מלחמת השם על שבת מט.

ועוד כתב ואין אנו יודעין כו' ובנגר הנגרר פסק במס' עירובין כר' יהודה: אמר הכותב אני רואה הטעם מפורש שהלכה כדברי ר' יוחנן דאמר מתוקן אע"פ שאינו קשור ותלוי והוא שיש עליו תורת כלי והיינו מתני' דקתני בין כך ובין כך פוקקין בו כלומר בין קשור בין שאינו קשור כלל והוא שמתוקן ויש עליו תורת כלי ור"י דבעי התם קשור בדלת בשאין עליו תורת כלי כדמפורש בדוכתא בעובדי דשיתא ואדרבה ולא יעלה על דעתם לחלק בין זה לזה מפני שהן כלים גמורין דכיון דבגמ' אמרי האי תורת כלי עליה ש"מ שכל שיש עליו תורת כלי שרי אע"פ שאינו קשור וכן נגר שיש בראשו קלוסטרא משום תורת כלי התירו בו כמתקן בלבד ומיהו ר' אבא בר כהנא ודאי הוה סבר שאפי' מתוקן בלא תורת כלי פוקקין בו ומשו"ה מוקי לה למתני' דלא כר' יהודה אבל אנן דקיי"ל כר' יוחנן דבעי תורת כלי מתני' רבי יהודה היא וכשכתבה רבינו הגדול ז"ל למימרא דר' אבא בר כהנא על מנת שיש תורת כלי עליה אמרה וכרבי יוחנן כמו שמפורש בהלכות וזה הפסק נכון ועולה כהוגן ולא נצטרך לחלוק על הגמרא כמו שחלק עליה בעל המאור ז"ל ואמר דאע"ג דחזינן לר' אבא בר כהנא דמדמה להא דנגר הנגרר להא דתניא קנה שהתקינו אנן לא חיישינן לה ולא מדמינן לה וכו' וזה דבר שלא יתכן שנחלוק אנו מדעתנו הנקלה במה שדמו בגמ' שקנה שהתקינו לפתוח ולנעול היינו נגר ממש שמחברו בדלת ובכותל והיינו פקק החלון ולפיכך דמו אותם בגמ' ומה שהקשה בעל המאור ז"ל והקשו רבים לפניו מדשמואל אדשמואל דגבי חריות ס"ל כרשב"ג ובנגר הנגרר פסק הלכה כר' יהודה אומר אני שהוא הטעם שפירשנו למעלה בהכנה לפי שהחריות עשויות לישיבה והן עצמן תורת ישיבה עליהן וכשהקשו מהן בגמ' לר' יוחנן ומי בעי רשב"ג תורת כלי משום דר' יוחנן אומר בכל כסויי הכלים שיש להם נמי בית אחיזה והוא שיש תורת כלי עליהן אלמא אפי' במונחין ואפי' במוכיחין לכך שעשו להם בית אחיזה לכסויין בעינן תורת כלי ואילו רשב"ג לא שמעי' ליה לעולם דבעי תורת כלי ובעשויין לכך מיהת לא בעי דהיינו חריות ולהכי איצטריך למימר דסבר לה כוותיה בהתקנה בעשויין ומיוחדין לכך דהיינו חריות דתורת ישיבה משוי לה וה"ה לכסויי הכלים הראויין ועשויין למלאכתם ופליג בנגר ובקנה וכיוצא בהן דבעי תורת כלי בין אמרה רשב"ג בין שלא אמרה: