מחנה חיים חושן משפט חלק ב קצט

בסיום הדפסה קבלתי מאחי הרב ר' זוסמן נ"י להדפיס זה משמו וז"ל

ח"ס או"ח קי"ז מקשה על ריטב"א מתחילה הקשה מנין שנתן מתנות באגב דלמא בחצר ותי' שחצר צריך להיות מתחילה שלו ומחדש סברת הש"ך בסי' ר"ב ואח"כ הק' ממתני' שמטלטלין נקנין באגב ותירץ מתני' מיירי בחצר שאינה משתמרת ופלא מה קשה לו ממתני' הא כבר כתב הסברה שחצר צריך להיות מתחילה שלו ע"ש והנה קשה על ריטב"א וש"ך הרבה גמרות שמצינו גיטה וחצירה באין בב"א כנודע ונראה ב"ה לחדש דבר ידוע הירושלמי פ' האומר במתנה א"א לעשות שליח כי צריך שליחות מבעל ממון והקשה מגט שתעשה שליח קבלה ותי' תורה זכתה לה וכן בעבד עי' קידושין כ"ג גמרי' לה לה מאשה וידוע שא"א שהמזכה יוכל להיות זוכה בעבור המקבל יען שלא יצא מרשות לרשות ואפי' במקח וממכר א"א למוכר לזכות בעבור הלוקח אבל לא העיכוב מצד הלוקח כי הלוקח יוכל לעשות שליח שאחד יזכה בעבורו וגם חצר של זה יוכל לזכות כמבואר בסוגי' ד' מדות כידוע ועי' נתיבות קפ"ז בזה ואומר סברה אחת בשלמא במתנה שא"א למקבל לעשות שליח כי הוא אינה בעל ממון ורק הנותן צריך לעשות שליח א"כ א"א שחצר עם המטלטלין לקנות בב"א כי מקודם לא הי' למקבל שום כח לעשות החצר להיות שליח וגם הנותן לא היה אפשר לזכות ע"י חצרו למקבלו רק אם כבר יצא החצר מרשות הנותן אז יוכל להיות שליח ע"כ צריך להיות החצר מתחילה של מקבל ואח"כ עושה הנותן שליח כמו אם מזכה המתנה ע"י אחר שהוא עושה שליח כי הוא בעל הממון אבל במכירה הי' יוכל הלוקח לעשות שליח וכן חצר של מוכר הי' יכול לעשות שליח לקנות בעבורו מאיש אחר אבל לא מבעל החצר יען שלא יצא מרשותו אבל אין העיכוב מצד הלוקח א"כ כיון שהי' ללוקח כח לעשות שליח מקדמת דנא א"כ שפיר חצר ומטלטלין קנה בב"א כי לא צריך לצאת החצר מתחילה מרשות המוכר אלא קונה בב"א והבן ע"כ שפיר הקשה הריטב"א על מתני' ותי' שא"א בב"א אבל מתני' מיירי במכירה צריך לתרץ מצד חצר שאינה משתמרת אבל בגט התורה זכתה לה לעשות שליח קבלה א"כ יש לה כח לעשות רק הבעל א"א לזכות חצרו וגטו ממנו יען העיכוב מצידו ולא מצידה ע"כ בא בב"א ומיושב הכל ב"ה אבל הש"ך מחדש יותר גם במכירה א"א עי' סי' קל"ח א"כ לא הי' נעלם מהש"ך הריטב"א מה שהשיגו כל אחרונים עליו כידוע. הק' זוסמן סופר ושלא להוציא הנייר חלק אציג פה דבר תורה אשר הציע בני נ"י לפני

עיין בנב"י מהד"ק חא"ח סי' ל"ה שכ' בד"ה והנה מ"ש וז"ל הנה זה פשוט שאיסור נדה חל על איסור א"א משום דהוה איסור מוסיף מגו דאיתוסף איסור נדה לגבי בעלה אמנם כ"ז אם ביאה ראשונה ששכב אצלה הנואף היה בנדתה חל עליו איסור נדה אף שא"א קדים מ"מ הוה איסור מוסיף אבל אם ביאה ראשונה ששכב אצלה הנואף היתה טהורה מנדתה ואז תיכף נאסרה לבעלה משום טומאה ואז אף אם נעשית אח"כ נדה לא חל איסור נדה כלל דאין כאן איסור מוסיף לשום אדם דלכל העולם כבר אסורה משום א"א ולבעלה כבר אסורה משום טומאה עכ"ל ודבריו צע"ג הא מבואר בקדושין דף ע"ז ע"ב דכה"ג שנשא אלמנה גרושה וחללה וזונה לוקה ד' ופריך הגמ' דלמה ילקה משום זונה מאי איסור מוסיף אית בה אמר ר"ח בר רב קטינא הואיל ושם זנות פוסל בישראל וכ' רש"י בד"ה מה איסור מוסיף אית בה וז"ל במה נאסר משום זה שלא נאסרה קודם לכן הואיל ושם זנות פוסל אפי' בישראל כגון אם זינתה תחתיו נאסרת על בעלה ה"נ אע"ג דהאי זנות לאו תחת בעלה הוא מיהו שם זנות אשכחן בי' מוסיף בעלמא עכ"ל ועיין ברמב"ם פי"ז מה' א"ב ה"י וא"כ אף כאן הא לבעלה היתה פ"א מותרת ואיסור נדה היה איסור מוסיף לגבי כ"ע מתוך שנאסרת על בעלה וא"כ מה הוה שנאסרת לבעלה משום טומאה מ"מ מיקרי אח"כ איסור נדה איסור מוסיף יען דשם איסור נדה הוה מוסיף לגבי בעלי' דעלמא וגם לגבי אשה זו מקרי איסור מוסיף לחייב הבועל עלי' משום ב' איסורי' כמו דאמרי' בקדושי' בזונה גבי כה"ג וצע"ג

ובזה אמרתי ליישב קו' א"מ בתשובותיו סי' י"ב שהקשה על הדרישה וב"ח וש"ך שפי' דברי טור ביו"ד סי' רל"ד שכ' אשה שאמרה הנאת תשמישי על כל העולם יפר חלקו ותהא מותרת לו עד שתתגרש ואז אסורה לו והקשה הב"י דהא באוסרת תשמישה עליו אין הבעל צריך להפר לה דהא משועבדת לו ותירצו דהא דאמרי' אם אסרה תשמישה דאין הבעל צריך להפר לה הוא דווקא אם אסרו על הבעל לחוד אבל אם אסרה תשמישה על כל העולם אז הוה כולל מיגו דחייל על כל העולם חייל נמי על הבעל יעו"ש והקשה הא"מ לפי דברי תוס' נדרים דף צ' חייל הקונם בנטולה אני מן היהודים משום כולל יען דלבעל היא מותרת יעו"ש וא"כ מאי כולל הוה כאן דלבעל נאסרה משום כולל דמגו דחל על כל העולם ועל כל העולם גופי' אינו חל אם להבעל אינו מותרת וא"כ אין כאן שום כולל יעו"ש ולדעתי העני' נראה דלעולם הוה איסור קונם תשמישי על כל העולם או איסור כולל או איסור מוסיף (עיין תוי"ט בנדרים ובשה"מ) לגבי אחרים מתוך שנאסרה לבעל שהיתה מותרת נאסרה ג"כ עליהם והוה כמו איסור נדה ואיסור זנות והגם שבנידן דלבעל ג"כ אסורה מ"מ מיקרי איסור הנ"ל איסור כולל או מוסיף דהא שם זה מקרי כולל או מוסיף בעלמא וא"כ שפיר יכול לחול האיסור קונמת על אחרים וממילא חידשו כיון דחל האיסור על האחרים שהיתה מותרת נאסרה ג"כ על בעלה מכח כולל ודוק. דברי בנך הנאמן יעקב שלום סופר