מלחמת השם על ראש השנה יב.

ועוד כתב ואני אומר כי משורש ההלכה אין בר"ה שבע ברכות אלא ט' הן ולעולם בין בערבית וכו': אמר הכותב מה נעביד ליה למר דלא ליסרי רוקיה שהוא בא לחלוק על דברי כל הגאונים ועל מנהג כל ישראל בלא ראיה ולא סמך של כלום ועוד שנראה מה שאמרו ואם איתא י"א מיבעי ליה ואם איתא דערבית ושחרית ומנחה (וסתמא) נמי טפי עדיף לאוקומה בג' תפלות ולא בתפלת מוסף בלבד ומה שאמר דה"ק כיון דמהדרי ב"ש לאהדורי ברכות ליתני י"א א"כ ה"ל למימר ואם איתא י"א נמי משכחת לה מדקאמר מיבעי ליה אלמא י' משכחת לה אלא י"א ה"ל למימר ואילו היתה הקושיא חלושה כדבריו לא הוה סלקא בקשיא ועוד שאמרו אמרו לפני מלכיות וזכרונות כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה ובמה בשופר אלמא אין מזכירין אותן אלא כשתוקעין וא"כ ערבית שחרית ומנחה נתקע וזו היא ששנינו סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכו' זכרונות ותוקע שופרות ותוקע אלמא אין סדרן של ברכות הללו אלא בזמן שתוקעין מדלא קתני ובשעת התקיעות תקעו ולפיכך נמי שנינו השני מתקיע לאו למימרא דלענין ברכות זה וזה שוין אלא מפני שלא תקנום במוספין אלא בשביל התקיעות לפיכך אמרו השני מתקיע וכו' שאומר סדר ברכות שתוקעין בהן כדקתני רישא מלכיות ותוקע וכו' ומש"ה מקרי הנך ברכות תקיעתא ועוד מצאתי בירושלמי ר' אבהו בשם ר"א בכל מקום עבר והזכיר אדיר המלוכה לא יצא חוץ מן האל הקדוש של ר"ה ובלבד במוסף ואתיא כריב"ן פי' בכל ימות השנה אם חתם בברוך אדיר המלוכה לא יצא חוץ מן האל הקדוש של ר"ה שהוא כולל מלכיות עם קדושת השם לדברי ריב"ן שאע"פ שיש לו לחתום בקדושת השם אם חתם במלכיות יצא שהרי שניהם נכללים בברכה אחת לריב"ן ובלבד במוסף אלמא במוסף הוא שאומר זכרונות ושופרות וכולל מלכיות עם קדושת השם אבל ערבית שחרית ומנחה אינו אומר מלכיות זכרונות ושופרות ועוד יגעתי ומצאתי מפורש בירושלמי במס' שבועות בפ"א ר' יעקב בשם ר' יסא העובר לפני התיבה ביו"ט של ר"ה בשחרית בש"א ח' ובה"א ז' במוסף בש"א י' ובה"א ט' ויאמר י"א וכו' וזה מפורש והוא שאמרו בפ' בכל מערבין וכאן הקשו ויאמר י"א ומה שנהגו מקצת מן הדורות ראשונים להתפלל ז' ועכשיו מתפללין ט' אין בזה שינוי מנהג וזה וזה לדבר א' נתכוונו שהרי ר"ג וחכמים אפי' בשאר ימות השנה נחלקו מדפריש ר' אמי הלכה מכלל דפליגי כל השנה כולה ומדאמר ר' יוחנן הלכה כר"ג בשל ר"ה מכלל דפליג אפי' בשאר ימות השנה ועוד מדאמר להם ר"ג למה ש"צ יורד והלא לדבריו יורד הוא ש"צ לשאר ימות השנה אלא ש"מ בכל ימות השנה הם חולקין ולפיכך הקשו לו למה צבור מתפללין והוא השיב כדי להסדיר ולא שיהא הדבר קבוע עליהם חובה וכיון שנפסקה הלכה כר"ג בשל ר"ה בלבד נמצאו פטורין מט' וחייבין בז' כשאר יו"ט שהרי חובת היום חייבים הם בה כשאר ימים טובים ואי בשחרית או במוספין סדר תקיעות דהיינו ט' בחבר עיר המתקיע בהן תקנום הא בחובת היום שהם ז' דיוצר אור או דמוסף כל היחידים חייבין בהן וזה נכון ועיקר הוא ומצאתי בזה הסוגיא ירושלמית שהיא מסייעת לדברי אלה דגרסי' התם רב חונא רבה דצפורין בשם ר' יוחנן הלכה כר"ג באילין תקיעתא ר' זעירא ורב חסדא הוון יתבין תמן בתקיעתא מן דצלין אתת צלותיה קם רב חסדא בעי מצלוייה א"ל ר' זעירא ולא כבר צלינן א"ל מצלינא וחזר ומצלי דנחתין מערבייא מן תמן ואמרין בשם ר' יוחנן הלכה כר"ג באילין תקיעתא ואנא לא כוונית הא אילו כוונית הוינא נפיק ידי חובתי א"ר זירא ויאות כל תנא תני לה בשם ר"ג ור' אושעיא תני לה בשם חכמים רב אדא דקסרין בשם ר' יוחנן והוא שיהא שם מראש התפלה א"ר תנחום בר' ירמיה מתניתא אמרה כן סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם זו היא הגמ' הזו והרי פירושא ברור למי שעינו יפה שפסקו תחלה הלכה כר"ג בתקיעות ופי' רב חסדא דדוקא במכוין לצאת הא אם לא נתכוין לצאת אע"פ ששמען מש"צ לא יצא ובא רב אדא והוסיף והוא שיהא שם מראש התפלה כלומר מתחלת אבות הא אם היה שם מתחלת תקיעות ושמע מלכיות זכרונות ושופרות בלבד לא יצא וא"ר תנחום מתניתא אמרה כן סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם דאלמא סדר תפלה זו מתחלת אבות היא ועד הסוף כדקתני נמי ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים עמו נלמוד מכאן שלא פסקו כר"ג אלא במלכיות זכרונות ושופרות בלבד והוא מה שאמרו הלכה כר"ג באילין תקיעתא אבל לא בשאר התפלה ולפיכך הוצרכו לומר שהוא צריך להיות שם מראש התפלה שלא תאמר כיון שאינו מוציאו אלא ע"י מלכיות זכרונות ושופרות לא יהא צריך להיות שומע אלא אלו בלבד בא להודיעך שיש סדר לתפלה זו וצריך להיות שם מתחלה ועד סוף ומכל הענין הזה נלמוד שצריך היחיד להתפלל ז' שהם חובת היום ואפי' אם תמצא לומר שש"צ פוטרן מכולן בר"ה אפ"ה מאחר ששנינו למה צבור מתפללין ואמר להן ר"ג כדי להסדיר ש"צ את תפלתו נמצא שלדבריו אין צבור מתפללין אלא להסדיר לפיכך אם רצו להתפלל ז' מתפללין ז' כדי שיסדר ש"צ תפלתו בלבד ובימים הראשונים לא היו רובן בקיאין לפיכך נוהגין להתפלל ז' כדי שיסדיר ש"צ תפלתו ועכשיו נהגו להתפלל ט' ומי שאינו בקי קורא בסידורין הכתובין בסדר היום ואין בזה שנוי עיקר המנהג ואף שהרבה מן הראשונים שנהגו בט' לעולם כמו שמצוי בחבורי תשובותיהם אבל אילו היו ישראל חייבין להתפלל ט' בכל תפלות ר"ה ערבית שחרית ומנחה היאך נשתבשו השבוש הגדול הזה בהסכמת כולן והגאונים הראשונים שקבלו מרבנן סבוראי דבסוף הרואה למה לא הנהיגו כן והיאך אפשר שלא נשאר בשתי ישיבות סדור אחד מסדורי בעלי התלמוד האחרונים ובאמת שכל המפקפק בדבר הזה מבטל שלשלת הקבלה שזה המנהג מקובל ומוסכם ופשוט הוא בכל ישראל ולא ערער אדם בדבר מעולם וכבר הראיתיך מפורש מן הגמ' שאף בימי רבותינו חכמי התלמוד כן הוא ולמדת שכל הפורש מדבריהם של ראשונים כפורש מחיים והאל יכפיל שכר טרחנו אשר טרחנו לדונם לזכות וידין אותנו לזכות: