיר רחוקה מזו דיש לה רוב כנגד עיר הקרובה אבל אם לא נזכיר להתחיל בעיר הקרובה ונאמר כאן נמצא חלל וע"כ אחד מן העולם הרגו מי יעלה בדעתו לומר שזאת העיר תביא עגלה ערופה מכח הרוב הלא היא ג"כ בכלל רובא דעלמא וכנגד רוב העולם היא מיעוט ומהיכי תיתי תביא היא עגלה ערופה יותר מסתבר לומר שהקרובה תביא דלה נשאר מעלת קרובה, אבל אם ניזל בתר רובא דעלמא אותה עיר אין לה מעלת רוב וע"כ צריך לומר מכח הקרוב תקבל מעלת רוב וקשה מנ"ל להתחיל במעלת קרוב ותביא לעיר השנית מעלת רוב נתחיל במעלת רוב ותהי' העיר מיעוט ותשאר להקרוב מעלת קרוב והיתה קו' הגמ' כך, בדליכא אבל בדאיכא מביאה הגדולה וקשה ניזל הך עיר בתר רובא דעלמא א"כ לעולם לא משכחת דקרוב יהי' נדחה מחמת עיר דנפישא, ומשני ביושבת בין ההרים הפסוק מתפרש בכל אופן אפילו ביושבת בין ההרים ואז מסתבר לילך בתר רוב א"כ אי אפשר לומר דהתורה איירי בכל אופן אפילו בנפישא והדרינן דתורה איירי דוקא בדליכא אבל אי איכא דנפישא אזלינן בתר רוב אם היא ג"כ קרוב דאז יביא הרוב עגלה ערופה דרובא עדיף מקרוב, דלא אזלינן בתר רובא דעלמא דא"כ יתבטל הבאת עגלה ערופה וצריך לילך בתר קרוב ואז ממילא אזלינן בתר עיר שיש בה רוב א"כ עכ"ח דתורה איירי בדליכא דאל"כ איך אמרה התורה שהקרובה תביא עגלה ערופה הלא ביושבת בין ההרים ע"כ יביא עיר שיש בה רוב אלא עכ"ח בשווין איירי, א"כ הדרינן לסברא בכל אופן אף באינה יושבת בין ההרים] מתחילין בקרוב ואם יש עיר שגדולה ברוב עם רובא עדיף מקרוב והבן כי עמוק הוא

ולפ"ז מיושב הרמב"ם בפ"ט מהל' רוצח שכותב בסתם שיש בה רוב כנגד עיר הקרובה מביא עגלה ערופה והקשה הכ"מ למה לא מביא התנאי אם היא יושבת בין ההרים ודו"ק.