מילי דאגדתא ושו"ת ס

עבודת אלילים יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל יבא אשת פוטי פוטיפרע ותעיד ביוסף שלא נחשד על העריות, יבא נבוכדנצר ויעיד בחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם יבא דריוש ויעיד בדניאל שלא ביטל את התפלה יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני ויעידו בישראל שקיימו כל התורה כולה שנאמר יתנו עדיהן ויצדקו. דברים הללו צריכין ביאור היטב א' דהיאך שייך שהקדוש ברוך הוא שהוא העד הוא הדיין לפלפל עצמו עם האומות וכי יתראה להם בנבואה או בחלום ידבר בהם ב' תמוה היאך שייך לומר שיפסלו הקדוש ברוך הוא לעדות ג' דאמר שיבא נמרוד לאברהם ולבן ליעקב וכי יקומו לבן ונמרוד בתחיית המתים להעיד בהם ד' וכי האומות אומרים שאברהם ויעקב לא קיימו את התורה הלא הם לא אמרו רק על הישראל שבדור הזה שלא קיימו את התורה ה' קושית המהרש"א אמאי לא חשיב בלעם שהיה גם כן נביא עכו"ם ו' תמיה גדולה בעיני דאטו בלדד השוחי ואליפז התמני וצופר הנעמתי היו אצל כל אחד מישראל שיעידו שקיימו את התורה אם לא על פי נבואה הא נבואה אינו רק שיודע מפי הקדוש בריך הוא שהגיד להם וכיון שכבר פסלו להקב"ה שאמרו כלום יש אב מעיד על בנו היאך יאמינו בנבואה שמעיד בשמו. ובביאור הדברים נראה דמקודם נקדים מה שכתבתי זה כמה פעמים דכל היכי שהש"ס רוצה ליישב שלא תקשה על משפטי השי"ת מיישב אותו דרך פילפול כאילו מפלפל עמהם. והנה לכאורה תמוה גדולה על משפט השי"ת לעתיד לבא דלעתיד לבא כתיב בקרא העיר היוצאת אלף תשאר מאה והיוצאת מאה תשאר עשרה. וזה יהיה על ידי בזוזי ובזוזי דבזוזי כמבואר בכתובות. ולמה במצרים כשרצה להמית הרשעים שבדור היה חושב בכדי שלא יראו המצרים במפלתן של רשעים ולעתיד לבא יהיה להיפך. וליישב זה נראה דהנה הקב"ה יש בו מידת צדיק שהוא מוצדק מכל בריותיו שאפי' רשעים שבגיהנם מצדיקין עליהן את הדין ולכך לעתיד לבא כשירצה להגביה קרן ישראל במעלה שאין למעלה הימנו וכל הרשעה כולה כעשן תכלה ואותך לא אעשה כלה וכיון שהאומות יודעין שיש הרבה רשעי ישראל לא יצדיקו עליהן את הדין ולכן מוכרח הוא לכלות כל רשעי ישראל בפרהסיא ולא ישארו רק צדיקים עד שבעצמם יכירו שראוין הישראל להנשא במעלה הגדולה כזו ויצדיקו עליהן את הדין כמו הרשעים שבגיהנם ויאמרו יפה זכית יפה חייבת כמבואר בשיר השירים ה' בקרא דמה דודך מדוד שככה השבעתנו ופירש רש"י שם שכך שואלין האומות לישראל מה אלקיכם שכך אתם נצלבין עליו כמו חנניא מישאל ועזריה. ולזה כשיבא לגאלם ולנשאם יעידו האומות שכן ראוי להם שהרי הן נהרגין ונצלבין עליו כמו חנניא מישאל ועזריה. ולפי זה אתי שפיר כל הסוגיא בסייעתא דשמיא שמקודם אמר הקב"ה אני מעיד בהם. הכוונה לתרץ מה שלא עשה זה לכלות הרשעים בצנעה ועל זה אמר בלשון מליצה אני מעיד בהם. כלומר אם יעשה בצינעה לכלות הרשעים ולהשאיר הצדיקים שהקדוש ברוך הוא יעיד עליהם. ועל זה אמר שלא יהיה צידוק הדין שהאומות לא יצדיקו את הדין עליהם כי הם ידעו שהיה ביניהם הרבה רשעים ולא ידעו אם יכלו או לאו. וזהו כוונת אמרם כלום אב מעיד על בנו. כלומר כמו שאין האב מעיד על בנו כמו כן אין מה שהשם יתברך יודע אין בזה עדות להיות צידוק הדין נגד האומות שאין יודעין. וחזר ואמר יבואו שמים וארץ ויעידו פירוש כי כשהישראל בשלוותן ויושבין על ארצותם היו פירותיהן משונה מדרך הטבע כי שפעת