מלחמת השם על סנהדרין ו:

ועוד ת"ר חורגו לבדו כתב עלה הרי"ף ז"ל. עד וכך נראה מתחלת דבריו: אמר הכותב בין שאמרה הגאון ז"ל או שלא אמרה אבל דברי ר"ש ברורים הם ומפורשים הם ואין בדבר ספק חוץ מן הירושלמי שהוא מתקשה עלינו כמו שכתוב בהלכות אבל אפשר שיתקיים כדעת ר' ירמיה שכל השנויין במשנתינו יש להם בנים וחתנים אפי' מאשה אחרת חוץ מגיסו דתני בה בברייתא לבדו לומר שאין לו בנים וחתנים אלא מאותה אשה ותמה הגדול שאני תמה על רבי' הגדול ז"ל לפי שראיתי בתשובותיו תשובה בלשון הזה שאלת זה שאמרה המשנה הן ובניהן וחתניהן אם הוא בן אמו ובן אחותו וכן כולם אבל מאשה אחרת כשרים והוא הדין לגיסו או לא תשובה הן ובניהן וחתניהן אינו אלא מאותה אשה הקרובה וכן בעל אמו ובנו הלא אתה רואה מה שאמר התלמוד בעל אמו ובנו היינו אחים והרי מבואר מדבר זה כי אלו הבנים הנזכרים במשנה זו אינן אלא מאותן הקרובות בלבד זהו נוסח תשובתו והתשובה הזאת עם הכתוב בהלכות נראין כסותרין זה את זה ושמא חזרה לדעת היתה וכללו של דבר שענין המשנה הזו ברור הוא כדברי רבינו שלמה ז"ל:

ועוד ואם תשאל ותאמר מה ראה ר' יוסי לחלק בגיסו כו' משא"כ בכל הקרובים וכו': אמר הכותב זו שאלה היא ואיני רואה דבריו של בעל המאור בפירוקא שאמר דכל שבנקבה ערוה עשו בעלה כמוה ובזכר עשו אשתו כמוה שהרי שנינו חורגו לבדו והרי הוא מעיד לבת בנה ובת בתה שהם עליו ערוה ואין צ"ל לבעליהן וכן בן בנה ובן בתה מעיד לו ובנקבה ערוה וא"צ לומר שהוא כשר לנשותיהן והכל שנראה לי באישות שאין אשה כבעלה מה"ת אלא בקרובי עצמו דהיינו בחד קדושין כענין שכתוב דודתך היא וכל קורבה שהאשה בה כבעלה הבעל בה כאשתו הלכך אחיו ואחי אביו ואחי אמו יש להם נשים כשם ששנינו לאחותו ואחות אביו ואחות אמו בעלים דתניא בזכרים ונקט מילתיה וה"ה לנקבות ויותר מפורש בתורה אשה כבעלה מבעל כאשתו וכשם שיש לבנותיהם בעלים כך יש לבניהם נשים וכן אחותו ואחות אביו ואחות אמו יש להן כלות כשיש להם חתנים ולפיכך שאלו בגמ' באשת חורגו ואלו בשאר הקרובים השנויים במשנתינו לכולן נשנו קדושין ולא כדברי רבינו שלמה שאמר משום דיש להן בנים ואלו כולן שיטה אחת הן בעל כאשתו ואשה כבעלה מסמך הכתוב דודתך היא אבל בשני קדושין מתורת משה רבינו לא למדנו מדבריהם למדנו שלא ראוי להוסיף אלא של ראשון בראשון דהיינו גיסו ובעל חורגתו ואשת חורגו וכן הוא פסול לאשת חמיו שהוא לה בעל חורגתה ופסול לחמותו כחמיו ולבעל חמותו שהיא בעל חורגתו ובעל אחותו נמי פסול לאשתו שהרי ראשונים הם וכשם שאלו היה נקבה הוו לה קדושין לעשות בעלה כמוה דהיינו גיסו כך עכשיו יש לו קדושין לעשות אשתו כמוהו ואע"פ שמשנה חתוכה שנו כאן ואין להוסיף על מה שמנו בה בזכרים אבל נשים לא נשנו במשנה זו אלא מכלל בעלים נלמוד וקורבה זו באישות שנויה היא אבל בעל אמו ובעל אחותו אינן בכלל משנתנו להיות להם נשים שאין שני קדושין בצד א' אלא כל ראשון בראשון לזה קדושין ולזה קדושין כעין הגיסין ושאר המנוים למעלה וכן הדין נותן שבני הגיסין יש להם קורבה ובני בעל אמו מאותה אשה נכרית אין להם עמו צד קורבה ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו וכן כל החתנים שבכאן אין להם נשים שאינן נמי ראשונים וא"צ לומר גיסו ובעל חורגתו שאין להם נשים שהם ג' קדושין ומג' דורות למטה דידה לא מיפסלו לעדות אלא דור ראשון דהיינו חורגין כן בג' דורות למעלה דידה הוא פסול לחמותו דהיינו חמיו דתנן אבל אם חמותו ואם חמיו כשר לאם כן לאבי חמיו דהא אחי חמיו פסול דתנינן ליה אחיו הוא ובנו וחתנו ואבי חמיו לא תנן וכשר ולמר בר רב אשי אפי' אבי אביו כשר ומיהו לתנא דמתני' דפסיל חתני' בגיסו אית ליה תרי קדושין כהאי דשני בראשון הוא ואפשר דבכל שני בראשון נמי אית ליה אבל דשני בשני לית ליה כיון דאתפלג דרא: