מחנה חיים חושן משפט חלק ב רפ

גם ראיתי שהשיב על דברי הא עכ"פ גופו לא שבת ומאי מהני שהוא שליח החולה עכ"פ לא נח בשבת פלא בעיני הלא רואה שחקרתי שם בתשובה מאי מהני מצות מילה שהמול עושה מצוה הלא מבטל שביתות גופו ותשובתי שם יען דעכ"פ שובת כל היום רק אם עושה מלאכה מכח העבירה נחשב לביטול שביתה אבל אם אין כאן עבירת מלאכה אינו עובר שביתה דומיא דכהן העובד בביהמ"ק ודוק בקצירת אומר

ואעתיק מכילתא אשר ציינתי שם בספרי בפ' ויקהל וז"ל כל העושה בו מלאכה יומת ריב"ב אומר הרי גוים שהקיפו את ערי ישראל וחללו את השבת שלא יהיה ישראל אומרים הואיל וחללנו את השבת מקצת נחלל כולו ת"ל מחלליה מות יומת כהרף עין עכ"ל הרי מבואר שהיה מקום לומר מי שחילל שבת רגע בהיתר אינו עובר עוד אפי' על הל"ת וצריך קרא שעובר על השאר היום וא"כ בעשה יש לחקור כאן שביטל רגע אחת א"כ אינו עובר עוד על העשה כאשר חקרתי שם אבל האמת שגם השביתה יש עליו כי כל רגע מצוה לשבות ודוק

ואשים קנצי למלין הגם שראיתי במכתבו דברי שנונים בונה וסותר בסברה שלי ומפלפל פלפול נאה יישר חילו לאורייתא אבל אני מוטרד גדול הלואי שאוכל להשיב לכל השואלים דבר הלכה למעשה ואין פנאי להשיב על חדושים ורק מעט השבתי להצדיק דברי בספרי דברי הטרוד הדש"ת. סימן ל

שאלה ג' אנשים נסעו למרחוק לסחור והיו בדרך במלון בכפר אשר אין דר שם יהודים ונחלה אחד מהם ר"ל ואחר איזה שעות התחיל להיות גוסס והיה גוסס והולך ר"ל ג' ימים לילה ויום ופתאום הוגד להם כי בא איזה חשד עליהם לאמור כי הם המה היה במעל אשר נעשה גניבה במחוז קרוב משם ויראו לנפשם כי המה גרים בארץ נכריה מי יריב ריבם אם יעוללו עלילות ברשע על אנשים כנים וברחו לנפשם והניחו חבריהם הגוסס שם אצל הערל והגם שהיה לבם דוה עליהם אבל ההכרח לא יגונה ואחרי עבור שבועות שתים באו לשם יהודים אחרים וסיפרה הערלות להם אשר עשו לה שני יהודים ממקום פלוני שברחו והניחו חבריהם גוסס אצלה ואשר עשתה כי אחר שברחו בא בלילה בעל עגלה אחד ובקשה ממנו שיקח על עגלה שלו יהודי החולה ויוביל אותו למקהלות ישראל ולא נודע לה היכן הובילו אותו והלכו היהודים לדרוש למקהלות הקרובים ובקהלה אחת הקרובה הוגד להם מגבאי דח"ק דשם כי בימים ההם אשר הזכירו נמצא על הדרך איש יהודי מת והובא אצלם אבל היה נפוח מאוד והסתכלו על סימני גוף ולא מצאו כלל והיה מונח רק בכתונת על פני צידי השדה ולא יוכלו לדעת מי הוא זה וקברו אותו וכאשר ספרו זאת בשובם נמצא כי אמת הדבר כי שני חברים הנ"ל ספרו ג"כ כי ברחו משם והניחם ריעם גוסס ולא ידעו מה נעשה בו ובאו אבותיו של הזה בכח ירושה שהיה לו בית וכרם ובנים לא היה לו א"כ ירושת אב דאורייתא שהוא יורש את בנו והאשה אומרת כל זמן שהב"ד לא יתירו לה לינשא לאיש אחר תשב היא בבית ותחזיק בכרם ולא תתן ששום אדם יחזיק עצמו בנכסים ולא תיקח מחמיה כתובתה ותלך לה אם לא תוכל לינשוא לאיש אחר על כן נסתפק כדת מה לעשות הדין אם מי וגם אולי יש בעדות זה כח להתיר גם את האשה לנשוא לאיש אחר

תשובה הדבר בסבך החקירה לדעת הדין וד' יאיר עיני בהלכה לברר מה שנוגע להירושה מה שנוגע בהיתר האשה בעזה"י לכאורה אשה זו מותרת לשוק בעדות זה שמעידין שני עדים שעזבוהו אחר שהיה גוסס ג' ימים שלמים מעל"ע דהא הב"ש בסי' י"ז ס"ק צ"ד כתב וז"ל ואם הוא גוסס ג' ימים מעידים כמ"ש ביו"ד וכ"כ בס' ב"ה עכ"ל הרי שעל הגסיסה של ג' ימים מעידים ואם כן האשה מותרת לשוק וממילא האב יורש מה שנשאר יתר על כתובתה ודוק

אמנם ראיתי בשג"א החדש סי' א' שהתמרמר מאוד על הב"ש ועל הב"ה דזה דווקא מהני לאבילות יען דרוב גוססים למיתה וא"כ אם מעידים שראו לפני ג' שהיה בעלה גוסס מעידים עליו אחר ג' ימים דבודאי מת וכל זה לאבילות אזלינן בתר רוב אבל לענין להתיר אשתו דלא אזלינן בתר רוב במים שאין לו סוף הגם דרוב הנטבעים אינם נמלטים וחיישינן על מיעוט הנמלטים וה"ה בגוסס הגם דרוב גוססים מתים אבל יש מיעוט דנתרפאים וא"כ חיישינן על המיעוט ואין חילוק אם ראו העדים הגסיסה יום אחד או ג' דאפילו אם ראו גסיסה אפי' שעה אחת יש ג"כ הך הרוב דרוב גוססים למיתה ואפילו ראו הגסיסה ג' ימים מעל"ע יש ג"כ מיעוט המתרפאים וא"כ כמו דלא דאזלינן בתר רוב בנטבע במים שאין להם סוף ה"ה דלא אזלינן בתר רוב גוססים למיתה והתפלא מאוד איך שגו ברואה גדולי פוסקים יעו"ש

ונלע"ד לחקור בעזה"י דלכאורה הקשתי שהשג"א מסיים בסוף שבדיעבד אם נשאת לא תצא ל"ש שמעידים שראוהו גוסס שעה או שהיה גוסס ג' ימים אם נשאת לא תצא אבל לכתחילה לא תינשא אפי' ראוהו גוסס ג' ימים יעו"ש ולדעתי יפלא דבשלומא אם ראוהו גוסס שעה אחת או יום אחד אז מהני עדותם בדיעבד דיש רוב בעולם דרוב גוססים למיתה ומסתמא מת גם בעל האשה הזאת דהיה מן הרוב גוססים אשר ימותו עד ג' ימים דאזלינן בתר רובא ואמרינן בודאי בעלה הראשון היה מת בתוך ג' ימים אשר התחיל אצלו הגסיסה אבל אם העדים מעידים שראוהו גוסס ג' ימים מעל"ע א"כ יצא זה מכלל רוב גוססים למיתה דהא רוב גוססים ימותו בתוך ג' ימים משעה שהתחיל הגסיסה וזה לא מת בתוך ג' ימים א"כ כאן דאיפליג משאר רוב גוססים ולא מת תוך ג' ימים א"כ ראה ראינו דהוא אינו מן רוב גוססים למיתה וא"כ הוא מן המיעוט גוססים שאינם מתים ע"י הגסיסה והך רוב גוססים למיתה בג' ימים נתהפך לברר שהך גוסס הוא מן המיעוט שאינם באים ע"י גסיסה למיתה דאם היה מן הרוב למיתה היה לו למות בתוך ג' ימים ואוקמיה אותו בחזקת חי כמו דאמרי' בזקן בן מאה שנה דנותנים אותו בחזקת שהוא קיים כיון דאיפלג איפלג עיין בגיטין דף כ"ח ועיין בירושלמי שם ה"ה כאן כיון דאיפלג דנשאר ג' ימים בגסיסה ה"ה איפלג דנשאר חי והיה הדין אם נשאת תצא וצע"ג

ואפילו לשיטת מן ראשונים דלא פסקינן סברת כיון דאיפלג איפלג עיין רשב"א גיטין דף הנ"ל דדעת רי"ף ורמב"ם כן הוא יעו"ש היינו שם הוא להקל לאמור