מילי דאגדתא ושו"ת נה

תתן את יבולה וזהו שצוה הקדוש ברוך הוא שש שנים תזרע שדך ולא תבור שנה אחר שנה כמנהג העולם רק השמיטו בשביעי מפני שהוא קודש דכל שביעי קודש הוא כמו שבת בראשית והקדוש ברוך הוא הוא המוציא פירות בארץ ישראל ולא הטבע והכתיב מנוחה לעצמו בשביעית כמו שבת בראשית. ובזריעת שש רצופים ובהשמטות שבע יבורר לישראל שהארץ של הקב"ה ועל זה מסיים והם לא עשי כך אלא חטאו וגלו פירוש שלא האמינו בהשגחת השי"ת והובירו שנה אחר שנה וכשהיה מגיע זמן זריעה בשביעית זרעו כי לא האמינו כי רק ארץ ישראל תחת השגחת הקדוש ברוך הוא ובודאי לא הובירו כולם בשנה אחת רק בשנה שזה זרע זה הוביר והעולם נידון אחר רובו נמצא שחטאו ישראל כל השנים שהיו בארץ ישראל מה שהובירו שנה אחר שנה מחמת חוסר האמונה שהיה בהם. ולכך הוצרך יחזקאל לסבול מספר ימים נגד כל השנים שהיו בארץ ישראל כיון שהיה בכל שנה חטא חוסר אמונה בארץ ישראל. אמנם מה שחטאו בזריעה בשביעית זה חטא יותר גדול שחיללו את הקודש דחילול שביעית כמו חילול שבת לכך היה גלות לכל ישראל שבעים שנה וחטא של חוסר אמונה שהיה בכל שנה סבל יחזקאל יום לשנה ובזה מיושב הכל ודו"ק

שם ויעבור הרנה במחנה וכו' באבוד רשעים רנה ומי איכא חדי קמיה קדוש ברוך הוא במפלתן של רשעים והכתיב בצאת לפני החלוץ אומר הודו לד' כל"ח ואמר ר"י מפני מה לא נאמר כי טוב בהודאה זו לפי שאין הקב"ה שמח וכו'. מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה באותו שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה א"ל מעשי ידי טובעין בים וכו' שקשה והלא ישראל באמת אמרו שירה אחר שנטבעו המצרים וגם באחאב אחר מיתתו ועוד מה צרה יש באבידת אפיקורסין הגרועין יותר ש מבהמות לכן נראה כי הנה מבואר הוא דכשהקדוש ברוך הוא עושה משפט ברשעים שמו מתגדל ומתקדש כדכתיב נודע ד' משפט עשה וכן פירש רש"י בכמה מקומות ובודאי הקב"ה חדי בזה. אמנם זה דוקא כשהוא משפט צדק ולזה כל הלילה שקיטרגו המקטריגים הללו עובדי ע"ז יהללו עובדי ע"ז ולשבועת האבות הוכרח להציל את ישראל ולהטביע את מצריים למען יצאו ברכוש גדול וכיון שהללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז היה נראה לפני המקטרגים כביכול כעול בחיקו יתברך ולכך לא שמח במפלתן משא"כ אחר שירדו בים והיתה יהודה לקדשו והאמינו בד' וזכו ישראל ונעשה המשפט של המצרים משפט צדק ראוי לומר שירה על שנתגדל שמו של הקב"ה וכן ביהושפט דכתיב שם ועוד העם לא הכינו לבם וגו' לכך לא שמח וכן באחאב אשר בשבילו נגף ישראל כדכתיב ראיתי את העם נפוצים כי בהדי הוצא לקי כרבא ונענשו שלא במשפט לכך ליכא שמחה לפניו

בפרק חלק שאלו רומיים את ר' יהושע בן חנניא מנין שהקדוש ברוך הוא מחיה מתים ויודע מה שעתיד להיות אמר להו תרווייהו מן המקרא הזה. הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה א"ל דלמא וקם העם הזה וזכה אמר להו נקוט מיהת פלגא בידך שיודע מה שעתיד להיות. והוא תמוה דהיאך אמר תחלה תרווייהו מן המקרא הזה ואחר כך חזר ואמר רק פלגא ב' קשה מה שייך לשאול אם הקב"ה יודע עתידות כיון שהוא עושה הכל כרצונו ג' מה שייכות אלו השני קושיות להדדי. וליישב כל זה נראה דהנה ודאי שהיו הרומיים יודעין הרבה פסוקים שנאמר בהן תחיית