מילי דאגדתא ושו"ת נח

הצדיקים שבהם לא היה יכולים לאכול הבשר גשמי ולכך התאוו תאווה שיהיו יכולים לאכול הבשר גשמי עיין שם שהארכתי הרבה מאוד. היוצא לנו מזה שמאכל ישראל היה דבר הקרוב אצל הרוחני ולא היו יכולים לסבול מאכלים הגשמים ולפי זה אדם הראשין קודם הקילקול ודאי שהיה גם כן מאכל רואני מאכלו. ולפי זה שפיר מברכינן המוציא לחם דהנה מלבד שברא מאכל האדם יש מאין יותר הפליא לעשות שאף שיצא מהארץ הגשמי הוציאו מן הארציות ועשאו ריחני ובדבר הזה יש בהפלאה יותר מכל הברואים שהוציא מן הארץ הגשמי רוחני ובודאי ראוי לברך על הנס היותר מפליא ולכך מברכינן המוציא לחם מן הארץ. כלומר דמברכינן על ההפלאה גדולה שהוציא מאכל אדם מן הארציות ועשאו ריחני להיות ראוי למאכלו ואנן כדמעיקרא מברכינן וזה שהשיב מנשה לרב אשי מהיכא דקדים בישולא. כלומר אנן מברכינן על דמעיקרא מהיכא דקדים בישולא שהמאכל היה תיכף ראוי לאדם וממילא ידעינן שאז היה קרוב לרוחני והיה צריך להוציא מן הארציות ולזה מברכינן המוציא ולא בורא ובזה אתי שפיר מה שהקשה הטורי זהב. אהא דאמרינן התם בשלמא אי אמרינן המוציא אשמעינן טעמא ואשמעינן הלכתא והקשה הטורי זהב דהא גבי ברכו את ד' המבורך אמרינן שיוציא עצמו מפלוגתא וגם קשה הלשון דאשמעינן טעמא ולפי הנזכר לעיל אתי שפיר דלכאורה קשה דאף דעיקר ברכה על העבר מכל מקום בעינן שנהנה עדיין מהבריאה כמו ברכת בורא מאורי האש מה שאין כן בברכת המוציא שאיננו כלל עכשיו. ולתרץ זה כאמר שהמוציא נאמר על שמוכן להוציא כמו המוציא מחבירו וכיון שלעתיד יוחזר להיות כך ואמרינן היום אם בקולו תשמעו והיכן כל יום ויום להיות כך לכך מברכינן יותר המוציא ולכך מברכינן על דקדים בישולא לעשות פועל דמיון שהישראל תיכף שהתחילו לשוב כגמרין על ידי השם יתברך והישראל אין צריך רק לעשות התחלה כמאמרם ז"ל אם אתם פותחים נקב כמחט סדקית וכולי ודין זה חידש מנשה והוכשר בעיני רב אשי וקבעו לדינא

שם ביקש דוד לעבוד עבודה זרה שנאמר ודוד בא עד הראש והנה חושי הארכי לקראתו וא"ל מלך שכמותך יעבוד עבודה זרה אמר ליה מלך שכמותי יהרגני בני א"ל מ"ט נסבת יפת תאר. והוא תמוה מאוד דבשביל שבנו רוצה להרגו יעבוד עבודה זרה. ונראה לפענ"ד ליישב על נכון דהנה שם ע"ז לא נאמר דוקא על עובדי כוכבים ומזלות כמבואר בבבא בתרא דף ק"י שאמר יהונתן בן גרשום כך מקובלני מבית אבי אבא לעולם ישכיר אדם את עצמו לעבודה זרה ולא יצטרך לבריות והוא אינו יודע מאי ע"ז עבודה שהוא זרה ממנו עיין שם. אלא אפילו אם מאמין על שאר איזה סיבה לומר שעל ידי סיבה זו ימצא פרנסתו ולומר כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל וגומר נקראת עבודה זו עבודה זרה כמו שאמר איוב ל"א אם אשמח כי רב חילי וגומר אם אראה אור כי יהל [כלומר שיש לו טובה רבה עד שיאירו עיניו] ויפת בסתר לבו ותשק ידי למו פי [כלומר שיאמר כוחי ועוצם ידי נתן לי כל הטוב] לפי שגם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל ועיין מה שכתבתי במקום אחר לפרש מה שאמרו חז"ל שיש אומה שמאמינים לאבק שברגליהם ואף בשירות שמשרת אי עובד עבודה שאינה לפי כבודו יש לקרות לעבודה זו עבודה זרה כלומר שזר מעשיו בעבודה זו ולפי זה לכל אחד יש לו עבודה זרה אחרת. ונמשיל לזה כי לאיש עני שיכול לפרנס עצמו