מלחמת השם על סוכה ה

ועוד ונקליטין דגביהי י' פסולין וקנופות נמי אע"ג דלא גביהי י' כיון דקביעי: אמר הכותב אבל מה נעשה לדברי רבינו הגאון ז"ל שפסל קנופות סתם ומשמע אע"ג דלא גביהי י' והכשיר נקליטין סתם משמע אע"ג דגביהי י' ולפי דעתי שהוא דוחה ברייתא זו דקתני ובלבד שלא יהו נקליטין גבוהים מן המטה י' טפחים משום דקי"ל שפועי אהלים לאו כאהלים דמו ואפי' כאהל עראי דלא קביעי נמי לא הוי מדשריק ליה גבי שבת כדכתבינן לעיל ואע"ג דהתם לא חזינן בהדיא דשרי אלא כילת חתנים דלא קביעי אי ס"ד שיפועי אהלים כאהלים דמו ליהוי כאהל עראי דלא קביע כלל דאפ"ה אסור דהא אפי' אוהל שאינו גבוה י' ולא קביע ולא דמי נמי לאהל אסור בשבת דהיינו משמרת ופרונקא וגוד וטלית כפולה וכילה שיש לה גג שאפי' אינן גבוהין אלא טפח אסורין כדמוכח בדוכתא אלא ש"מ דשפועי אהלים לאו כאהלים הם כלל בין קביעי בין לא קביעי ועוד דהא סוכה העשויה כמין צריף דקביעא ואפ"ה פסולה וכי תימא התם דלישווייה סוכה פסולה הכא לשווייה אוהלא הוי אוהלא כי איכא למימר הכי ה"מ בקנופות דלא גביהי י' דכל שאינו גבוה י' נמי אהל הוא בין לענין שבת בין לענין טומאה בין לכל דבר וכשפסלו סוכה שאינה גבוה י' משום דיורין הוא דפסלינן לה ולא מפני שאינה אהל הלכך גבי קינופות כיון דקביעי נעשה אהל קבוע בפני עצמו ואינו עומד בצל סוכה וכי לא קביעי כגון מטה וכילה עיקר אהל סוכה הוא ולא אתי אהל עראי שאינו קבוע כלל ומבטל אהל סוכה אבל בשיפועי אהלים שאפי' היו בהם דיורים כפלטרין של מלכים ואפי' קבועין פסולין מפני שאינן כאהלים אין לחלק בין זה לזה אלא כהכשרן כך פסולן כשם שאינן אהלים להכשר כך אינן אהלים לפסול וזו סברא נכונה ודבר נאה ומתקבל והגמ' מוכחת עליה דקאמר ליה אביי לרב יוסף דגני בכילת חתנים כמאן כר"א ואמר ברייתא איפכא תניא ואי ס"ד לא אמרי' בהא כהכשרה כך פסולה אפי' כר"א דמתני' דהיינו רבנן דברייתא לא אתיא דעד כאן לא אמרי' לאו כאהלים דמו אלא שאינו כאהל קבוע שיהא ראוי לסוכה אבל לשוויי אהלא ה"נ דהוי אהל וא"ת שאני כילת חתנים דלא קביעי א"כ אפי' כדברי הכל נמי אתיא דמי שקל להם בלא גרומים דין שיפועי אהלים קבועים להכשר סוכה לדין שיפועין שאינן קבועין למיהוי אהל הא אדרבה איכא למימר דכי אמרי' שיפועי אהלים כאהלים ומכשרינן סוכה העשויה כמין צריף ה"מ בדקביעי אבל לא קביעי גרעי משאר אהלים ואפי' אהל עראי לא הוו כדאמרי' בשמעתין במטה שאינה גבוהה י' ובכילה דלא הוו אהלא לענין זה וקינופות דקביעי הוה אהלא אלא ש"מ דלמאן דאמר שיפועי אהלים לאו כאהלים דמו בין קביעי בין לא קביעי לא הוו אהלים כלל הלכך דרב יוסף לא מתפקא מדר"א וסוגיין דמקשי לר"י אמר שמואל מברייתא דנקליטין ומתרץ ליה שאני נקליטין דקביעי בודאי הוו יכלי לתרוצי בגמ' ההיא כרבנן ושמואל דאמר כר"א דמתני' דסבר שיפועי אהלים לאו כאהלים דמו וברייתא איפכא תניא כולה כתירוצא דרב יוסף אלא סוגיין דלא כאביי ורב יוסף דהשתא מיקל בכילה לדברי הכל משום דלא קביעא ולא הויא אהלא כלל דהא לא דוקיא בהך לישנא דרב יהודה אמר שמואל כמאן כר"א אלמא לכ"ע אמרי' ורב יוסף מוקי נפשיה כמאן דאמר שיפועי אהלים לאו כאהלים דמו דבין קביעי בין לא קביעי לית להו דין אהלים כלל והטעם נותן לפי שהן כדופן עקומה ואין להם סדר כמו שפירשנו למעלה ומזה הטעם מסתייעין דברי רבינו הגדול ומתיישבין יפה ולפיכך כתב הכל כפשטה דמתני' דקינופות אסורין לעולם ונקליטין מותרין לעולם בין גבוהין בין שאינן גבוהין וכבר ראיתי לראשונים בחבוריהם שהם ז"ל חלוקים בזה ובודאי שהם יכולין לומר דסוגיין כילה שאין לה גג כלישנא בתרא דרב יהודה לר"א דמתני' היא כדמוקי רב יוסף נפשיה וסברא דגמ' היא דלר"א דמתני' דאמר שיפועי אהלים קבועין כגון סוכה דקביעי לא הוו סוכה שיפועי אהלים שאינם קבועי, כגון כילה לא הוי אהלא כלל הא שיפועי אהלים קביעי כגון נקליטין למהוי אהלא הוו אהלא הוא פשט הסוגיות הללו ואעפ"כ דברי רבינו ז"ל יותר נראין מדוקדקין בעיקר טעם השיפועין שהן כמחינות וכן לענין שבת כמו שהוכתנו ועוד פסק רבינו ז"נ בכילה בתרתי לישני דרב יהודה אמר שמואל דלא פליגי אהדדי בדיני וסוגיא נמי כלישנא קמא דאמרי' בריש פ' הישן תרגמה שמואל במטה י' ואליבא דלישנא קמא איתמר כדמפורש בגמ' הכא ושמואל גופיה תרגמה ולאו כאמוראי היא וכולה סוגיין נמי בתר ההיא אוקימתא רהיטא דמש"ה הוא דקשיא להו בגמ' התם מ"ט דר' יהודה שאילו היו יכולין להעמיד משנתינו בשאינה גבוה י' לא היה טעמו של ר' יהודה צריך לפנים ולא היו צריכין לפרש בו מה שאמרו משום סוכה דירת קבע ומטה דירת עראי ולא אתי עראי ומבטל קבע דהא בדשמואל לא קשיא להו ולא מידי ובלישנא בתרא נמי אמרי' הכא אי קביעי ליהוי כקינופות וכו' דאלמא קינופות קביעותייהו מהניא דאי לא קביעותא יתירא כיון דאינן גבוהין י' לא הוו אהלים ועוד דמימרא דאבימי אמר שמואל בכילה לענין ק"ש בהיתרא דלישנא דכילה שאין גבוה י' לא הויא אהל כלל וההיא בלא פלוגתא איתמר ובגמ' אסיקו כוותיה ה"נ מסתברא וכו' הלכך ליכא למידחייה ללישנא קמא בדינא כלל זה דעתו של רבינו הגדול ז"ל בדברים הללו לפי הנראה לנו ואע"פ שיש למקצת הראשונים דברים אחרים בכאן אני לא לחלוק באתי שאיני כדי אבל דעתו של רבינו הגדול ז"ל גליתי ופירשתי: