מלחמת השם על יומא ג

ועוד כתב הרי"ף ז"ל ואע"ג דקי"ל כר"י דאמר תינוקת בת י"ב וכו' ואנן לא חזי לן דפליגי ר"ה ור"נ בהא וכו' עד ור"ה ור"נ מיירו בתינוקת: אמר הכותב ברוב חילוף הספרים הלכה זו אין לה הכרע אבל לפי גירסא זו אין דברי בעה"מ ז"ל נכונים שאין להעמיד מימרא סתם בתינוקת ולא בתינוק שאין כן דרכן ומדתן של חכמים לומר סתם דין לנשים אלא לאנשים אבל סתם דיניהם בזכרים שונים אותן כענין ששנינו תינוקת בת יום אחד מטמאה בנדה בת עשרה ימים בזיבה תינוק בן יום אחד מטמא בזיבה ומטמא בנגעים ומטמא בטמא מת ומאכיל בתרומה ופוסל מן התרומה ונוחל ומנחיל וההורגו חייב לא שנו בנקבה אלא דינין המיוחדין בה ושונין הכל בזכרים ואלמלא כן היו מפרשים בגמרא בתינוקת ושמעתין נמי דיקא לפום מאי דבעינא לפרושי קמן דלא מוקמינן לן סתמא בתינוקת דוקא ועוד למה לא פירשו ר"ה ור"נ אף דין הזכרים כמו שפי' ר"י ועוד דהא (אנן) [בן] ומשלימין קאמר ואי בתינוקת ה"ל למימר בת ומשלימות ואע"ג דר"י אמר בתינוקת בן ומשלימין התם משום רישא וסיפא משום סירכא דידהו כי ההוא דאמרי' אתרוג בשביעי אסורה משום סוכה בשמיני אסורה ופירושה כפי זו הגירסא כך הוא בן ח' שנים שלימות כלומר שנכנס לתוך תשע בבריא ובן תשע שלימות בחולה מחנכין אותן לשעות וכל השנים האמורים בשמועה זו שנים שלמות הן שחל יוה"כ להיות בשנה של אחר זמן וכן פי' רבינו שלמה ז"ל בן עשר בן י"א משלימין מדרבנן בן י"ב שלימות שהוא נכנס לתוך שנת הי"ג משלימין דאורייתא פי' בתינוק משום דקסבר תוך זמן כלאחר זמן לעונשין דפלוגתא היא במסכת נדה ור"נ אמר בן ט' בן עשר מחנכין אותן לשעות בן י"א שלימות משלימין מדרבנן בן י"ב משלימין מדאורייתא אף זו בתינוק ומשום דקסבר תוך זמן כלאחר זמן כדר"ה ור"י סבר תוך זמן כלפני זמן לפיכך בן י"ב לזכר אין משלימין דאורייתא ופליג נמי בחינוך ודכ"ע אין בין תינוק לתינוקת כלום בחנוך שעות ולא בהשלמת של דבריהם שחכמים אין נותנין דבריהם לשיעורין ואין להחמיר על הנקבות יותר בחנוך דעיקר חנוך לנער הוא כדאמרינן במס' נזיר בפ' מי שאמר השני בנו חייב לחנכו במצות בתו אין חייב לחנכה והיינו דרמי' מתני' עליה דר"י ופריק לה שנה או שתים סמוך לפרקן והפרק הוא שנת י"ג לזכר שהוא עונת הנדרים והכי אמרינן בפרק בא סימן לפני הפרק דהיינו קודם לשנה זו ולאחר הפרק לאחר י"ג שלימות ותוך הפרק דהוא שנת י"ג עצמה שנמצא שמחנכין את הזכר שעות אחת עשרה שתים עשרה שהם שתי שנים סמוך לפרק ואצ"ל תוך הפרק שהוא מופלא שודאי מחנכין וקי"ל כר"י בהשלמה דאורייתא דהכי פסק רבא בפרק יוצא דופן והלכתא תוך הזמן כלפני הזמן וקי"ל כבתראי דאיכא השלמה מדבריהם וקי"ל בזמן חנוך שעות והשלמה כר"נ דאמר מילתא מציעתא ודבר נכון הוא אם הגרסא אמת וכדאי הוא רבינו הגדול לסמוך עליו ויש כאן שאלה לד"ה שהרי ר"י סבר תוך זמן כלאחר זמן בפ' יוצא דופן ואם יש מי שרוצה לפרש בן י"ג בשנת שלש * צ"ל בשנשתלמה מן הי"ג עצמה והשבוש ההוא נשתבש בו בעל המאור ז"ל שא"כ אין הלכה כר"י ולא כרב הונא ור"נ ואפקה לכולא שמעתא לבר מהלכתא ולא תטעה בדבר מפני שלא אמרו בן י"ג שנה ויום א' אחד כמו ששנינו בכולא פירקא דיוצא דופן דהתם לאפוקי ער"ה הוא והכא אפילו חל יה"כ בר"ה שלו משלים דאורייתא שהרי היום והגדלות באין כאחד אבל אפשר דהדר ר"י מההיא משום דהתם אתבוה ואסקוה בתיובתא אבל ר"ה ור"נ לא הדרי בהו משום דאשכחן דפליגי בה תנאי בשלהי יוצא דופן ור"נ נמי אמר בההיא שמעתא גופה כתנאי גם יש בתלמוד סברות מתחלפות בחלוף המסכתות והן כמו איכא דאמרי ור"ח כתב מהן הרבה ואפשר כן שאף סברא זו של ר"י נתחלפה כאן או שחזר בו כמו שאמרנו ובזה אין כאן תמה משום דאתותב מההיא: