מלחמת השם על ראש השנה ח.

כתוב בספר המאור הרי"ף ז"ל כתב בהלכותיו הא דאמר רב הונא ועם ב"ד וכו' עד אלא במקום שיש בו סנהדרין: אמר הכותב דעתו של רבינו הגדול ז"ל לומר שמחלוקת ר"א ורבנן בזו דר"א סבר לא תיקן ריב"ז אלא דומיא דבהמ"ק והוא בית הועד שיודעין בקבועא דירחא ושם תוקעין בפני ג' שקדשו את החדש דקידוש החדש בג' ורבנן סברי בכל ב"ד קבוע של ג' נמי תוקעין והא דתניא אלא בב"ד שקדשו בו את החדש ר"א היא וכן פי' רש"י ז"ל בזו ועל זה סמך רבינו הגדול ז"ל עד שעשה מעשה בדבר כמו שידוע ממנו ומצוי בתשובת תלמידיו שהיו תוקעין בבית דינו בר"ה שחל להיות בשבת ומה שתפס עוד ותמה על רבינו ז"ל מפני שהביא על זאת שמעתיה דר' חייא בר גמדא וההיא לא איתמרא אלא על לישנא בתרא דרב הונא דמתני להא ביוה"כ וכו' ביוה"כ תעבירו שופר מלמד שכל יחיד ויחיד חייב ואמר רב הונא ועם ב"ד ופרישנא בזמן ב"ד עד והאידנא דל"ל יובלות לא היה צריך הרב לכתוב מכל זה כלום וזה א' מן המקומות המתמיהין הנמצאים בהלכות ואני איני רואה בכאן תימה ולא מקום לטעות שאילו היה רבינו כותב משמועות של יובל לר"ה לא היה משמיט הא דתניא ביוה"כ תעבירו שופר וכו' ושמעתיה דרב הונא דאיתמר עלה אבל שמעתיה דרב גמדא נכון ונראה הוא לפרשה אף על ר"ה שאין תוקעין לעולם אלא כל זמן שב"ד יושבין הא עמדו להם אין תוקעין לא בר"ה בפניהם ולא ביובל בין בפניהם בין שלא בפניהם ואפירוקא דגמ' קאי דמתרצינן לא ה"ק דאילו ביובל תוקעין בין בפני ב"ד בין שלא בפני ב"ד ובר"ה בפני ב"ד אין שלא בפני ב"ד לא לעולם בזמן ב"ד כלומר תרוייהו בזמן ב"ד ועלה מייתי שמעתא איתמר נמי דאין תוקעין לא ביובל ולא בר"ה אלא בזמן ב"ד וזהו הפי' הנכון ולשון ר"ח כך הוא ולעולם זה וזה בזמן ב"ד איתמר נמי משמיה דרבי לעולם אין תוקעין אלא כל זמן שב"ד יושבין ואם נאמר שהמימרא הזו על יובל נאמרה בגמ' מ"מ כבר הוא ידוע ממנהגי הלכותיו במקומות רבים שהוא תופס לעצמו לשון הגמ' להביא אותו על מה שלא נאמר עליו בגמ' ובלבד שיהא מה שהוא מביא בהלכה וכן דבר זה לפי הכוונה הזו לא ללמד על מה שהוא נאמר עליו בגמ' יצא אלא ללמד על ר"ה יצא לומר שאע"פ שכל יחיד ויחיד חייב אין תוקעין אלא בזמן ב"ד ללמד משתיהם דבר"ה אין תוקעין אלא בב"ד ובזמן ב"ד כלומר כל זמן שיושבין ומפרש בגמ' דבר"ה בפני ב"ד ובזמן ב"ד בעי' ומה שכתב מתעסקין בהם עד שילמודו ואר"א אפי' בשבת כבר דחאה ה"ר אפרים בהגהותיו מן הטענה הזו שהיה במקום שתוקעין בשבת בר"ה שחל להיות בשבת ביבנה ומן הירושלמי למדה ונראין דבריו והנה רבינו הגדול ז"ל לפי דעתו יפה כתבה בהלכות אלא שאנו תמהים על הגאונים ז"ל שכתבוה כולם בחבוריהם ומדבריהם יש ללמוד שהיו סבורין שלא ביבנה בלבד נאמרה אלא בכל יום ראשון של ר"ה שחל להיות בשבת בכל מקום לפי שאין בלמוד גזירה דרבה ואין בו אלא איסור שבות לתקיעה עצמו וכיון שהיא למצוה מותרת שהם צריכין להתלמד כדי לתקוע למחר ולחנכם במצות ומתעסקין עמהם בשבת זו ומיהו בשבת אחרת אין מתעסקין עמהם וזהו שאמרו אמר ר' אלעזר מתני' בגדול קטן שהגיע לחינוך ביו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת ותנן מלמדין לתקוע בשבת פי' בגדול קטן שהגיע לחינוך שלא כדברי מקצת המפרשים שהחליפו הדבר: